קריסטל פאלאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריסטל פאלאס
Crystal Palace.svg
מידע כללי
כינוי הנשרים
תאריך ייסוד 1905
אצטדיון סלהרסט פארק, לונדון
(תכולה: 26,309)
נשיא פיטר מורלי
מאמן איאן הולוויי
ליגה פרמייר ליג
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מועדון הכדורגל קריסטל פאלאס (Crystal Palace Football Club) הוא מועדון כדורגל אנגלי, אחד מני רבים המייצגים את העיר לונדון. קבוצת הכדורגל של המועדון משחקת נכון לעונת 2013/14 בפרמייר ליג. פאלאס משחקת באצטדיון סלהרסט פארק (תכולתו: 26,309 צופים), ומדיה המסורתיים כוללים חולצת פסים כחולה-אדומה ומכנס כחול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העשורים המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסטל פאלאס הוקמה בשנת 1905 סמוך לארמון הקריסטל, אחד מפלאיה הארכיטקטוניים של המאה ה-19, שהעניק את שמו לכל אזור סיינדהאם שבדרום לונדון. הקבוצה שיחקה בליגה הדרומית עד שנת 1920, או אז העפילה לראשונה לליגה השלישית של הפוטבול ליג.

ב-1915 נדרש המועדון להעתיק את עצמו לאזור אחר בעיר. סלהרסט פארק שבאזור סלהרסט נבחר כמגרשה הקבוע של הקבוצה. משחקה הראשון של הקבוצה באצטדיון זה נערך ב-30 באוגוסט 1924.

פאלאס שיחקה ברמות הנמוכות של הכדורגל האנגלי עד שנות השישים. רק ב-1969 - 64 שנים לאחר היווסדו - העפיל המועדון לראשונה בתולדותיו לליגה הבכירה. יחד עם זאת, המועדון לא הצליח לבסס עצמו וכבר בראשית שנות השבעים צנחו הנשרים לליגה השלישית. הנהלת המועדון חשה כי הגיע הזמן לשינוי: הנשר הוצג כסמלו הרשמי של המועדון, ומדיו - שהיו עד אז סגולים-תכולים (בדומה למדי אסטון וילה) - הוחלפו בחולצות פסים כחולים-אדומים, יש האומרים כדי לחקות קבוצות כדורגל בכירות כברצלונה ובולוניה.

עם זאת, השינוי הממשי בטיבו של המועדון הגיע רק עם מינויו של טרי ונבלס למאמן הקבוצה בסוף שנות השבעים. בתוך שתי עונות בלבד בתפקיד (1979-1981), ונבלס העלה את קריסטל פאלאס חזרה לליגה הבכירה. ב-1981 עזב לטובת אימון היריבה העירונית קווינס פארק ריינג'רס. תחתיו הובא מלקולם אליסון, שכבר אימן את הקבוצה בעבר. אלא שתחת אליסון המועדון שוב גמגם, וגורלו של המועדון לרדת ליגה נחרץ עוד בחודש פברואר של אותה עונה.

1981: רון נודס משתלט על המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף עונת 1980/81 נרכשה קריסטל פאלאס על ידי רון נודס, לשעבר היושב ראש של וימבלדון. נודס פיטר את אליסון (לשמחת האוהדים), ותחתיו החתים את דריו גרדי, מאמן וימבלדון לשעבר. גרדי לא הצליח למנוע את הירידה, וגם בליגת המשנה בעונת 1981/82 הוסיפה להציג יכולת חלשה. גרדי פוטר ובמקומו הובא סטיב קאמבר כמאמן-שחקן. הנשרים הוסיפו לסבול מחולשה, וניצלו מירידה שנייה ברציפות רק בעור שיניהם, במחזור שלפני האחרון בעונה. קמבר הוחלף בסוף העונה על ידי אלן מאלרי. אלא שבהינתן קשריו של מאלרי עם היריבה ברייטון אנד הוב אלביון, המינוי לא היה פופולרי וכך גם התוצאות שהשיג. מאבק נגד הירידה לליגה השלישית התנהל בעונת 1982/83, ואף ביתר שאת בעונת 1983/84. מאלרי עזב בסוף העונה כדי להחליף את טרי ונבלס בקווינס פארק ריינג'רס, ובמקומו מונה דייב באסט. אלא שבאסט הדהים את המועדון כשכעבור ארבעה ימים בלבד מההכרזה על המינוי התפטר ושב למועדונו הקודם, וימבלדון.

עידן סטיב קופל (1984 - 1993)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיב קופל, שחקנה לשעבר של מנצ'סטר יונייטד שקריירת המשחק שלו נקטעה בעקבות פציעה, מונה למאמן החדש של הקבוצה והוא בן 29 בלבד. בשיתוף פעולה עם רון נודס, הוא שיקם את הסגל וכעבור חמש שנים - ב-1989 - השיב את הקבוצה חזרה לליגה הבכירה.

פאלאס סיימה במקום ה-15 בעונה הראשונה שלה מזה שמונה שנים בליגה הבכירה, אולם רשמה הישג משמעותי כשהגיעה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע ה-FA, כשהיא מסיימת בתיקו 3-3 עם מנצ'סטר יונייטד הודות לתרומתם של שחקני מפתח ששיחקו אז עבור המועדון, כגון אנדי גריי, ג'ון סלאקו, איאן רייט, נייג'ל מרטין (שמוקדם יותר באותה עונה היה לשוער היקר בבריטניה) וריצ'רד שו. במשחק החוזר, פאלאס הפסידה 1-0 וכך כשלה בניסיונה לזכות לראשונה בתואר משמעותי. עידוד נשאב, עם זאת, מתפקודה של הקבוצה בעונת 1990/91, אותה סיימה במיקום שיא (שלישית בליגה הבכירה).

יחד עם זאת, מכירתם של שחקני מפתח ופציעות ארוכות טווח הביאו לדעיכה ביכולתם של הנשרים בעונת 1992/93, שירדו מהליגה הבכירה בעונתה הראשונה כפרמייר ליג.

עידן אלן סמית' (1993 - 1995)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיב קופל התפטר נוכח ירידתה של פאלאס, והעביר את המושכות לעוזרו אלן סמית'. סמית' הדריך את פאלאס לזכייה משכנעת בליגת המשנה ואגב כך לקידום לפרמייר ליג. הקבוצה שיחקה היטב בעונת 1994/95 והגיעה לשלב חצי גמר גביע ה-FA וגביע הליגה האנגלית. יחד עם זאת, פאלאס שבה לליגת המשנה בסיום העונה, במידה רבה נוכח החלטתה של התאחדות הכדורגל האנגלית לצמצם את הפרמייר ליג מ-22 ל-20 קבוצות; פאלאס איישה את מקומה של היורדת הרביעית. סמית' פוטר, וקופל הוזעק להחליפו. הירידה הביאה לגל עזיבה: כריס קולמן, אריק יאנג, ריצ'רד שו, גארת' סאות'גייט, איאן דואי, ג'ון סלאקו וכריס ארמסטרונג - כולם נמכרו למועדנים אחרים, וההרכב שהציגה פאלאס לעונת 1995/96 היה שונה לחלוטין.

עידן דייב באסט (1996 - 1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופל עבר לתפקיד ניהולי בקבוצה בפברואר 1996, והקבוצה הופקדה בידיו של דייב באסט. הלה הצעיד את קריסטל פאלאס מהמקום ה-16 לסיום במקום השלישי בטבלת ליגת המשנה, שהקנה לה כרטיס למשחקי הפלייאוף. פאלאס הפסידה לעומת זאת ללסטר סיטי בגמר הפלייאוף, ונותרה בליגת המשנה גם לעונת 1996/97. באסט עבר לנוטינגהם פורסט במרץ 1997, וקופל שב להנהיג את הקבוצה. בסוף העונה ניצחה פאלאס את קבוצת שפילד יונייטד בגמר הפלייאוף והעפילה לפרמייר ליג. ואולם גם הפעם שהייתה בפרמייר ליג לא ארכה זמן רב, ובסוף עונת 1997/98 היא שבה לליגת המשנה.

משבר מרק גולדברג (1998 - 2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1998, חודשים ספורים לפני הירידה מהפרמייר ליג, מכר רון נודס את חלקו במועדון לטייקון המחשבים מרק גולדברג, שביקש להפוך את המועדון לאחד מהבכירים באירופה בתוך חמש שנים. סטיב קופל הוצב כמאמן-על וטרי ונבלס כמאמן. אלא שהאופטימיות שאפפה את עונת 1998/99 הפכה עד מהרה לסיוט. גולדברג הפסיק את תמיכתו הכלכלית במועדון, שנכנס להליכי פירוק. טרי ונבלס התפטר, וקופל נאלץ לשוב ולאמן. פאלאס סיימה את העונה במרכז טבלת ליגת המשנה, ולמרות שנדרשה למכור כמה משחקניה הטובים ביותר נוכח אילוצים כלכליים, סיימה גם את עונת 1999/2000 הרחק מהקו האדום.

חזרתו של אלן סמית' (2000 - 2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

טייקון הטלפונים הסלולרים סיימון ג'ורדן רכש את המועדון כשהוא על סף פשיטת רגל ביולי 2000, והחליף את קופל באלן סמית', שאימן את המועדון בין השנים 1993-1995. אף שבעיותיה הכלכליות של הקבוצה נפתרו נוכח ההשתלטות, תפקודה של הקבוצה על המגרש היה מזעזע. סמית' פוטר בשנית באפריל 2001 שכן אף על פי שהצליח להביא את פאלאס לשלב חצי הגמר בגביע הליגה, הקבוצה הייתה סמוכה לירידה לליגה השלישית. סטיב קמבר הוזעק להחליף את סמית' וכנגד כל הסיכויים הבטיח תוצאות טובות דיין כדי להציל את קריסטל פאלאס מירידה.

עידן ברוס, פרנסיס וקמבר (2001 - 2003)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2001/02 פנתה הנהלת קריסטל פאלאס למאמן ויגאן אתלטיק, סטיב ברוס, כדי שידריך את הקבוצה. ברוס פתח את העונה היטב, מה שפיתח ציפיות להעפלה לפרמייר ליג בסיום העונה. אך ברוס עזב אחרי ארבעה חודשים בלבד בסלהרסט פארק כדי לאמן את ברמינגהאם סיטי. ברוס הוחלף, באופן אירוני, על ידי מאמנה המפוטר של ברמינגהאם, טרבור פרנסיס.

פרנסיס כשל במשימתו להיאבק על העלייה לפרמייר ליג, ותחת הדרכתו הקבוצה סיימה את עונת 2001/02 במרכז הטבלה. במרץ 2003 התפטר, והוחלף על ידי סטיב קמבר.

עונת 2003/04 נפתחה בשלושה ניצחונות מרשימים, אולם קמבר פוטר כבר בנובמבר לאחר ששורת הפסדים דרדרה את המועדון לתחתית הטבלה. קיט סימונס מונה למאמן זמני במשך חודש עד למינויו של איאן דואי, שחקנה של פאלאס לשעבר ומאמנה זה מכבר של אולדהאם אתלטיק.

עידן איאן דואי (2003-)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאלאס, שהייתה מועמדת ודאית לירידה מליגת המשנה האנגלית בדצמבר 2003, השיגה תחת הדרכתו של דואי כרטיס למשחקי הפלייאוף ארבעה חודשים מאוחר יותר. פאלאס ניצחה את סנדרלנד בפנדלים בחצי גמר הפלייאוף, ואת וסטהאם יונייטד בשלב הגמר. היה זה מספיק כדי להעלות את הקבוצה לפרמייר ליג לעונת 2004/05.

למרות מאמציו של איאן דואי, ו-21 שערי הליגה שכבש חלוץ הקבוצה אנדי ג'ונסון (סגן מלך השערים), קריסטל פאלאס שבה לליגת המשנה בסופה של עונת 2004/05 על חודו של שער בודד. כתוצאה מכך, פאלאס היא הקבוצה היחידה בכדורגל האנגלי שירדה ארבע פעמים מהפרמייר ליג.

ב-27 במאי 2013 העפילה לפרמייר ליג לאחר 8 שנות היעדרות.

סגל שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-4 בספטמבר 2013

מס' עמדה שם
1 Flag of Argentina.svg שוער חוליאן ספרוני
2 Flag of England.svg הגנה ג'ואל וורד
3 Flag of England.svg הגנה ג'ק האנט
4 Flag of Norway.svg הגנה ג'ונת'ן פאר
5 Flag of Ireland.svg הגנה פאדי מקארתי (קפטן)
6 Flag of Spain.svg קשר חוסה קאמפניה
7 Flag of the Democratic Republic of the Congo.svg קשר יאניק בולאסי
8 Flag of South Africa.svg קשר קגישו דיקגוי
9 Flag of England.svg חלוץ קווין פיליפס
10 Flag of Ireland.svg קשר אוון גרבאן
11 Flag of Scotland.svg חלוץ סטפן דובי
12 Flag of England.svg קשר סטוארט אוקיפי
13 Flag of England.svg קשר ג'ייסון פונצ'און
14 Flag of England.svg קשר ג'רום תומאס
15 Flag of Australia.svg קשר מייל ידינאק
16 Flag of England.svg חלוץ דוויט גייל
17 Flag of England.svg חלוץ גלן מארי
מס' עמדה שם
18 Flag of England.svg חלוץ ארון ווילברהם
19 Flag of Wales.svg הגנה דני גבידון
20 Flag of Wales.svg קשר ג'ונתן וויליאמס
21 Flag of England.svg הגנה דין מוקסי
22 Flag of Mali.svg קשר ג'ימי קבה
23 Flag of France.svg הגנה פלוריאן מארן
24 Flag of France.svg קשר אליוט גרנדן
25 Flag of Scotland.svg שוער ניל אלכסנדר
26 Flag of England.svg הגנה מתיו פרסונס
27 Flag of Ireland.svg הגנה דמיאן דלני
28 Flag of Jamaica.svg הגנה אדריאן מאריאפה
29 Flag of Morocco.svg חלוץ מרואן צ'מאח
30 Flag of England.svg חלוץ קמרון ג'רום (מושאל מסטוק סיטי)
31 Flag of Scotland.svg קשר בארי באנן
32 Flag of England.svg חלוץ קווסי אפיה
34 Flag of Wales.svg שוער לואיס פרייס
44 Flag of Algeria.svg קשר אדלן גואדיאורה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל: P London bus.png פורטל לונדון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of England.svg הפרמייר ליג, עונת 2013/2014

אברטוןאסטון וילהארסנלהאל סיטיוסט ברומיץ' אלביוןוסטהאם יונייטדטוטנהאם הוטספרליברפולניוקאסל יונייטדמנצ'סטר יונייטד
מנצ'סטר סיטינוריץ' סיטיסוונסי סיטיסטוק סיטיסאות'המפטוןסנדרלנדפולהאםצ'לסיקארדיף סיטיקריסטל פאלאס