קרישנהמצ'ריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סרי טירומלאי קרישנהמצ'ריה (Sri Tirumalai Krishnamacharya, בקנאדה: ಶ್ರೀ ತಿರುಮಲೈ ಕೃಷ್ಣಮಾಚಾರ್ಯ, שְׁרִי טִירוּמַלַאי קְרִישְׁנַמָצָ'רְיָה, ‏ 18 בנובמבר 1888 - 28 בפברואר 1989) [1] הוא מורה, מרפא באיור ודה, מומחה לסנסקריט ולפילוסופיה הינדית.

קרישנהמצ'ריה ידוע כמחייה ההאתה יוגה, לימוד ששם דגש על הצד הפיזי בתרגול כפי שמקובל היום במערב, כאדריכל של הוינייסה יוגה[2] המתורגלת כרצף של תנוחות תוך שימת דגש על התאמת הנשימה לתנועה וכיוגי המסוגל לעצור את פעימות ליבו.[3] ברחבי הודו התפרסם ביכולתו לרפא ולשפר את איכות חייהם של מטופליו תוך שימוש בשילוב יוגה עם איור ודה[4]. אף על פי שמעולם לא עזב את היבשת בה נולד, תורתו השתרשה היטב במערב, בעיקר בזכות תלמידיו, שהתפרסמו, כל אחד בפיתוח שיטת תרגול שונה: בנו, ט.ק.ו. דסיקצ'ר שפיתח איתו את ה"ויניוגה" המדגישה את הסינכרון בין התנועות לנשימה ומתאימה את התרגול למצב הכללי (גיל, עיסוק וכדומה) בו נמצא המתרגל, גיסו, ב.ק.ס. איינגר שהתמקד בשלימות שבביצוע התנוחה, ופיתח לשם כך שלל עזרים וק. פטבי ג'ויס מפתח האשטנגה יוגה המדגישה את הדינמיות שבין התנוחות ואת בניית הבעירה (זיעה) בגוף.

קרישנהמצ'ריה, המורה של המורים המובילים במאה העשרים נחשב לאחד מאישי היוגה המשפיעים ביותר ומכונה האבא של היוגה המודרנית.[5]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-18 בנובמבר 1888 במוּצ'וּקוּנְדַפּוּרַם (Muchukundapuram), כפר במדינת המחוז קרנטקה שבדרום הודו. אביו, סרי טירומלאי סריניווסה טטצ'ריה, היה מורה ידוע לודות[6]. שם אימו היה שרימטי רנגניקיממה. לזוג נולדו שלושה בנים ושלוש בנות. בגיל שש התחיל ללמוד ולכתוב סנסקריט ותפילות ודיות תחת ההשגחה הקפדנית של אביו שגם לימד אותו תנוחות יוגיסטיות (אסאנות) ופראנאימה (טכניקות נשימה הודיות עתיקות). אביו נפטר כשהיה בן 10[7] והמשפחה נאלצה לעבור למייסור, העיר השנייה בגודלה במדינת קרנטקה שם כיהן אבי סבו כראש מינזר הינדי עתיק ומפורסם: The Bramhatantra Parakala Mutt. קרישנהמצ'ריה החל לרכוש השכלה פורמלית בקולג' המלכותי של מיסור בפילוסופיה הינדית ולוקיגה הודית. במקביל המשיך ללמוד סנסקריט[8].

בגיל 16 נסע לעיר אלוור טירונג'רי במדינת טמיל-נדו בעקבות חלום שהיפנה אותו לשם. כשהגיע ליעדו, כך הוא מספר, נכנס לטראנס שבמהלכו פגש שלושה מלומדים. הם לימדו אותו את ה"יוגה רהסייה", חיבור יוגי עתיק וידוע שאבד במהלך הזמן. כשהקיץ מהטראנס, הוא זכר את כל החיבור האגדתי, והשתמש בו ללימוד במשך כל חייו[9]. משם המשיך לנדוד ברחבי הודו בעקבות הפלגים האורטודוכסים של ההינדואיזם.

בשנת 1906 נרשם ללימודי סנסקריט ולוגיקה באוניברסיטת בנארס הידועה כעיר של מאות מקדשים וכמרכז גדול ומרשים ללימוד פילוסופיה הודית מסורתית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Desikachar, Kausthub. The Yoga of the Yogi : The legacy of T Krishnamacharya. Krishnamacharya Yoga Mandiram, 2005.
  • Desikachar, T.K.V. The Heart of Yoga : Developing a personal practice. Inner Traditions India, 1st ed., 1995. ISBN 0-89281-533-7
  • Desikachar, T.K.V. & Cravens, R.H. Health, Healing & Beyond : Yoga and the living tradition of Krishnamacharya. Aperture, 1998. ISBN 0-89381-941-7
  • A. G. Mohan. Krishnamacharya: His Life and Teachings. Boston: Shambhala, 2010. ISBN 978-1-59030-800-4. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mohan,Krishnamacharya: His Life and Teachings, p. 125.
  2. ^ Mohan, Krishnamacharya: His Life and Teachings, p. 38.
  3. ^ Desikachar, T. K. V., The Heart Of Yoga, p.xvi
  4. ^ a b c d e f g h i j k l m n o p Ruiz 2001.
  5. ^ Memories of a Master. YogaJournal.com. אוחזר ב־October 10, 2011.
  6. ^ Mohan, Krishnamacharya: His Life and Teachings, p.1
  7. ^ Pierce, Martin (January/February 1988). "A Lion in Winter". Yoga Journal: 61-62. 
  8. ^ Desikachar, Kausthub, The Yoga of the Yogi, p. 31.
  9. ^ Desikachar, Kausthub, The Yoga of the Yogi, p. 31-33