קרל ריינקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרל ריינקה, 1905 לערך.

קרל היינריך קרסטן ריינקה (גרמנית: Carl Heinrich Carsten Reinecke‏; 23 ביוני 1824 - 10 במרץ 1910), מלחין, מנצח ופסנתרן גרמני.

ריינקה נולד באלטונה, כיום רובע בהמבורג. אביו היה מורה למוזיקה והילד החל לחבר מוזיקה בגיל שבע. הופעתו הראשונה הפומבית כפסנתרן התקיימה כשהיה בן 12.

למסע הקונצרטים הראשון שלו יצא בשנת 1843 וכתוצאה ממנו התמנה, בשנת 1846, לפסנתרן החצר בדנמרק, שם נשאר עד 1848. בסך הכול כתב ארבעה קונצ'רטי לפסנתר (וקדנצות רבות ליצירות של אחרים, הכלולות בקובץ גדול, שהתפרסם כאופוס 87 שלו). כמו כן חיבר קונצ'רטי לכינור, צ'לו, נבל וחליל.

בשנת 1860 התמנה ריינקה למנהל המוזיקלי של תזמורת הגוונדהאוס בלייפציג ולפרופסור לקומפוזיציה ופסנתר בקונסרבטוריון שם.

ריינקה נודע בעיקר בסונאטה לחליל שלו, "אונדינה", אבל הוא זכור כאחד המוזיקאים רבי ההשפעה והרבגוניים ביותר של תקופתו. במשך 35 שנים, עד 1902, עסק בהוראה. בין תלמידיו אדוורד גריג, כריסטיאן זינדינג, לאוש יאנאצ'ק, איסק אלבניס, יוהאן סוונדסן, פליקס ויינגרטנר, מקס ברוך, יוליוס רנטגן ועוד רבים אחרים. אחרי פרישתו הקדיש את עתותיו להלחנה ותפוקתו כוללת קרוב לשלוש מאות יצירות. הוא כתב כמה אופרות, ביניהן "המלך מנפרד".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל ריינקה בוויקישיתוף
הקודם:
יוליוס ריץ
מנצח ראשי, תזמורת גוונדהאוס
1860 - 1895
הבא:
ארתור ניקיש