קריית ארבע

קריית ארבע

מבט מרחפן על קריית ארבע
מדינה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	ישראל ברמסון
גובה ממוצע	‎913 מטר
תאריך ייסוד	1972
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	7,563 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	205
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.0% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.02 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	1,872 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	128
תחום שיפוט	4,040 דונם
- דירוג ארצי	204
(למפת הר חברון מוגדלת)   קריית ארבע (למפת הר חברון רגילה)   קריית ארבע (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית ארבע (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית ארבע 31°32′08″N 35°07′05″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	210
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3877
- דירוג ארצי	164
לאום ודת   יהודים: 97.8%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 2.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 13.2% גילאי 5 - 9 11.1% גילאי 10 - 14 10.9% גילאי 15 - 19 9.9% גילאי 20 - 29 16.7% גילאי 30 - 44 15.6% גילאי 45 - 59 9.7% גילאי 60 - 64 3.6% גילאי 65 ומעלה 9.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 11 –  יסודיים 8 –  על-יסודיים 4 תלמידים 2,500  –  יסודי 1,695  –  על-יסודי 805 מספר כיתות 137 ממוצע תלמידים לכיתה 21.2 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat4.org.il/

קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה, השוכנת בצמוד לעיר חברון בצידה המזרחי. זוהי ההתנחלות הגבוהה ביותר ביהודה ושומרון, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז עירוני ליישובים הישראלים באזור, ובה נציגויות של מספר רשויות ומועצה דתית.

שם העיר

השם קריית ארבע מופיע בספר בראשית: ”וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן...” (כ"ג, ב') בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: ”וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא.” (י"ד, ט"ו) קריית ארבע נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, המתוארות בספר יהושע. יש הסוברים שמשמעות השם היא קריה שבה ארבעה רבעים.

הסברים נוספים לשם העיר מובאים במדרש: "שדרו בה ד' צדיקים, ענר אשכול ממרא ואברהם, ונימולו בה ד' צדיקים אברהם ענר אשכול וממרא".

תולדות היישוב

בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים.

ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו, ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל-פיש, יובל נאמן ואברהם שליט. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע בידי ממשלת המערך בראשות גולדה מאיר.

קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

שלטון מקומי

בניין המועצה

לאחר הקמת קריית ארבע ב-1971 נאבקו תושבי היישוב למען הקמת גוף שלטון מקומי ביישובם. גוף השלטון המקומי הראשון שהוקם בקריית ארבע היה ועד מקומי בשם "מנהלת קריית ארבע" שהוקם ב-1974 בצו מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, וכיהנה כמועצה ממונה מטעם משרד הפנים. ב-1 במרץ 1981 הוקמו מועצות מקומיות ביהודה ושומרון ומנהלת קריית ארבע הפכה למועצה מקומית ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות למועצה.

ראשי המינהלת המקומית:

• הרב משה לוינגר (1974 - 1976)
• משה מייבסקי (1976 - 1978)
• זאב פרידמן - חבר (זמביש) (1978 - 1981)

ראשי מועצה המקומית:

• יהודה רידר (1981 - 1982)
• שלום ואך (1982 - 1990)
• צבי קצובר (1990 - 2008)
• מלאכי לוינגר (2008 - 2018)
• אליהו ליבמן (2018 - 2024)
• ישראל ברמסון (2024-מכהן)

רבני היישוב

משנת תשל"ח ועד שנת תשע"ה כיהן הרב דב ליאור כרב היישוב. לאחר שמונה שנים בהם לא היה רב ליישוב, בשנת תשפ"ג נבחר הרב אברהם יצחק שוורץ לכהן כרב היישוב.

אוכלוסייה

רחוב מגורים טיפוסי בקריית ארבע, מרץ 2019

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית ארבע 7,563 תושבים (מקום 205 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 70.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,929 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, שומרי מסורת, חרדים, ומעט חילונים. לפי נתוני בתי ספר ל-2017, יש ביישוב בית ספר חילוני אחד.

שכונות

שכונה בקרית ארבע ומעליה ברקע נוף שכונת החרסינה וחברון

בשנת 2018 פורסם כי בחמש השנים שלפני כן נבנו בקריית ארבע כ-200 יחידות דיור.

• לב הקריה - השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ניר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת "נופי כרמים" (המוכרת בתור "המדורגים").
• רמת ממרא (גבעת חרסינה) - השכונה הצפונית והשניה של הקריה. השכונה, שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, היא שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל. בשכונה נמצאים יקב הבוטיק יקב נח והישיבה התיכונית קריית ארבע.
• אשמורת יצחק - שכונה קטנה הסמוכה ללב הקריה
• גבעת האבות - שכונה קטנה הנמצאת מול הכניסה מקרית ארבע לחברון. בשכונה זו מתגוררים איתמר בן גביר, אליהו ליבמן ובנצי גופשטיין.
• שכונת גל - שכונת מאחז מדרום מערב ללב הקריה. סמוכה לשכונה הערבית 'גאליס'.
• נופי ממרא - שכונה חדשה היושבת על הכניסה הצפונית לקריית ארבע.

מוסדות חינוך

הישיבה התיכונית

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

גנים ובתי ספר

• 22 גני ילדים
• יסודי ממלכתי דתי - "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קניין תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
• יסודי ממלכתי - "גוונים"
• תלמוד תורה מערת המכפלה (זילברמן)
• מועדוניות רווחה - "בית הדקל" ו"בית ארז"

ישיבות ואולפנות

• "אולפנת קריית ארבע"
• אולפנת מבשרת חברון
• "ישיבה תיכונית קריית ארבע"
• ישיבת הסדר - "ישיבת ניר"

תנועות נוער

• בני עקיבא - סניף קריית ארבע, סניף נופי ממרא
• אריאל בנים - סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא
• אריאל בנות - סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא
• בית"ר - מעוז קריית ארבע

לימודים כלליים

• מכללת הוראה הפועלת כשלוחת מכללת אפרתה
• מדרשה לטיולים - "מדרשת חברון"
• מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) אזורי המשמש גם את מוסדות החינוך שבישובים באזור (גוש עציון, אפרת והר חברון)

תרבות, מסחר ואתרים מפורסמים

חזית היכל התרבות

• מתנ"ס - מרכז קהילתי, הוקם בשנות ה-80
• מוזיאון ארץ יהודה
• היכל תרבות - נחנך בספטמבר 2011 (אלול תשע"א)
• מועדון "גיל הזהב"
• שתי ספריות ציבוריות המשרתות את תושבי קריית ארבע והאזור
• מחקר ופיתוח אזורי יהודה - הוקם בשנת 1998 ביישוב, ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה
• מכון לרבני יישובים - נוסד בשנת 1995
• מרכז הפיס - שוכן ברמת ממרא ובו ממוקם חדר כושר וחדרי חוגים
• אולם הספורט המרכזי - נבנה בתחילת שנות ה-80 ומתקיימים בו פעילויות ספורט וחוגים לרוב.
• בריכת שחייה - בסמוך למתנ"ס. נבנתה בתחילת שנות ה-80.
• קאנטרי קלאב חדיש ומתקדם נחנך בשנת 2016
• המרכז האזרחי בבניין המועצה, מאכלס בתי עסק וכן שירותי דואר
• המרכז המסחרי - כולל בתי עסק קטנים, מסעדות, סניף של הביטוח לאומי, בנק ועוד
• המרכז המסחרי רמת ממרא
• אזור תעשייה - כולל מספר מפעלים וסדנאות עבודה כגון יקבים, נגריות, כרכיות, בית דפוס, מאפיה, אולם אירועים ועוד.
• פארק מאיר כהנא - פארק בקצה הקריה שהוקם לאחר הירצחו של ראש תנועת כך, מאיר כהנא. מעבר לפארק נמצא קברו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה, שהפך לאתר עלייה לרגל לאנשי ימין קיצוני.
• פארק בשכונת רמת ממרא, בגובה של כ-1000 מטר מעל פני הים
• הריקוד - מרכז לאומנויות המחול - נוסד בשנת 2001.

תחבורה

את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי של "אגד תעבורה". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, באר שבע, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

סמל היישוב

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:

• המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
• על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
• במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
• האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
• בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
• קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.

ראו גם

• היישוב היהודי בחברון
• ישיבת ניר קריית ארבע
• ישיבה תיכונית קריית ארבע

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של קריית ארבע

• פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• גיא נרדי, ‏“קרית ארבע היא מיקרוקוסמוס של ישראל”, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
• קרני אלדד, ‏הסוכן מהבית ממול, בעיתון מקור ראשון, 28 במרץ 2019
• קריית ארבע (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית