קרמנצ'וג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרמנצ'וג
Кременчук
Kremenchuk-COA.png Flag of Kremenchuk.svg
מדינה / טריטוריה Flag of Ukraine.svg  אוקראינה
אובלסט Flag of Poltava Oblast.svg פולטבה
שטח 96 קמ"ר
תאריך ייסוד 1571
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

231,202‏  (נכון ל-2005)
קואורדינטות 49°04′00″N 33°25′00″E / 49.06667°N 33.41667°E / 49.06667; 33.41667קואורדינטות: 49°04′00″N 33°25′00″E / 49.06667°N 33.41667°E / 49.06667; 33.41667
אזור זמן UTC +2
http://www.kremen.mvk.pl.ua

קרמנצ'וג (אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг) היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה ככל הנראה, בשנת 1571. שמה מורכב משני חלקים: קרמן - סלע צור, שהוא הסלע שהעיר שוכנת עליו, וצ'וג - ביטוי אוקראיני שמשמעותו היא 'אני שומע' ושבו נעשה שימוש כאשר ספני הדנייפר היו מזהים את סלעי הצור, בעת שהתקרבו לאזור. מאידך, לא ניתן לשלול אפשרות כי מקור השם הוא בשפה הטורקית, שבה משמעות השם היא 'מצודה קטנה'.

מיקומה של העיר לצד נהר הדנייפר ועל הנתיב שבין נסיכות מוסקבה לבין הים השחור, סייע בהתפתחותה הכלכלית. באמצע המאה ה-17, הייתה קרמנצ'וג עיר מבוססת ועשירה.

במלחמת העולם השנייה, חרבה העיר כמעט לחלוטין לאחר שהנאצים הרסו כ-90% מן המבנים בה. מרבית הקהילה היהודית של העיר הושמדה.

ב-29 בספטמבר 1943, שוחררה העיר על ידי הצבא האדום. יום זה הוא יום חג עירוני.

יהודים בקרמנצ'וג[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים התיישבו בעיר לקראת סוף המאה ה-18. המידע הראשון על התיישבות יהודית בעיר, הוא משנת 1782. רשימת משלמי מיסי-גולגולת משנת 1801 מדברת על 454 יהודים במחוז קרמצ'וג. במסגרת מדיניות השלטון הרוסי, שעודדה את היהודים לעסוק במלאכות יצרניות, נפתח בעיר מפעל אריגה, אשר ב-1810 העסיק יהודים שמנו, יחד עם בני משפחותיהם, 232 נפשות. מפעל זה נסגר ב-1817. בהמשך, כתוצאה מהגירה מסיבית של יהודים שהגיעו לאוקראינה מהאזורים הצפון-מערביים של רוסיה, גדלה הקהילה במהירות, וב-1847 מנתה 3,475 נפשות. חמישים שנה מאוחר יותר, ב-1897 היו היהודים כ-50% מתושבי העיר ומנו כ-30,000 איש.

היהודים השתלבו בחיי העיר והיו גורם רב-משמעות בחיי הכלכלה והמסחר, במיוחד בתחומי הסחר בגרעינים ובעץ וכן בייצור הטבק, תוך שהם מחזיקים בבעלותם כעשר מנסרות-עץ וכמה מפעלי טבק.

בראשית המאה ה-19, נפתח בעיר בית-חולים יהודי.

ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר כ-40,000 יהודים מתוך אוכלוסייה של קרוב ל-90,000 תושבים.

הקהילה בקרמנצ'וג בזמן השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כיבוש העיר על ידי הצבא הנאצי, ב-9 בספטמבר 1941 רבים מבין היהודים ברחו מן העיר ובמקום נותרו, בסופו של דבר, רק כ-9,000 יהודים. היהודים חויבו לשאת סרט עם מגן-דוד על הזרוע, ונאסר עליהם לנוע ברחובות לאחר 5 בערב. לצד זאת, הוטלו עליהם עבודות כפייה בניקוי הרחובות ושיפוצם. לנוכח מצב קשה זה, ביקשו יהודים רבים להתנצר, וראש-העירייה ושני כמרים סחטו מהיהודים המבקשים להמיר את דתם כספים רבים.

ב-26 בספטמבר, נצטוו היהודים להתייצב למיפקד, אך רק 3,500 יהודים וכן 100 משפחות מעורבות התפקדו. למחרת, נצטוו היהודים לעבור למחנה צריפים בפרבר נובו איוונובקה (Nove Ivanovka), שם צופפו בתנאי מגורים קשים ונאסר עליהם להכין אוכל מבושל. ב-28 באוקטובר 1941 החלה הוצאתם להורג של היהודים בעיר. הם הובלו מנובו איוונובקה לבורות שחפרו שבויי מלחמה בדרך לכפר פשצ'אנוייה (Peschanoye). ביום הראשון נרצחו כ-1,600 יהודים, ועד 7 בנובמבר נרצחו כל היהודים שרוכזו בנובו איוונובקה.

מרבית היהודים מתוך אותם אלה שלא התייצבו למפקד והסתתרו בעיר , הוסגרו על ידי אוקראינים מקומיים לידי הנאצים ואלה רצחו אותם מיד לאחר מכן. קבוצה קטנה של בעלי-מקצוע, בעיקר רופאים, הושארו בחיים עד שנרצחו בינואר 1942.

לאחר המלחמה חזרו לעיר מעט מהיהודים שעזבו אותה בתחילת הכיבוש הנאצי.

חסידות חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הידוע, ראשון החסידים שהתגורר בעיר, היה הרב אהרן, בנה של הרבנית פריידא, בתו של אדמו"ר הזקן. הוא כיהן כרבה של קרמנצ'וג. מספרים כי היה גדול מאוד בתורה ובחסידות.

לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי צ'רנוביל בעיר, למנות לרב עיר, מטעמם, את הרב משולם זוסיא אהרון יעב"ץ. כך אכן נעשה, ומיני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של חסידי חב"ד והשני לחסידי צ'רנוביל.

לאחר פטירתו, מונה הרב יוסף תומרקין לרבם של חסידי חב"ד בעיר.

ביום כ"ג תמוז תרל"ד נפטר הרב תומארקין בפתאומיות, במקומו מונה אחיו, הרב צבי תומרקין, אולם גם הוא לא האריך שנים בתפקידו, ולאחר תשע שנים נפטר. במקומו מונה הרב יצחק יואל רפאלוביץ לרבה של קרמנצ'וג.

בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר לאדמו"ר הרש"ב. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש"ב.

בשנת תרס"ו עלה רבם של חסידי טשרנוביל, הרב ישראל יעקב יעב"ץ, לארץ הקודש, ובן אחותו הרב משה טרשצ'נסקי נתמנה לממלא מקומו. הרב טרשצ'נסקי אף על פי שהיה מחסידי צ'רנוביל, הושפע רבות מחב"ד, התפלל בנוסח האריז"ל והתנהג בכמה ממנהגי חב"ד. נכדו, הרב חיים מרינובסקי הפך לחסיד חב"ד.

בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה לארץ הקודש.

ב-1844 הוקמה בעיר ישיבה של חסידות חב"ד ובהמשך, לקראת סוף המאה ה-19, פעלו בעיר שני תלמודי-תורה, כשבאחד מהם גם נלמדים מקצועות מעשיים: נגרות ועיבוד מתכת. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הועברו לעיר ישיבת חב"ד וכן ישיבת סלובודקה.

כיום, קיימת בעיר קהילה יהודית, וכרב העיר מכהן הרב שלמה סולמון נציג חב"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Ukraine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אוקראינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.