קרמיקה פלשתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קערת שתייה מהמאה ה-12 לפנה"ס מתל מקנה
מימין פך ארכוב מאזור, משמאל קערית מתל מקנה - עקרון, המאה ה-12 עד ה-11 לפנה"ס

הקרמיקה הפלשתית הינה סוג של קדרות כנענית, המיוחס לפלשתים.

הקרמיקה הפלשתית ומבנהּ מעידים על עליונותה התרבותית של החברה הפלשתית על שאר עמי כנען, במיוחד בעת הפלישה הפלשתית לכנען.

הפלשתים יצרו מהטיט מינים רבים של כלים שנמצאו בתלים רבים ברחבי ארץ ישראל (תל קסילה, עקרון, אשדוד וכיוצא בכך), אולם ניתן לחלקם לשתי קבוצות עיקריות על סמך צורתם.

לקבוצה הראשונה נמנים הכלים שבחזותם ניכרות תכונות של תרבויות אגן הים האגאי, ובעיקר אלו של התרבות המיקנית, כדים אלו היו הכדים הקדומים יותר שייצרו הפלשתים. בעוד שלקבוצה השנייה משתייכות דוגמאות קרמיקה בהן ניכרת השפעת המאפיינים הכנעניים.

ראשוני הכדים הפלשתיים בארץ ישראל היו כדי ה"מונוכרום הפלשתי" (ראו בהמשך) (mycIIIc), צבעיהם היו מאופקים בהרבה, ומבנם משוכלל פחות מה"ביכרום הפלשתי". עם השנים, בעבור הזמן מהפלישה הפלשתית ארצה, החלו להתפתח ביישובים הפלשתיים כדי הביכרום, לראשונה היו בשימוש יחד עם המונוכרום, אולם לימים החליפו אותם.

סגנון הקדרות הפלשתית הינו רבגוני למדי. צבעי כדים פלשתיים בסיסיים היו אדום ושחור (ה"ביכרום הפלשתי" - הכדים הדו-גווניים), בדומה לכלי בית ירח העתיקים, אל הכלים נוספו מיני עיטורים צבעוניים, איורי בעלי חיים מפותחים (במיוחד ציפורים ודגים), צורות גאומטריות קוויות, נקודות, ועיגולים למיניהם. האזורים המעוטרים היו לרוב גוף ומצח הכלי. מכלול הכלים כולל גם כלים המצביעים על כך שהפלשתים הרבו לשתות משקאות אלכוהוליים, בהם בקבוקים וקנקני שתייה הדורים. ששימוש כנראה במשתאות ובחגיגות.

מרבית העיטורים הפלשתיים שאובים מחיי היום-יום של תרבויות רבות במזרח התיכון הקדום. הפלשתים כנראה שלא "יבאו" את מיני הכלים המיקניים ארצה, היות שצורתם חוקתה בידי קדרים מקומיים עוד מימי תקופת הברונזה המאוחרת. לעתים ניתן להבחין בדוגמאות כנעניות של קדרות פלשתית בטרם הגיעה ארצה, עם הפולשים מכרתים, אבל עיטור הדוגמאות הפלשתיות עילאי לזה של הכדים הכנעניים, שלקו בעיצובם.

ישנה חשיבות רבה לקדרות הפלשתית בזיהוי ותיארוך תקופות שלטון פלשתיות בתלים ארכאולוגיים בארץ ישראל, וקביעת תקופת הברזל המוקדמת באתרים דוגמת תל גזר. אם כי בשנים האחרונות, בעיקר ברוח מחבר הספר "ראשית ישראל", ישראל פינקלשטיין, התפתח דיון בדבר תיארוך הקדרות.

לטענת פינקלשטיין, יש בהיעדר כדי המונוכרום במעוזים מצריים מובהקים דוגמת לכיש, בשנים 1175-1150 לפנה"ס כדי להעיד על אי המצאות הפלשתים באזור, ואי בואה של תקופת הברזל. פינקלשטיין גרס כי יש להנמיך את התיארוך המקובל ל-1135-1100 לפנה"ס או מאוחר יותר כתאריך הנכון לבוא הפלשתים ותקופת הברזל, ונסיגת השושלת ה-20 המצרית.

האסכולה הנגדית, ובראשה ארכאולוגים דוגמת עמיחי מזר, טוענת כי משמעות העדר החרסים היא שהפלשתים היו גרים בלתי מקובלים ודחויים בידי חברות כנעניות ומצריות כאחד, ולכן חרסיהם לא הגיעו לשטחי כנען שנשלטו בידי מצרים, ללא כל קשר לתאריך הגירתם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרמיקה פלשתית בוויקישיתוף