קארל מלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קרל מאלון)
קארל מלון
Karl Malone
מלון ב-1997
מלון ב-1997
לידה 24 ביולי 1963 (בן 60)
סאמרפילד, לואיזיאנה
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.06 מטר
מספר 32, 11
מכללה אוניברסיטת לואיזיאנה טק
דראפט בחירה מספר 13, 1985
יוטה ג'אז
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 2010
קבוצות כשחקן
1985–2003
2003–2004
יוטה ג'אז
לוס אנג'לס לייקרס
הישגים כשחקן
פעמיים MVP של העונה הסדירה (1997, 1999)
14 בחירות למשחק האולסטאר (1988–1998, 2000–2002)
פעמיים ‏MVP של משחק האולסטאר (1989, 1993)
11 בחירות לחמישיית העונה הראשונה (1989–1999)
2 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1988, 2000)
בחירה לחמישיית העונה השלישית (2001)
3 בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה (1997–1999)
בחירה לחמישיית ההגנה השנייה (1988)
בחירה לחמישיית הרוקיז (1986)
אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבברצלונה 1992כדורסל גברים
זהבאטלנטה 1996כדורסל גברים

קארל אנתוני מלוןאנגלית: Karl Anthony Malone; נולד ב-24 ביולי 1963 בסאמרפילד, לואיזיאנה) הוא כדורסלן עבר אמריקאי הידוע בכינוי הדוור (The Mailman), כינוי אשר הודבק לו בעת ששיחק במכללות בשל שמירתו על יכולת טובה לאורך זמן. הוא זכה פעמיים בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. מלון קלע בקריירה 36,928 נקודות, שלישי רק לכרים עבדול-ג'באר ולברון ג'יימס ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA[1].

מלון כיכב בקבוצת יוטה ג'אז במשך 18 עונות, בהן שיתף פעולה עם ג'ון סטוקטון, בצמד שנחשב לאחד משיתופי הפעולה הבולטים והמוצלחים בתולדות ה-NBA[2]. בשנת 2006, בטקס בו תלו את חולצתו של מלון על תקרת אולמה של יוטה ג'אז אנרג'י סולושן ארנה, חשפה הקבוצה פסל ברונזה שהוצב לכבודו של מלון מחוץ לאולם. פסלו של מלון הוצב ליד פסל דומה אשר הוצב לכבודו של סטוקטון[3].

בשנת 1996 נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA, וב-2010 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל.

קריירת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלוש שנים באוניברסיטת לואיזיאנה טק, נבחר מלון בדראפט במקום ה-13 על ידי יוטה ג'אז. לאחר עונת רוקי מוצלחת בה רשם ממוצעים של 14.9 נקודות ו-8.9 ריבאונדים, החליטו ביוטה לבנות את הקבוצה סביבו לטווח ארוך, והוחלט להעביר בטרייד את הפורוורד אדריאן דאנטלי לדטרויט פיסטונס. ההחלטה התבררה כנכונה, כשמלון גמל להם בממוצעים של 21.7 נקודות ו-10.9 ריבאונדים בעונתו השנייה.

בה בעת, זכה הרכז המחליף של הקבוצה, ג'ון סטוקטון, באמונו של סגל האימון ובאהבת הקהל, ובעונת 1987/1988 החלו השניים לשכלל את התיאום ביניהם, כאשר מלון נלחם מתחת לסלים וסטוקטון מנהל את המשחק. בשנת 1988, בעונתו השלישית בליגה, נבחר מלון לראשונה למשחק האולסטאר בעקבות יכולתו הטובה כשקלע 27.7 נקודות למשחק באותה העונה, מלון המשיך ונבחר לשחק במשחק האולסטאר בכל עונה עד לשנת 2001. בסיום העונה נבחר לחמישיית העונה השנייה. הג'אז סיימו את העונה במאזן של 35–47 וסיימו במקום השלישי בבית הצפון-מערבי. בסיבוב הראשון של הפלייאוף ניצחה יוטה את פורטלנד טרייל בלייזרס, אך הפסידה בסיבוב השני לאלופת השנה הקודמת לוס אנג'לס לייקרס, עם כרים עבדול-ג'באר, מג'יק ג'ונסון וג'יימס וורת'י בשבעה משחקים, שזכו באליפות גם בשנה זו. מלון שיפר עוד יותר את ממוצעיו מהעונה כשקלע בפלייאוף 29.7 נקודות והוריד 11.8 ריבאונדים למשחק.

את העונה שלאחר מכן, עונת 1988/1989, סיים מלון כסגן מלך הסלים כשקלע 29.1 נקודות למשחק ובמקום החמישי בליגה בריבאונדים עם 10.7 למשחק. במשחק האולסטאר קלע מלון 29 נקודות, הוריד 9 ריבאונדים, מסר שלושה אסיסטים ונבחר ל‏MVP של משחק האולסטאר. הג'אז סיימו את העונה הסדירה במאזן של 31–51, אך הודחו בסוויפ בשלושה משחקים[4] על ידי גולדן סטייט ווריורס כבר בסיבוב הראשון. בעונה שלאחר מכן המשיך מלון לשפר את הסטטיסטיקות שלו כשקלע 31 נקודות והוריד 11.1 ריבאונדים למשחק, כולל משחק שיא של 61 נקודות ב-33 דקות מול מילווקי באקס, אך הג'אז שוב הודחו בסיבוב הראשון, הפעם על ידי פיניקס סאנס.

מלון וסטוקטון שיפרו את תיאום הפעולה ביניהם ובעיקר את תרגיל הפיק אנד רול לרמה של כמעט שלמות, והמשיכו להוביל את הרכבי הטלאים של ג'רי סלואן לפלייאוף שנה אחר שנה, אך עד שנת 1996 לא הצליחו להעפיל אל מעבר לגמר המערב. הם אף זכו במשותף בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר בשנת 1993.

במהלך עונת 1996/1997 קלע מלון 27.6 נקודות בממוצע למשחק והוביל את הג'אז למאזן של 18–64. המאזן הטוב ביותר של מלון בכל שנות משחקו ביוטה. הג'אז סיימו עם המאזן הטוב ביותר במערב, והשני הטוב ביותר בליגה. מאמציו של מלון זיכו אותו בתואר הMVP של העונה הסדירה ב-NBA. לאחר שניצחו בפלייאוף את הלוס אנג'לס קליפרס בסוויפ, ודילגו בקלות גם מעל הלייקרס פגשה יוטה בגמר המערב את יוסטון רוקטס בה שיחקה שלישיית חברי היכל התהילה המזדקנת האקים אולאג'ואן, צ'ארלס בארקלי וקלייד דרקסלר. הג'אז ניצחו את יוסטון בשישה משחקים, כאשר המשחק האחרון הסתיים בסל ניצחון עם הבאזר של סטוקטון. מלון העפיל לגמר ה-NBA לראשונה בקריירה שם פגש את מייקל ג'ורדן שהוביל את שיקגו בולס, במפגש בין זוכה ה-MVP לבין קודמו. במשחק מספר 3 בסדרה קלע מלון 37 נקודות, אך הבולס ניצחו בסדרה 2–4, וזכו באליפות[5].

בעונה העוקבת המשיכו הג'אז לשמור על דומיננטיות במערב, מלון קלע 27 נקודות למשחק, והקבוצה סיימה את העונה במאזן של 20–62, המאזן הטוב ביותר בליגה. יוטה העפילה פעם נוספת עד לגמר ה-NBA, שם פגשה את שיקגו בשחזור הגמר של השנה שעברה. עבודת הגנה טובה של דניס רודמן וסקוטי פיפן הקשתה על יכולת הקליעה של מלון בסדרה, והבולס ניצחו בסדרה 2–4, למרות 31 נקודות של מלון במשחק השישי[6].

בעונה המקוצרת בשל שביתת השחקנים של שנת 1999, זכה מלון בתואר ה-MVP של העונה הסדירה פעם נוספת כשהוליך את יוטה למאזן של 13–37, אך הפסידו בסיבוב השני של הפלייאוף לפורטלנד. מאז העפילה לשתי סדרות גמר מול שיקגו, לא חזרה יוטה לאיים על התואר בצורה ממשית. על אף גילו המתקדם, המשיך מלון לספק ביוטה נתונים סטטיסטיים מרשימים ובארבע העונות האחרונות שלו רשם 25.5, 23.2, 22.4 ו-20.6 נקודות למשחק בכל עונה בהתאמה. בעונת 2002/2003 עקף מלון את וילט צ'מברלין בדרך להיות הקלעי השני בטיבו בכל הזמנים ב-NBA, ובסיום העונה הפך לשחקן חופשי.

לאחר 18 עונות במדי יוטה, עזב מלון את סולט לייק סיטי בניסיון לזכות בטבעת האליפות החסרה לו, הוא חתם לעונה אחת מלוס אנג'לס לייקרס. עם הלייקרס הצליח מלון להעפיל עד לגמר ה-NBA, שם התמודד מול דטרויט. מלון שיחק פצוע בארבעת המשחקים הראשונים, והחמיץ את המשחק החמישי בשל הנקע בברכו. קבוצתו הפסידה במשחק החמישי, שהיה האחרון בסדרה, ובכך החמיץ מלון את ההזדמנות האחרונה בקריירה לזכות בפעם הראשונה באליפות. על אף שקיבל הצעות להמשיך את הקריירה בקבוצות ליגה רבות, כולל הצעה מהאלופה הנכנסת סן אנטוניו ספרס, הודיע מלון כי יפרוש מכדורסל. כצעד של כבוד כלפי שחקנה האגדי, הודיעה יוטה ג'אז כי המספר 32 יפרוש ביחד איתו, וכי שחקנים בעתיד לא יוכלו ללבוש את החולצה מספר 32 בקבוצה.

פרופיל כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון נחשב לאחד מגדולי השחקנים בעמדת הפאוור פורוורד בכל הזמנים. הוא זכה פעמיים בתואר השחקן המצטיין של העונה, נבחר 11 פעמים לחמישיית העונה הראשונה, פעמיים לחמישייה השנייה ופעם אחת לשלישית. בנוסף נכלל מלון שלוש פעמים בחמישיית ההגנה הראשונה, ובחירה נוספת לחמישייה השנייה. הוא קלע 36,928 נקודות בקריירה (25.0 למשחק), שלישי רק ללברון ג'יימס ולכרים עבדול-ג'באר, ב-51.6% מהשדה, ו-10.1 ריבאונדים למשחק, בכך סיים את הקריירה בממוצע של דאבל דאבל.

מלון הוליך את הליגה בקליעות עונשין 7 פעמים, הוא היה שומר קשוח, ריבאונדר פיזי ואחד מהשחקנים היציבים ביותר, כשהחמיץ רק חמישה משחקים ב-13 עונותיו הראשונות. הוא המשיך לשמור על יכולת גבוהה גם בגיל 40, בו הפך לשחקן המבוגר ביותר שרשם טריפל דאבל.

בכל שנותיו ביוטה שיחק מלון עם המספר 32, וכשעבר ללייקרס לבש את הספרה 11. את המספר 32 החליטו בלייקרס לא לחלק לשחקנים כאות הוקרה לשחקן העבר מג'יק ג'ונסון שלבש מספר זה. על אף הצעתו של ג'ונסון בעצמו כי מלון יקבל את המספר, דחה מלון את ההצעה.

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהשלוש אחוזים מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1985/1986 יוטה 81 76 30.6 0.496 0.000 0.481 8.9 2.9 1.3 0.5 14.9
1986/1987 יוטה 82 82 34.8 0.512 0.000 0.598 10.4 1.9 1.3 0.7 21.7
1987/1988 יוטה 82 82 39.0 0.520 0.000 0.700 12.0 2.4 1.4 0.6 27.7
1988/1989 יוטה 80 80 39.1 0.519 0.313 0.766 10.7 2.7 1.8 0.9 29.1
1989/1990 יוטה 82 82 38.1 0.562 0.372 0.762 11.1 2.8 1.5 0.6 31.0
1990/1991 יוטה 82 82 40.3 0.527 0.286 0.770 11.8 3.3 1.1 1.0 29.0
1991/1992 יוטה 81 81 37.7 0.526 0.176 0.778 11.2 3.0 1.3 0.6 28.0
1992/1993 יוטה 82 82 37.8 0.552 0.200 0.740 11.2 3.8 1.5 1.0 27.0
1993/1994 יוטה 82 82 40.6 0.497 0.250 0.694 11.5 4.0 1.5 1.5 25.2
1994/1995 יוטה 82 82 38.1 0.536 0.268 0.742 10.6 3.5 1.6 1.0 26.7
1995/1996 יוטה 82 82 38.0 0.519 0.400 0.723 9.8 4.2 1.7 0.7 25.7
1996/1997 יוטה 82 82 36.6 0.550 0.000 0.755 9.9 4.5 1.4 0.6 27.4
1997/1998 יוטה 81 81 37.4 0.530 0.333 0.761 10.3 3.9 1.2 0.9 27.0
1998/1999[א] יוטה 49 49 37.4 0.493 0.000 0.788 9.4 4.1 1.3 0.6 23.8
1999/2000 יוטה 82 82 35.9 0.509 0.250 0.797 9.5 3.7 1.0 0.9 25.5
2000/2001 יוטה 81 81 35.7 0.498 0.400 0.793 8.3 4.5 1.2 0.8 23.2
2001/2002 יוטה 80 80 38.0 0.454 0.360 0.797 8.6 4.3 1.9 0.7 22.4
2002/2003 יוטה 81 81 36.2 0.462 0.214 0.763 7.8 4.7 1.7 0.4 20.6
2003/2004 לייקרס 42 42 32.7 0.483 0.000 0.747 8.7 3.9 1.2 0.5 13.2
קריירה
1476 1471 37.2 0.516 0.274 0.742 10.1 3.6 1.4 0.7 25.0

בפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהשלוש אחוזים מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1985/1986 יוטה 4 4 36.0 0.528 0.000 0.423 7.5 1.0 2.0 0.0 21.8
1986/1987 יוטה 5 5 40.0 0.420 0.000 0.722 9.6 1.2 2.2 0.8 20.0
1987/1988 יוטה 11 11 44.9 0.482 0.000 0.723 11.8 1.5 1.2 0.6 29.7
1988/1989 יוטה 3 3 45.3 0.500 0.000 0.813 16.3 1.3 1.0 0.3 30.7
1989/1990 יוטה 5 5 40.6 0.438 0.000 0.756 10.2 2.2 2.2 1.0 25.2
1990/1991 יוטה 9 9 42.6 0.455 0.000 0.846 13.3 3.2 1.0 1.2 29.7
1991/1992 יוטה 16 16 43.0 0.521 0.000 0.805 11.3 2.6 1.4 1.2 29.1
1992/1993 יוטה 5 5 43.2 0.454 0.500 0.816 10.4 2.0 1.2 0.4 24.0
1993/1994 יוטה 16 16 43.9 0.467 0.000 0.738 12.4 3.4 1.4 0.8 27.1
1994/1995 יוטה 5 5 43.2 0.466 0.333 0.692 13.2 3.8 1.4 0.4 30.2
1995/1996 יוטה 18 18 40.3 0.469 0.000 0.574 10.3 4.4 1.9 0.6 26.5
1996/1997 יוטה 20 20 40.8 0.435 0.500 0.720 11.4 2.9 1.4 0.8 26.0
1997/1998 יוטה 20 20 39.8 0.471 0.000 0.788 10.9 3.4 1.1 1.0 26.3
1998/1999 יוטה 11 11 41.0 0.417 0.000 0.791 11.3 4.7 1.2 0.7 21.8
1999/2000 יוטה 10 10 38.6 0.520 1.000 0.810 8.9 3.1 0.7 0.7 27.2
2000/2001 יוטה 5 5 39.8 0.405 0.500 0.796 8.8 3.4 1.0 0.8 27.6
2001/2002 יוטה 4 4 40.8 0.411 0.000 0.714 7.5 4.5 1.2 0.8 20.0
2002/2003 יוטה 5 5 38.2 0.405 0.000 0.732 6.8 4.0 1.6 0.4 19.6
2003/2004 לייקרס 21 21 38.0 0.450 0.000 0.630 8.8 3.4 1.1 0.1 11.5
קריירה
193 193 41.0 0.463 0.162 0.736 10.7 3.2 1.3 0.7 24.7
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 1998/1999 50 משחקים בלבד

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון נישא בשנת 1990 למלכת היופי של אוהיו לשנת 1988. לזוג יש ארבעה ילדים, קדי (1991), קיילי (1993), קארל ג'וניור (1995) וקרלי (1998). בשנת 1998 פרסם הצהובון The Globe כי נגד מלון התקיימה תביעת אבהות זמן קצר לאחר שהתחיל את הקריירה המקצועית שלו שאישרה כי הוא אביהם של עוד שלושה ילדים משתי נשים שונות בעיר ילדותו בלואיזיאנה: דמטריוס בל, שהיה לשחקן פוטבול מקצועי ב-NFL, ותאומים, דריל פורד ושריל פורד, שהייתה כדורסלנית מקצועית בליגת ה-WNBA. מלון היה בן 17 כאשר בוניטה פורד, שהייתה בערך בגילו, ילדה את התאומים. לעומת זאת, הוא היה בן 20 כשגלוריה בל, אז בת 13, נכנסה להיריון ממנו[7].

מלון הוא רפובליקני[8] רשום, ותרם כספים לקמפיין הבחירות של ג'ורג' ווקר בוש. הוא תומך נלהב בנוכחות צבא ארצות הברית בעיראק והביע תרעומת על פוליטיקאים שביקרו את הכוחות באמרו: "חברי הקונגרס והסנאטורים צריכים לקבל סטירה על שאמרו את זה, אלו הם ילדינו, כבו את המצלמות ואני אסטור להם"[9].

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים

מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 1992
מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 1996

אישיים
ציוני דרך של הקריירה בכל הזמנים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קארל מלון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ALL-TIME STATISTICS, באתר NBA.com
  2. ^ ג'ון אמאצ'י Ode to Malone and Stockton באתר BBCSports.co.uk
  3. ^ Jazz Retired Malone's No. 32 באתר ksl.com
  4. ^ עד עונת 2002/2003 הסיבוב הראשון התקיים בסדרת הטוב מחמישה משחקים, ומאותה עונה גם הסיבוב הראשון מתקיים בשיטת הטוב משבעה משחקים.
  5. ^ סטטיסטיקות סדרת הגמר 1997
  6. ^ סטטיסטיקות סדרת הגמר 1998
  7. ^ ג'מלי היל Karl Malone falls short, as a father באתר Espn.com
  8. ^ NEWSMEAT ▷ Karl Malone's Federal Campaign Contribution Report
  9. ^ דיווח באתר SportingNews.com


נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית - ברצלונה (1992)

1  • 2  • 3  • 4 כריסטיאן לייטנר • 5 דייוויד רובינסון • 6 פטריק יואינג • 7 לארי בירד • 8 סקוטי פיפן • 9 מייקל ג'ורדן • 10 קלייד דרקסלר • 11 קארל מלון • 12 ג'ון סטוקטון • 13 כריס מאלין • 14 צ'ארלס בארקלי • 15 מג'יק ג'ונסון • מאמן: צ'אק דיילי

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית - אטלנטה (1996)

1  • 2  • 3  • 4 גארי פייטון • 5 גרנט היל • 6 פני הארדוויי • 7 דייוויד רובינסון • 8 סקוטי פיפן • 9 מיץ' ריצ'מונד • 10 רג'י מילר • 11 קארל מלון • 12 ג'ון סטוקטון • 13 שאקיל אוניל • 14 צ'ארלס בארקלי • 15 האקים אולאג'ואן • מאמן: לני וילקנס

ארצות הבריתארצות הברית