קרל גילרופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרל גילרופ, 1880

קרל אדולף גילרוּפּדנית: Karl Adolph Gjellerup;‏ 2 ביוני 185713 באוקטובר 1919) היה משורר, סופר, מחזאי ומתרגם דני, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1917.

גילרופ נולד באי הדני רוהולטה. היה בנו של כומר שהתחיל ללכת בעקבות אביו ולמד תאולוגיה בקופנהגן. כבר מצעירותו התחיל לעסוק בספרות וכתב דרמות בחרוזים. הוא השתתף באוניברסיטה בחוג הרדיקאלי של גיאורג בראנדס יחד עם הסופר י. ב. יעקובסון. הוא השתמש בהכנסותיו מהיצירות האפיות (ראה יצירתו) כדי לממן מסעות בגרמניה, שווייץ, איטליה, יוון ורוסיה. בהשפעת התנסויותיו בנסיעות האלה, פרש מהחוג והתקרב למעמד האצילים.

השקפת עולמו של גילרופ הושפעה מהפילוסופיה של שופנהאואר ושל קאנט.

בשנת 1892 עבר לגור בדרזדן והושפע מאוד מהאופרות של ריכרד וגנר. הוא כתב מסה על טבעת הניבלונגים ותרגם את שירת האלים מתוך האדה.

בשנת 1894 יצאה לאור רומן שכתב בגרמנית ומכאן ואילך המשיך לכתוב בגרמנית.

בשנת 1917 הוענק לו פרס נובל לספרות יחד עם הנריק פונטופידיאן. בנימוקי הפרס נאמר שהוא הוענק לו על "סיפורו האידאליסטי השופע והגמיש".

נפטר בקלוטשה, ליד דרזדן, ב-1919.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האידאליסט (1878), יצירה אפית.
  • דניה הצעירה (1879), יצירה אפית.
  • אנטיגונוס (1880), יצירה אפית.
  • ברינהילד (1884), טרגדיה לירית.
  • סט. זוסט (1886), דרמה על המהפכה הצרפתית.
  • הכומר מורס (1894), רומן שנכתב בגרמנית.
  • התחנה על הגבעה (1896)
  • עולה הרגל קאמאניטה (1906) על הודו ועל הבודהיזם.
  • הקריאה לחיים (1916).
  • ענף הזהב (1917), קובץ סיפורים קצרים על השפעת ישו בעולם המודרני.
  • החיה הקדושה ביותר (1920), סיפור דמיוני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל גילרופ בוויקישיתוף


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.