קרל קלאוברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארל קלאוברג (בגרמנית: Carl Clauberg) (28 בספטמבר 1898 – 9 באוגוסט 1957) היה רופא גרמני שערך ניסויים בבני אדם במחנות הריכוז הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא עבד יחד עם הורסט שומאן על ניסוי של עיקור בעזרת קרני רנטגן במחנה ההשמדה אושוויץ.
קלאוברג נולד בעיר וופרהוף, בקרבת זולינגן שבגרמניה, למשפחת אמנים. במהלך מלחמת העולם הראשונה היה קלאוברג חייל בחיל הרגלים הגרמני.
קלאוברג למד רפואה ולבסוף הגיע לדרגת רופא ראשי במחלקה הגינקולוגית שבאוניברסיטת קיל. הוא הצטרף למפלגה הנאצית בשנת 1933, ומונה לראש מחלקת הגינקולוגיה של אוניברסיטת קלינינגרד. הוא קיבל דרגת אס.אס גרופנפירהר של יחידת המילואים.
בשנת 1942 הוא פנה להיינריך הימלר וביקש ממנו לתת לו הזדמנות לעקר נשים לצורך ניסוייו. הימלר הסכים וקלאוברג עבר למחנה ההשמדה אושוויץ בדצמבר 1942. חלק מביתן 10 של המחנה הראשי (בירקנאו) היה למעבדתו.
קלאוברג תר אחר שיטה קלה וזולה לעיקור נשים. הוא הזריק חומצה נוזלית לתוך רחמן – בלי סם מאלחש. רוב קורבנות המחקר שלו היו נשים יהודיות או צועניות שסבלו מנזק בלתי הפיך ומזיהומים קשים עקב הניסויים האכזריים. שחלות פגומות הוסרו ממקומן ואז נשלחו לברלין לצורך מחקר נוסף. לפעמים הקורבנות הוקרנו בקרינות רנטגן רבות. חלק מהקורבנות נהרגו כתוצאה מהניסויים והשאר נרצחו כדי שניתן יהיה לבצע בגופן נתיחה שלאחר המוות. ההערכה היא שמספר קורבנות הניסוי שלו ששרדו ועוקרו נע סביב 700 נשים.
ברוך כהן, ניצול מחנה אושוויץ סיפר:
- "…בלוק 10 היה מאוכלס בעיקר על ידי נשים נשואות בין גילאי 20 ל-40, לרוב כאלו שטרם ילדו בחייהן. היה פחד מתמיד בבלוק 10 מלהיהרג, מלהתעקר או מלקבל זריקת זרע מקלאוברג. לרוב הוא התגרה באסירות ואמר להן שכולן יחויבו לעבור משגל עם אסיר שנבחר במיוחד למטרה זו. אישה יהודיה דתית אחת ששמעה שקלאוברג בחר בה להיות הזונה של בלוק 10, הרעילה את עצמה למוות. לאחר שהוא הפרה את האסירות שלו, קלאוברג לגלג עליהן ואמר שהוא החדיר זרע של בעלי חיים לרחם שלהן ושמפלצות גדלות אצלן ברחם. בסופו של דבר, הניסוי נערך על 300 אסירות בבלוק 10…"
כאשר הצבא האדום התקרב לאושוויץ, קלאוברג עבר למחנה ראוונסבריק כדי להמשיך בניסויים שלו. שם נלכד על ידי מחלקה סובייטית בשנת 1945.
לאחר המלחמה, בשנת 1948, קלאוברג הועמד למשפט בברית המועצות ונשפט ל-23 שנות מאסר. שבע שנים לאחר מכן הוא שוחרר בהסדר של החלפת שבויי מלחמה בין ברית המועצות למערב גרמניה. הוא הועבר למערב גרמניה והתפאר שם ב"הישגיו המדעיים". לאחר שקבוצה של ניצולים מחתה, קלאוברג נעצר במהרה בשנת 1955 ונידון למשפט. הוא מת מהתקף לב בתאו לפני שהמשפט התחיל.
