קריית אונו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קריית אונו
Kiryat Ono COA.png
המשכן החדש של עיריית קריית אונו
המשכן החדש של עיריית קריית אונו
מחוז תל אביב
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ישראל גל
גובה ממוצע ‎65‏ מטר
תאריך ייסוד 1939
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 34,233 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.1%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 8,325 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 4,112 דונם
מיקום קריית אונו
קריית אונו
קריית אונו
דירוג חברתי-כלכלי 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4689
פרופיל קריית אונו נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.kono.org.il/
גבעת העץ הבודד בפארק רייספלד. הפסלים הם של הפסלת עפרה צימבליסטה
ספורטק קריית אונו, בשכונת פסגת אונו בצפון העיר, 2009

קריית אונו היא עיר בת כ-32,000 תושבים בבקעת אונו, מחוז תל אביב בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1992 ולפני כן פעלה כמועצה מקומית.

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של קריית אונו לקוח משם העיר שנבנתה על ידי שמר מצאצאי בנימין: "וּבְנֵי אֶלְפַּעַל, עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד; הוּא בָּנָה אֶת-אוֹנוֹ, וְאֶת-לֹד וּבְנֹתֶיהָ" (דברי הימים א ח' י"ב).‏[1] היישוב נזכר גם במשנה ובגמרא.‏[2] בתקופה הביזנטית שכן במקום היישוב הביזנטי אונוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב המודרני הוקם בשנת 1939, כאשר 40 משפחות מכפר אז"ר השכן רצו להקים יישוב יותר מזרחי בתוך הארץ. לשם כך, קנו אדמות מן הערבים שישבו בכפר עאנה ובאל-ח'ירייה. היישוב החדש נקרא כפר אונו. בשנת 1949 הוקם בכפר בית הספר היסודי הראשון ניר. בשנת הלימודים תשע"ד למדו בו כ-700 תלמידים.

בשנת 1950, הוקמה בעיר מעברה גדולה שאיכלסה בעיקר את עולי עיראק, רומניה, תימן וצפון אפריקה. באותה שנה היישובים כפר אז"ר, רמת אפעל ורמת פנקס הצטרפו לכפר אונו במסגרת מועצה אזורית אונו. 4 שנים לאחר מכן ב-1954 הכפר פרש מן המועצה האזורית, בשל סכסוך האם להפוך את האזור לחקלאי או עירוני, והפך למועצה מקומית בשם שנשמר עד היום- קריית אונו. עם זאת, סופחה המעברה לקריית אונו, וכך הוקמו עוד שכונות לעיר.

בין השנים 1962 ל-1967 הוקמה שכונת קיראון, שכונה מודרנית, עם בנייה לגובה והרבה שטחים ירוקים. השכונה תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן. בשנת 1992 הוכרז היישוב כעיר.

בשנת 2001 נפתח הקניון הראשון בעיר, ובאותו זמן החל אכלוס שכונת רייספלד, שנבנתה במקום בו היה פרדס רייספלד. השכונה בנויה מסביב לפארק אותו מקיפים 8 בניינים. הפארק נקרא פארק רייספלד, והוא הפארק הגדול בעיר. בפארק זה נערכות מדי שנה חגיגות יום העצמאות.

שכונות נוספות התחילו להבנות בעיר בתקופה זאת. שכונת פסגת אונו בצפון העיר, בעלת מגדלים בני 20 קומות ועוד מגדלים נמוכים יותר, ושכונת עבר הירדן בדרום העיר. בשנת 2007, עם פתיחתו של החלק השני של קניון קריית אונו, הופך הקניון לאחד מהקניונים הגדולים באזור.

בשנת 2008 בעקבות פירוק מועצה אזורית אפעל סופח לקרית אונו השטח שבין אוניברסיטת בר-אילן לכפר אז"ר, שם מתוכנים להיבנות אזור עסקים ומשרדים, שכונת מגורים והיכל תרבות, שכונה זו תיקרא שכונת אריאל שרון, על שם ראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל שרון.

בשנת 2009 נפתח בעיר ספורטק, שמושך אליו הרבה אנשים מקריית אונו ומאזור בקעת אונו כולו, בשנת 2012 אושר המכרז להקמת קאנטרי קלאב בעיר.

פרויקט הפינוי בינוי הראשון בישראל נבנה בקריית אונו. בשנת 2011 התחילו בקריית אונו שני פרויקטים של פינוי בינוי, הפרויקט הראשון נבנה ברחוב שאול המלך והשני ברחוב ישעיהו. שכונת רייספלד גדלה ובהיקפה בתי דירות וקוטג'ים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2011, האוכלוסייה בקרית אונו מונה 33,400 תושבים, והיא גדלה בקצב שנתי של ‎1.6%‏. העיר מדורגת 9 מתוך 10 בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת (2010/2011) היה 82.5%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2010 היה 11,500 ש"ח (כשהממוצע הארצי הוא 7,466 ש"ח).

להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר:

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרית אונו פועלים מוסדות חינוך רבים בהם 7 בתי ספר יסודיים:

  • בית הספר ניר: הוותיק בבתי הספר בקריה. משרת את תלמידי השכונות הצפוניות בעיר.
  • בית הספר עלומים: משרת את תושבי שכונת רייספלד. בעבר שכן בית הספר ברחוב בר יהודה במזרח העיר, צמוד לבית הספר רימונים. בשנת 2001 עבר בית הספר למיקומו החדש.
  • בית הספר רימונים: בית ספר בדרום מזרח העיר, משרת את תושבי דרום קריית אונו.
  • בית הספר ע"ש שרת: בית ספר בשכונת קיראון. משרת את תושבי שכונת קיראון וסביבתה.
  • בית הספר ע"ש אביגדור ורשה: בית ספר בשכונות עבר הירדן - שער הקריה. נקרא על שם ראש המועצה לשעבר אביגדור ורשה. משרת את שכונות עבר הירדן ושער הקריה, וחלק מילדי שכונת רייספלד.
  • בית הספר ע"ש יעקב כהן: בית ספר בשכונת פסגת אונו. נקרא על ידי יעקב כהן, ראש המועצה הראשון של קריית אונו.
  • בית הספר שילה: בית ספר מהזרם הממלכתי דתי בעיר. ממוקם בצמוד לבריכת השחיה העירונית. מבנה בית הספר שימש בעבר את התיכון העירוני ע"ש בן צבי, שהעתיק את מקומו למרכז העיר בשנות ה-80.
  • בית הספר הדמוקרטי: פועל על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, מגיל טרום חובה ועד כיתה י"ב. התלמידים מחולקים לבתים, ובכל בית שתי שכבות גיל. בתחילת כל שנה בוחרים התלמידים מערכת שעות אישית ומתחייבים לה.

בעיר מצויות שתי חטיבות ביניים במתחם הקרוי "קריית החינוך" במרכז העיר: חטיבת בן צבי וחטיבת שז"ר.

  • ביה"ס יהל"ם: בית ספר למצטיינים ומחוננים אשר מכון הנרייטה סאלד מאתר את תלמידיו ע״י מבחנים. בית הספר מיועד לא רק לתושבי קריית אונו, אלא גם לערים הקרובות.

בעיר קיים בית ספר תיכון אחד, בשם תיכון בן צבי, המרכז אליו תלמידים מהעיר כולה וכן קולט תלמידי חוץ מרשויות סמוכות.

כמו כן קיימים בעיר מוסדות חינוך נוספים.

אתרים בעלי חשיבות תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית המשוררת יונה וולך: בית מספר 24 ברחוב שנקרא על שם אביה מיכאל וולך ממייסדי כפר אונו, שנהרג בקרבות מלחמת העצמאות. כיום ניצב בית חדש במקומו של הבית המקורי, אך החצר הרחבה נותרה על מקומה.
  • ב-2012 נחנך ברחוב לוי אשכול, גן פסלים על שם יונה וולך. בגן- פסלים של אמנים תושבי קריית אונו וציטוטים משירים של יונה וולך.
  • מגדל המים הישן של כפר אונו, ששימש גם כעמדת ביטחון ליישוב בתקופת מלחמת העצמאות.
  • מגדל המים בתכנון האדריכל משה קופמן משנת 1963 (בצפון היישוב סמוך לשבט און ולתחנת הדלק "פז"). הצעתו של קופמן למבנה ייחודי זה, בעל 16 צלעות, זכתה בתחרות במקום הראשון.
  • שכונת קיראון ושכונת רימון: זוג שכונות בתכנון האדריכל ישראל לוטן, המתאפיינות (בעיקר קיראון) בסגנון הברוטליסטי שזכה להשראה בארץ באותה התקופה בין השאר מעבודותיהם של האדריכלים לה קורבוזיה ואוסקר נימאייר.
  • לקריית אונו עיר תאומה בהולנד בשם דראכטן. במרכז קריית אונו ישנה כיכר שנקראת כיכר דראכטן על שם העיר התאומה. גם בדראכטן, קרוב לתיאטרון העירוני יש כיכר שנקראת 'כיכר קריית אונו'. יחסיה של קריית אונו עם דראכטן הנמשכים מזה עשרות שנים, התאפיינו בקרבה מיוחדת. כך, בתקופת ההמתנה הציעה דראכטן לארח את כל ילדי קריית אונו, הצעה שנדחתה באדיבות על ידי היישוב.
  • "העץ הבודד", היה עץ שקמה בן 552 שנים, שנבחר וטופח על ידי החקלאי אריה קוניקוב, שעבד בפרדס רייספלד. העץ היה בעבר חלק מ"פרדס רייספלד" אך הוא נפגע בשעה שצעירים הבעירו מתחתיו מדורת ל"ג בעומר, ואחד מהענפים נשבר. בליל ה-20 בדצמבר 2002 העץ קרס בשל סערה שהתחוללה באזור. את העץ עקרו ממקומו וכעבור לילה נשתל עץ שקמה אחר. כיום, הפרדס נעקר ובמקומו הוקם פארק, הקרוי "פארק רייספלד".
  • מצבת החייל האוסטרלי.
  • רחבת המייסדים ברחוב המייסדים בעיר (בקרבת שכונת רייספלד). במרכז הרחבה גינה קטנה ולוח המנציח את שמות מייסדי העיר. הכיכר הוקמה ב-2010 לציון 70 שנה ליסוד המקום.

ראשי היישוב לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב העיר הוא הרב ד"ר רצון ערוסי.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר נגישות גבוהה לצירי תחבורה ראשיים. העיר מחוברת לכביש 471 בצפון, שמחבר בין כביש 4 לבין כביש 6. בנוסף, קריית אונו מחוברת לכביש הרוחב האזורי כביש 461 באמצעות כביש גישה וזו הכניסה העיקרית אליה מדרום.

התנועה מצפון לדרום בעיר מתבצעת בעיקר על גבי ציר "לוי אשכול", המתחיל במבואות הדרומיים של העיר בואך צומת סביון על כביש 461, חוצה את שכונות העיר המזרחיות ומסתיים במחלף אונו צפונית לעיר, על כביש 471. מיקומו של הציר ומרכזיותו במרחב הביאה למצב שתושבים רבים באזור ראו בו דרך חלופית לכבישי אורך אחרים באזור, ותנועה רבה המגיעה מחוץ לעיר חוצה את קריית אונו על גבי הציר. תוכניות רבות הוצעו במשך השנים על ידי העיריות השונות.

ראש העיר הקודם, יוסי נישרי, ניסה ללא הצלחה לקדם תוכנית להסטת התנועה החוצה את העיר מדרך לוי אשכול אל דרך יעקב דורי, העוקפת את העיר ממערב. כמו כן בוצעה הסדרת דרך לוי אשכול כדרך עירונית לשימוש תושבי העיר. נבנו בה ככרות והיא אף הוצרה בחלק מהמקומות, על מנת שתהיה בטוחה יותר לתושבים. בפועל הדבר הביא לעומסי תנועה קשים במשך שעות היום.

ישראל גל, שנבחר לראשות העיר בשנת 2013, התחיל בתכנון צירי תנועה שיעקפו את קריית אונו ואשר ינקזו את התנועה מהעיר ואליה וכך יחסלו את עומסי התנועה.

כביש אורך נוסף בעיר הוא ציר יעקב דורי- בן-גוריון, העוקף את שכונות העיר ממערב וצמוד לרמת גן ולבסיס תל השומר. מתוכננת הרחבה של הכביש על מנת שיוכל לקלוט תנועת רכבים המגיעים מחוץ לעיר.

כבישי רוחב חשובים בעיר כוללים את רחוב צה"ל בדרום העיר, רחוב שלמה המלך במרכז העיר, רחוב מיכאל וולך-הנשיא בצפון-מרכז העיר ורחוב הרצל בצפון העיר.

התנועה מערבה לכיוון תל אביב מתבצעת בעיקר דרך רחוב מנדס הצר ברמת גן ומחלף בר-אילן העמוס בצפון. עקב מצוקת התחבורה הקשה בקריית אונו מתוכננים כבישי רוחב נוספים שיגיעו לקריה, ובכללם כביש מוטה גור שיגיע לאור יהודה בדרום, ו"דרך הרופאים" שתגיע לדרך אלוף שדה תוך כדי עקיפת בית החולים תל השומר.

בצפון מזרח העיר אמורה להיפתח דרך התקווה שתקשר את שכונת פסגת אונו לשכונות הצפוניות של גני תקווה. עקב התנגדויות התושבים בפסגת אונו והתנגדות העירייה לפתיחת הדרך, ניטש מאבק משפטי בין שתי הרשויות, שבסופו נחתמה פשרה. במסגרתה הדרך תיפתח בתחילה כדרך עפר עם מצעים נוחים למעבר רכבים וכמו כן לא תעבור בסמוך לבית הספר בשכונת פסגת אונו, אלא תבצע עיקוף.

ראש העיר ישראל גל בשיתוף עם ראשת המועצה המקומית גני תקווה מתכנן לנתב את התנועה מהשכונות הצפוניות באמצעות מחלף חדש שיוקם מעל כביש 471 ויחבר את דרום פתח תקווה וצפון קריית אונו לציר התנועה האסטרטגי.

אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר פעלה בקריית אונו חברת האוטובוסים "דן", אך החל משנת 2003 - חברת "קווים" מפעילה קווי אוטובוס בקרית אונו כחלק מאשכול בקעת אונו- פתח תקווה בו זכתה במכרז. בעבר פעל בדרום העיר, סמוך לשכונת רימון, 'מסוף רימון', ממנו יצאו מספר קווים למיקומים שונים בתל אביב, דרך שכונות העיר. בשנת 2005 עבר המסוף למיקום חדש מול הבקו"ם. בתחילת שנת 2014, עקב התנגדות תושבי שכונת עבר הירדן שבסמוך למסוף להימצאותו סמוך לגני הילדים שבשכונה, החליט ראש העיר ישראל גל להעביר את המסוף ואת הקווים היוצאים ממנו, למתחם חדש, בצמוד לתחנת כיבוי האש החדשה של העיר, על דרך חטיבת אלכסנדרוני.

את העיר חוצים עוד מספר אוטובוסים נוספים המקשרים בינה לבין רשויות האזור כמו יהוד, אור יהודה, גני תקווה ופתח תקווה.

רכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילות הברזל של רכבת ישראל לא מגיעות לאזור בקעת אונו ולא מתוכננות בטווח הקרוב הקמת מסילות רכבת כאלו. כתוצאה מכך, תחנות הרכבת המשרתות את תושבי קריית אונו הן תחנות תל אביב.

רכבת קלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תוכנית הרכבת הקלה של גוש דן, מתוכנן להגיע לפאתי קריית אונו הקו הסגול של הרכבת הקלה. הקו מתוכנן לעבור בצמוד לשכונות המערביות של העיר, ולנסוע לאורך ציר בן-גוריון במערב העיר. הקו צפוי להפתח בשנת 2023 לכל המוקדם.

פוליטיקה מקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 נערכו בחירות מוקדמות לאחר שראש העיר היוצא, דרור בירנבאום, פרש במפתיע מתפקידו לאחר שקיבל מישרה ניהולית בכירה בחו"ל. בבחירות למועצה זו נבחרו הרשימות: תנועת התושבים 3 מנדטים- בראשותו של יוסי נשרי. קריית אונו ירוקה 3 מנדטים- בראשותו של ישראל גל. שינוי 3 מנדטים - בראשות איתי גרין. עתיד חדש 2 מנדטים - בראשות איציק ציזר. ליכוד - מנדט אחד. ש"ס - מנדט אחד. קריית אונו שלנו - מנדט אחד. מפדל - מנדט אחד. נאמני קריית אונו - מנדט אחד. מרצ - מנדט אחד.

בחירות 2008 התקיימו ב-11 בנובמבר 2008, אך אף מועמד לא השיג אחוזי תמיכה הגבוהים מ-40% מקולות הבוחרים. סיבוב שני נערך שבועיים לאחר מכן ב-25 בנובמבר 2008, בבחירות אלו התמודדו:

  • יוסי נשרי, ראש העירייה המכהן, בתמיכת הליכוד.
  • ישראל גל, בתמיכת מפלגת העבודה ומרצ.

יוסי נשרי ניצח ברוב דחוק את ישראל גל.

בבחירות למועצה זו נבחרו הרשימות: תנועת התושבים 3 מנדטים - בראשותו של יוסי נשרי. קריית אונו ירוקה 3 מנדטים - בראשותו של ישראל גל. המקומים והירוקים 2 מנדטים - בראשות יעקב סבו. קדימה 2 מנדטים - בראשות עמי כחלון. עתיד חדש 2 מנדטים - בראשות איציק ציזר. צדק חברתי - מנדט אחד. איחוד ש"ס והמפד"ל - מנדט אחד. חזית דתית מאוחדת - מנדט אחד.


המהפך:

ב 22.10.2013 נבחר ישראל גל לראשות העיר ברוב של 56% מול 44%. הקואליציה שהקים ישראל גל כוללת את הרשימה המאוחדת בראשות ישראל גל (5 מנדטים), מרצ בראשות ירון יעקבי, יש עתיד ורשימה דתית בראשות נפתלי כהן שנבחר לסגן ראש העירייה. את ספסלי האופוזיציה חובשים הרשימות: יוסי נשרי ואיציק ציזר (כך, במקור), המקומיים ותקווה בראשות שי דבורה.

מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה ממדיניות העירייה לאורך השנים, וסוגיית הקרקעות בבעלות פרטית בעיר, קריית אונו מאופיינת בשטחים רבים למגורים ובמעט מאוד שטחי מסחר ותעסוקה. למעשה לא קיים בעיר אזור תעסוקה. המסחר בעיר מתרכז בעיקר באזור קניון קריית אונו, שבו מצויות חנויות רבות ומגדל משרדים בודד. שאר המסחר בעיר מרוכז במרכזים מסחריים שכונתיים.

מרכזי המסחר העיקריים של העיר כוללים את:

  • קניון קריית אונו - ממוקם במרכז העיר. נבנה על חורבות המרכז המסחרי של קיראון, שהיה עד סוף שנות ה-90 המרכז המסחרי הראשי בעיר. שטחי המסחר בקניון כוללים 24,000 מ"ר מסחריים, ועוד כ11,000 מ"ר של משרדים. בקניון כ-125 חנויות מכל הסוגים, והוא כולל מוקדי פנאי כגון קולנוע רב חן, מתחם באולינג ומתחם קארטינג במפלס התחתון של החניון. במגדל המשרדים מצויות מרפאות וסניפים של קופות החולים הגדולות. חנויות נוספות נמצאות בסביבה הקרובה של הקניון.
  • מרכז דרכטן - מרכז מסחרי הבנוי סביב כיכר שנקראת על שם העיר התאומה של קריית אונו, דראכטן. סמוך לגן הגיבורים בעיר. במרכז יש חנויות רבות, בנק, סניף דואר וגינת משחקים. בשנת 2013 התבצע שיפוץ מקיף במרכז, והוחלף הריצוף ומתקני הילדים. כמו כן שופצו חזיתות החנויות.
  • מרכז רש"י - מרכז מסחרי קטן בלב שכונת מגדל המים. מאכלס מספר חנויות מתחום הביגוד והאופנה.
  • מרכז מסחרי ברחוב הרצל.
  • מרכז רימון - מרכז מסחרי שנבנה במרכז שכונת רימון, בשנות ה-70. במקור תוכנן כמרכז מסחרי עם שתי קומות שהיה אמור לכלול סניף בנק ובריכת שחייה. בפועל נבנה מרכז חד קומתי שעצים ניטעו במרכזו. המרכז מאכלס מכולת, מספר חנויות נוחות, פיצריה שכונתית, בית קפה, מסעדת בשרים וסושייה.
  • מרכז כיכר האחים גרין - מרכז קטן בלב השכונה הוותיקה. מאכלס מס' חנויות בגדים, חנות תבלינים ומספרה. בעבר איכלס גם מסעדת המבורגרים שעברה למיקום אחר בעיר.
  • מרכז מסחרי ברחוב ההגנה.

מרכז מסחרי נוסף שאמור לקום הינו מרכז מסחרי בשכונת רייספלד. למרכז היו תוכניות רבות, בהן תוכנית להקמת מבנה מסחר בעל 2 קומות. הדבר עורר התנגדות בקרב תושבי השכונה ששואפים למרכז מסחרי קטן וצנוע יותר. לאחרונה הושג הסכם שבמסגרתו העירייה תשתף את תושבי השכונה בתוכניות הבנייה בשטחים הציבוריים בשכונה.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קריית אונו הוותיקה - ממוקמת בצפון העיר, בין כביש 471 מצפון ורחוב מיכאל וולך בדרום. מהווה את הלב ההיסטורי של קריית אונו. בשכונה הוקמו המבנים הראשונים של העיר, בתחילת שנות ה-40. בין המוסדות החשובים בשכונה: בית העירייה הישן, מגדל המים הישן של העיר וכן מגרש הכדורגל העירוני ובריכת השחייה העירונית. בלב השכונה נמצא מרכז דראכטן, המשרת את תושבי השכונה, ולצדו בית הספר היסודי הראשון בעיר "ניר". כמו כן השכונה מאכלסת את הקונסרבטוריון העירוני. במזרח השכונה ממוקם הפארק ע"ש אביבה ורשה
  • גני אילן - ממוקמת בצפון מערב העיר, בין דרך בן-גוריון וקציר במערב וקרית אונו הוותיקה ממערב. הוקמה בשלהי שנות ה-80 ומאופיינת בעיקר בבתים צמודי קרקע ומעט בנייה רוויה.
  • שכונת מגדל המים - ממוקמת בצפון מזרח העיר, בין היישוב גני תקווה במזרח ודרך לוי אשכול במערב. שמה ניתן לה עקב הימצאותו של מגדל המים המודרני של העיר. מאופיינת בעיקר בבנייה נמוכה. שבט הצופים העירוני נמצא בשכונה.
  • פסגת אונו - הוקמה בשנות ה-2000 וממוקמת בצפון מזרח העיר. השכונה מאופיינת בבנייה רוויה ובבינוי צפוף, המקיף פארק עירוני. במקור תוכננה לשמש כמוקד למגורים, מסחר ותעסוקה במקביל. בפועל, תוכניות שטחי המסחר בשכונה טרם הבשילו, והשכונה משמשת בעיקר למגורים. מוסדות חשובים בשכונה: בית העירייה החדש, הספורטק העירוני ומועדון הקאנטרי קלאב החדש של העיר. תוכניות עתידיות לשכונה כוללות שטחי מסחר מצומצמים בעיקר לאורך כביש מכבית, וכן הקמת מבנה חדש לתנועת הצופים.
  • רייספלד (קריית אונו החדשה)- הוקמה בסוף שנות ה-90, וממוקמת במרכז העיר, בין רחוב בין גוריון ממזרח לקיראון ממערב. מאופיינת בבנייה רוויה ובמעט צמודי קרקע. במרכזה מצוי "פארק רייספלד", הפארק הגדול בעיר בשטח של 40 דונמים. בשכונה ממוקמת הספרייה העירונית ובית הספר היסודי עלומים. תוכניות עתידיות לשכונה: הקמת שטחי ציבור ומסחר במרכז השכונה, בסמוך לפארק, שיכללו היכל תרבות עירוני ומבני ציבור נוספים. בעבר נרשמו מאבקים בין תומכי מבני ציבור ומסחר אלה לבין תושבי השכונה המתנגדים לבנייתם.
  • קיראון - אחת השכונות הוותיקות בעיר. תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן ונבנתה במהלך שנות ה-60. הבנייה בשכונה מאופיינת בסגנון ברוטליסטי שהיה נפוץ בתקופה זו. הדבר מתבטא בחזיתות בטון חשופות ובקווים ישרים של בנייני השכונה. בשנים האחרונות חלק מבתי השכונה הועלו כמועמדים לשימור. במרכז השכונה נמצא פארק צה"ל הכולל שבילים רבים להולכי רגל ושטחים ירוקים רבים. גבולות השכונה אינם אחידים. יש הרואים גם בשכונות מצפון לרחוב שלמה המלך, בואכה קניון קריית אונו וצפונה ממנו, חלק מהשכונה.
  • שער הקריה - שכונה חדשה בדרום מערב העיר, שהבנייה בה בעיצומה. השכונה מאופיינת בעיקר בבנייה רוויה, וצמודה למחנה הצבאי תל השומר ולמתקני הבקו"ם.
  • עבר הירדן - שכונה חדשה בדרום מערב העיר. מאופיינת בבנייה צמודת קרקע ומעט בנייה רוויה. גובלת ברחוב צה"ל במזרח ובשכונת שער הקריה ממערב. השכונה צמודה לקריה האקדמית אונו, השוכנת מדרום לה.
  • רימון - השכונה הדרומית בעיר. גובלת בסביון במזרח ובדרך לוי אשכול במערב. בדומה לקיראון גם היא תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן. השכונה נבנתה בשנות ה-70 , ומאופיינת בבנייה רוויה בסגנון ברוטליסטי. הבניינים בשכונה בנויים בצורה מעגלית סביב פארק רחב ידיים המתוחזק על ידי תושבי השכונה, בשונה מהפארקים האחרים בעיר. בשכונה מרכז מסחרי וגני ילדים. בתחילת שנות ה-2000 נבנו בשכונה מספר בניינים חדשים.

שכונות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונת אריאל שרון - שכונה שעתידה לקום בשטח שסופח לעיר ממ.א. אפעל בשנת 2008. השכונה נמצאת בין כביש גהה לאוניברסיטת בר-אילן, ונמצאת בשלבי תכנון מתקדם. השכונה יועדה בתחילה להיות עתודת המסחר של העיר, אך לבסוף הוחלט על בניית שלושה מתחמי מגורים ועל הקצאת 7 דונם בלבד לבניין משרדים בודד.
  • שכונת האקליפטוס - שכונה שמתוכננת להיות מוקמת כחלק מצבר השכונות הדרומיות של העיר, על שטחי בסיס תל השומר, לכשיפונו. השכונה הנ"ל תאופיין בבנייה רוויה. שטח וגודל השכונה עודנו לא ברור, עקב מחלוקות לגבי עתיד השטח מבחינה מוניציפלית - בשנים האחרונות התגלעו סכסוכים בין עיריית קריית אונו לעיריית אור יהודה לגבי עתיד שטחי המחנה הצבאי, והדבר עודנו נדון בוועדות השונות.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי דעת מקרא הכוונה לאלפעל, אביו.
  2. ^ מסכת ערכין פ"ט מ"ו. מסכת גיטין פ"ו מ"ז. מסכת מגילה דף ד' ע"א. מסכת סנהדרין דף י"א ע"ב. ראו גם: בן ציון סגל, הגאוגרפיה במשנה - אונו; אונו באתר דעת


קואורדינטות: 32°3′23.39″N 34°51′38.15″E / 32.0564972°N 34.8605972°E / 32.0564972; 34.8605972