קריית מלאכי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קריית מלאכי
סמל קריית מלאכי
Kiryat Malakhi Aerial View.jpg
מבט מהאוויר על העיר
שם בערבית קסטינה
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אליהו (ללו) זוהר
גובה ממוצע ‎60‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 21,202 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 4,577 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 4,632 דונם
מיקום קריית מלאכי
קריית מלאכי
קריית מלאכי
דירוג חברתי-כלכלי 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3655
פרופיל קריית מלאכי נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס

קריית מלאכי היא עיר במחוז הדרום במישור חוף יהודה, בסמוך לצומת מלאכי ("קסטינה") המחבר את כביש 40 וכביש 3. המקום נוסד לראשונה ב-1950 כמעברה שהוקמה על אדמות הכפר הערבי קסטינה ו"מחנה קסטינה" של הצבא הבריטי ששכנו במקום עד מלחמת העצמאות. העיר נקראת על שם העיר לוס אנג'לס (אנג'לס בעברית - מלאכים), שיהודיה תרמו כספים להקמתה. קריית מלאכי הוכרזה כעיר בשנת 1998, וכיום מתגוררים בה כ-21,200 אלף תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1933 רכש שמואל פומברובסקי, יהודי מארצות הברית, 700 דונם בסמוך לבאר טוביה באזור עליו נמצאת כיום קריית מלאכי. במקום ניטע פרדס והייתה כוונה להקים במקום יישוב יהודי בשם "קריית שמואל" לבני המעמד הבינוני‏[1]. במקום נחפרה באר וכדי לשמור עליה הוקם בניין מבטון הקיים עד היום ומכונה "בית הראשונים". תוכנית ההתיישבות לא הצליחה והמקום סבל מהתקפות של ערבים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט[2], במהלכם שימש הבית הדו-קומתי כעמדה קדמית להגנת האזור. עם הקמת המועצה האזורית באר טוביה, שימש הבית כמקום משכנה הראשון. יש כוונה לפתוח במקום מוזיאון לתולדות קריית מלאכי.

במלחמת העצמאות התרחשו באזור קרבות קשים במסגרת נסיונות צה"ל לבלום את פלישת הצבא המצרי מדרום, אך באר טוביה עצמה לא הותקפה. רק לקראת סוף המלחמה הצליח צה"ל להדוף את ההתקפה המצרית.

לאחר המלחמה יושב המחנה הבריטי הנטוש בעולים חדשים שזרמו לארץ. המתיישבים הראשונים היו עולים מרומניה, עיראק וכורדיסטן, שסופקה להם תעסוקה כפועלים במושבות החקלאיות הסמוכות. תחילת ההתיישבות במקום באוקטובר 1950. את המקום ראו בתחילה כמחנה מעבר זמני, אך עם התגברות גל העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה התפתח המחנה למעברה שנודעה כמעברת קסטינה. המחנה חרג מגבולות המחנה הבריטי המקורי ונמלא במאות אוהלים ופחונים, בהם התגוררו עולים מארצות מוצא שונות בדחק ובתנאים קשים. קשים במיוחד היו חודשי החורף, בהם סבלו התושבים מגשמים עזים וקור מלווים ברוחות שסחפו את האוהלים והרכוש הדל. מושבי הסביבה לא יכלו לספק תעסוקה לאוכלוסיית המעברה ההולכת וגדלה, והתוכניות לפרק את מחנה העולים לאחר תקופת ההתבססות הראשונית התבררו כאופטימיות מדי על רקע המצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ ומדיניות הצנע.

ב-1952 הוחלט להפוך את המעברה הזמנית ליישוב קבע, והחלו להקצות בתים ושטחי אדמה לתושבים להקמת משקי עזר. למקום הופנו עוד ועוד עולים במטרה לחזק את המקום ולפתחו כיישוב שיוכל ברבות הימים לשאת את עצמו תעסוקתית וכלכלית. על פני השנים הבאות החלו ניצנים ראשונים של פיתוח תעשייה ומקורות תעסוקה במקום, במקביל לשליחת גלים נוספים של עולים חדשים שהארץ מלאה בהם. עדיין נעדרו במקום מקורות תעסוקה מספקים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, ומרירות מרמות האבטלה התפשטה בקרב תושבי המקום, שהתפתחה לעתים להפגנות כנגד הממשלה מלוות בחסימות כבישים.

אט-אט הלך והתבסס היישוב במקום, התפתחו בו מקורות תעסוקה ומפעלים רבים והוא הלך וקיבל אופי עירוני של עיירת פיתוח. במקביל, המשיך היישוב לקלוט עולים בכל אחד מגלי העלייה שאפיינו את הארץ בתקופות השונות- בשנות ה-50 וה-60 מצפון אפריקה, מצרים ורומניה, בשנים 1969 ו-1970 מברית המועצות (בעיקר גאורגיה ובוכרה, כולל חסידי חב"ד רבים), ובשנות ה-80 וה-90 מברית המועצות ואתיופיה.

בשטח שנקנה על ידי שמואל פומברובסקי קמה בשנים האחרונות שכונה חדשה בשמה המקורי - קריית שמואל.

ביום השני למבצע עמוד ענן ברצועת עזה נהרגו 3 אזרחים ישראליים ועוד 2 אזרחים נפצעו מפגיעת רקטת גראד בבניין מגורים בעיר.

מעמד מוניציפלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה השתייכה קריית מלאכי למועצה אזורית באר טוביה. בשנת 1958 היא הוכרזה כמועצה מקומית‏[3] ובשנת 1998[4], לאחר שמספר תושביה עלה לכ-20,000 איש, הייתה לעיר.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בקריית מלאכי 21,202 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 50.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 5,051 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[5]

על פי דו"ח משטרת ישראל מאוגוסט 2010, קריית מלאכי מדורגת במקום הראשון בישראל בפריצות לבתים עם 4.86 פריצות לאלף תושבים. עם זאת בעיר כשלעצמה זה נתון מעודד, שכן מדובר בירידה של 17% לעומת 2009.

קריית מלאכי היא העיר בעלת שיעור יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם 15.5%.

ראשי המועצה והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר למלאכה בקריית מלאכי

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב האשכנזי של העיר היה הרב ישראל גרשטנקורן, שכיהן כרב במשך 37 שנים. הרב הספרדי הראשון היה הרב יוסף עזרן שלאחר מכן עבר לכהן כרב בראשון לציון. כיום, רבני העיר הם הרב חיים פינטו המשמש כיום בעיקר כרבה של העיר אשדוד והרב האשכנזי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, שמונה במאי 2012[7]..

באוגוסט 2010 הוקם בעיר על ידי הרב פינטו, בית דין רבני לדיני ממונות. לאב בית הדין מונה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי ויחד עמו מונו לדיינים הרב יעקב שוויכה וחתנו של רב העיר הרב שמואל אוחנה‏[8].

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת נחלת הר חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1969 הקים הרבי מליובאוויטש שכונה לחסידי חב"ד שעלו מרוסיה באותה העת בדרומה של קריית מלאכי. השכונה איכלסה גם עולים מגאורגיה ובוכרה. השכונה שנקראת בשם נחלת הר חב"ד (שם השכונה הוא גם ראשי תיבות של "חנה", על שם אמו של הרבי מליובאוויטש) התפתחה עם השנים לשכונה המונה כ-2,800 תושבים‫‏[9]

השכונה מנוהלת על ידי הרב שנבחר לכהן בשכונה על ידי הרבי מליובאוויטש - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שהוא גם מזכיר ומנהל בית דין רבני חב"ד. הניהול הפרטני מנוהל על ידי ועד שכונתי פנימי בראשות הרב מרדכי גורדצקי ושניים מנציגיה נכנסו לכהן בעירייה. התפתחות השכונה הרחיבה את שטחה הבנוי של קריית מלאכי לכיוון דרום וקרבה אותה לעבר מושב כפר ורבורג.

בסוף שנות התשעים קמה שכונת ווילות של חסידי חב"ד מצפון לשכונה, והיא שכונת ברחוב המ"ג, העלייה ובן-גוריון.

בשנת 2000 קם על ידי ועד נחלת הר חב"ד שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא בשם "נחלת מנחם", בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות ולהם מקווה טהרה ובית כנסת בשלבי בניה.

בשכונה קיימים מוסדות רבים הכוללים בתי ספר לבנים ולבנות. ישיבה לצעירים, ישיבת "תומכי תמימים" לעולי רוסיה ולחוזרים בתשובה. כולל אברכים, בית ספר למלאכה לצעירים מוגבלים וצרכים מיוחדים מרחבי הארץ, ומועדוני נוער‏[9]. בשנת 2009 יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" להרחבת השכונה, כך שתחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין שיכון נחלת מנחם.

במבצע עמוד ענן נפגע בנין בשכונה פגיעה ישירה מטיל קאסם, ונהרגו ממנו שלושה מחסידי חב"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זושא וולף, נחלת הר חב"ד, הוצאת מכון ימי תמימים, 2008.