קרל לואגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרל לואגר בשנת 1900 לערך

קרל לוּאֶגֶר (גרמנית: Karl Lueger‏; 24 באוקטובר 184410 במרץ 1910) היה פוליטיקאי אוסטרי, ראש העיר של וינה בשלהי תקופת קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית פרנץ יוזף, משנת 1897 עד שנת 1910.

קרל לואגר נולד בווינה, למד משפטים באוניברסיטת וינה וקיבל דוקטורט בשנת 1870.

היה ממייסדי המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית. צידד באידאולוגיה גרמנית-לאומנית ויצא נגד בני הלאומים האחרים בקיסרות. הוביל קו אנטישמי, והאשים, בין היתר, את היהודים בהידרדרותה הכלכלית של וינה. כמו כן ביטא עמדות אנטי-סלאביות. בתעמולתו פנה בעיקר לבני המעמדות הנמוכים בווינה, וניסה להסיתם נגד היהודים בעיר, שרובם היו שייכים למעמד הבינוני המשכיל.

הקיסר פרנץ יוזף, בעל דעות ליברליות והומניסטיות, תיעב את לואגר, ודחה שלוש פעמים את אישור מינויו לראשות העיר וינה, ורק בשנת 1897 אישר את המינוי. לאחר היבחרו לתפקיד מיתן לואגר את הרטוריקה הלאומנית והאנטישמית שלו, ועסק בעיקר בבינויה של העיר. ללואגר היו מספר ידידים יהודים, וכנשאל, כיצד מתיישבים הדברים עם עמדותיו ענה: "אני מחליט מיהו יהודי!" (Wer ein Jude ist, bestimme ich!).

יש הרואים בלואגר את מבשר הנאציזם. בעזרת הכריזמה שלו וכשרונו הדמגוגי השפיע לואגר על אישים רבים, ובהם אדולף היטלר שבספרו מיין קאמפף כתב כי לואגר היווה מודל לתוכניתו האנטי-יהודית (הן באידאולוגיה שלו והן בכישרון התעמולה שלו). בשנים שלאחר מכן נודעה ללואגר השפעה רבה על האופן שבו קיבלו תושבי אוסטריה את חוקי הגזע של היטלר.

התעמולה האנטישמית של לואגר ובחירתו לתפקיד, על אף התנגדות המימסד והקיסר, הייתה בין הגורמים שהביאו את תיאודור הרצל למסקנה כי היציבות של האימפריה האוסטרו-הונגרית אינה מובטחת וכי אבד הכלח על הנסיונות לבסס את האמנסיפציה ליהודים, ויש לשאוף לפתרון לאומי אלטרנטיבי.‏[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]