קרן ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרן ברזל (באנגלית Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת על קרני לייזר להגנה מפני רקטות ומרגמות בטווחים קצרים וכלי טיס לרבות גלשני-אוויר וכלי טיס בלתי מאוישים. המערכת מפותחת על ידי רפאל, והוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור (אנ'). המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק (בשונה מלייזר כימי שעליו מובססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה, ומיועדת לפעול בטווחים קצרים שמתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל".

המערכת תהווה שכבת הגנה חמישית והנמוכה ביותר - מתחת לארבע השכבות שחלקן מבצעיות וחלקן בתהליכי פיתוח, "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "שרביט קסמים" (נגד רקטות בטווחים בינוניים וטילי שיוט), ושכבות של "חץ 2" ו"חץ 3" - ליירוט טילים ארוכי טווח גם מחוץ לאטמוספירה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהמערכת תזהה שיגור של רקטה או פצצת מרגמה, היא תשגר לעברם קרן לייזר רבת עוצמה בלתי נראית לעין, שתפקידה לחמם את הרקטה עד שתושמד ותתפוצץ באוויר או תיפול על הקרקע כנפל. למערכת יש כמה יתרונות, העלות של כל יירוט נמוכה למדי, אין צורך בכוח אדם רב כדי לתפעל את המערכת. קרן הלייזר פועלת בשקט ואינה גורמת לנזק משני.‏[1]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי חברת רפאל, במבחנים המערכת פגעה ב-90% מהמטרות. ניתן יהיה להתאים את המערכת כך שכמה קרני לייזר יפגעו במטרה אחת. נדרשו 15 מהנדסים שעבדו במשך 5 שנים כדי לפתח את הטכנולגיה שמבוססת על לייזר מוצק.‏[2]

באפריל 2014 אמר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "המערכת עברה בדיקת היתכנות ואנחנו כרגע בשלבים של המשך פיתוח. אנחנו אחרי דמו, אבל יש עוד פאזה של פיתוח שצריך לעשות. יש מדגים טכנולוגי שמוכיח שהוא מוריד מעופפים כמו זבובים. יש לו אחוזי פגיעה יפים מאוד".‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]