קרן כספית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קרן כספית היא קרן נאמנות המשקיעה באפיקים סולידיים לטווח קצר. הקרנות הכספיות הן בעלות רמת הסיכון הנמוכה ביותר מבין כל קרנות הנאמנות.

בישראל הוקמו קרנות כספיות בתחילת 2008, בעקבות תיקון חקיקה אשר איפשר זאת. קיימות 45 קרנות כספיות, והן מנהלות נכסים בסכום כולל של 20.1 מיליארד שקל (נכון לינואר 2011). [1]

תוכן עניינים

בישראל [עריכה]

מדיניות השקעה [עריכה]

על פי הגדרת החוק, קרן כספית משקיעה באפיקים הבאים: [2]

  • מק"מ
  • פיקדונות בנקאיים לתקופה של עד 30 יום
  • ניירות ערך מסחריים שקליים לא סחירים בדירוג A-1 ומעלה לטווח של עד 30 יום. אם הנייר נושא ריבית משתנה, הטווח המותר הוא עד 90 יום.
  • אג"ח שקליות סחירות בדירוג AA ומעלה לטווח של עד שנה
  • אג"ח שקליות סחירות בדירוג AA ומעלה בריבית משתנה
  • אג"ח שקליות סחירות בדירוג AA ומעלה הניתנות לפדיון מוקדם כל 6 חודשים או פחות
  • מזומנים

משך החיים הממוצע של כלל נכסי הקרן הוא עד 90 יום.

הקרן יכולה להחזיק עד 25% מנכסיה באפיקים לא סחירים (ניירות מסחריים ופקדונות).

יתרונות וחסרונות [עריכה]

השוואה לפיקדון בנקאי [עריכה]

מנהלי הקרנות הכספיות מציגים אותן כתחליף לפיקדונות הבנקאיים, בזכות אופיין הסולידי במיוחד. אולם קיימים מספר הבדלים בין פיקדון לבין קרן כספית.

הקרנות הכספיות מעניקות למשקיעים בהן תשואה גבוהה יותר מאשר הפיקדונות הבנקאיים, וזאת משתי סיבות. ראשית, הסכומים שמפקידות הקרנות הכספיות בפיקדנות בנקאיים הם גדולים מאוד, ולכן הבנקים נותנים להן ריבית ג'מבו, השווה בקירוב לריבית בנק ישראל. לעומת זאת, חוסך פרטי המפקיד סכום קטן יותר יקבל ריבית נמוכה יותר. הקרנות אף עורכות מכרזים בין הבנקים על גובה הריבית שהן מקבלות, ובכך הן מגדילות את תשואותיהן. שנית, הקרנות הכספיות יכולות להשקיע גם בניירות מסחריים, הנותנים ריבית גבוהה יותר מאשר ריבית בנק ישראל, במרווח הנע בטווח של 0.18%-0.75% כתלות במידת הסיכון שמייחס שוק ההון למנפיק. [3] [4]

הבדל חשוב הוא רמות הסיכון השונות של שני סוגי המוצרים. הפיקדונות הבנקאיים הם חסרי סיכון, והמפקיד יודע בוודאות כי בתום תקופת הפיקדון הוא יקבל את כספו בחזרה. אף כי בישראל לא הונהג ביטוח פיקדונות באופן רשמי, מקובל כי המדינה מפצה את המפקידים במקרה של פשיטת רגל של בנק. [5] לעומת זאת, הקרנות הכספיות יכולות להחזיק ניירות ערך מסחריים בעלי סיכון אשראי, ובמקרה שמנפיק הנייר יפשוט רגל ייגרם הפסד למשקיעים בקרן. מקרה כזה קרה לאחרונה בזמן המשבר הכלכלי בשנת 2008 בקרן הכספית האמריקאית Reserve Prime Fund, אשר השקיעה בניירות מסחריים של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, שפשט רגל. [6] עם זאת, קיימות קרנות כספיות אשר על פי מדיניותן אינן משקיעות בניירות מסחריים ובאג"ח קונצרניות, ועל כן אינן חשופות לסיכוני אשראי.

הבדל נוסף הוא גמישות זמן הפדיון. בפיקדון בנקאי על המפקיד לקבוע מראש את משך הזמן שבו כספו יהיה סגור. ככל שמועד הפיקדון רחוק יותר, הריבית על הפיקדון גבוהה יותר. לעומת זאת קרן כספית ניתנת לפדיון בכל יום בו מתקיים מסחר בבורסה לניירות ערך, אין צורך להתחייב מראש, והתשואה אינה תלויה כלל במשך ההשקעה. בכך מאפשרת הקרן למשקיע גמישות רבה יותר.

השוואה לקרן שקלית קצרה [עריכה]

ההבדל העיקרי בין קרן כספית לקרן שקלית קצרה הוא המח"מ (משך חיים ממוצע). בקרן שקלית קצרה המח"מ הכולל הוא עד שנה, כלומר ארוך יותר מאשר בקרן כספית. כתוצאה מכך קרן שקלית קצרה רגישה לשינויי ריבית יותר מאשר קרן כספית, ולכן היא יותר תנודתית. באמצעות קרן שקלית קצרה ניתן להפיק רווח הון בסביבה של ירידת ריבית במשק, בעוד שקרן כספית כמעט ולא תושפע מירידת הריבית. עם זאת, דמי הניהול הגבוהים יותר של הקרן השקלית הקצרה יקזזו חלק מרווח ההון. [7]

מיסוי [עריכה]

קיימים מספר הבדלי מיסוי בין קרן כספית פטורה לבין מק"מ ופיקדון: [8]

  • שיעורי המס: משקיע (יחיד) בקרן כספית פטורה, כבכל קרן נאמנות פטורה, חייב במס רווח הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי. לעומת זאת בפיקדונות ובאג"ח שקליות מוטל מס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי, כלומר ללא קיזוז האינפלציה. לכן בתקופה של אינפלציה גבוהה יש יתרון להשקעה בקרן כספית פטורה, ולעומת זאת בתקופה של אינפלציה נמוכה או שלילית היתרון הוא דווקא למק"מ ולפיקדונות.
  • קיזוז הפסדים: ניתן לקזז הפסד הון ממכירת ניירות ערך כנגד רווח הון מקרן כספית פטורה, כמו גם ממק"מ, אבל לא ניתן לקזז אותו כנגד ריבית מפיקדון, מכיוון שפיקדון אינו נייר ערך.
  • דחיית מס: בפיקדון מנוכה מס במקור בכל מועד חידוש, ובמק"מ - בתאריך הפדיון. בשני המקרים מדובר בתאריכים קבועים מראש. לעומת זאת בקרן פטורה המשקיע משלם מס רק כאשר הוא מחליט לפדות את יחידותיו. כלומר הקרן מאפשרת צבירת רווחים ללא ניכוי מס במשך תקופה בלתי מוגבלת. זאת בתנאי שמדובר בקרן צבירה, כלומר שעל פי מדיניותה אינה מחלקת דיבידנד.

קרן כספית חייבת דומה מבחינת מיסוי לפיקדון ולא לקרן פטורה - הקרן משלמת מס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי מהשקעותיה, לא ניתן לקזז הפסדים, ואין דחיית מס.

דמי ניהול [עריכה]

הקרנות הכספיות גובות דמי ניהול הנעים בין 0% ל-0.65%, ומיעוטן אינן גובות דמי ניהול כלל (נכון לאפריל 2009). עם זאת, יש לצפות כי בעתיד יצטרכו כל הקרנות הכספיות לגבות דמי ניהול כלשהם, אך הם יישארו נמוכים יחסית לקרנות נאמנות באפיקים אחרים. [9]

קרנות כספיות במט"ח [עריכה]

קיימות גם קרנות כספיות במטבע חוץ - דולר אמריקני או אירו. כל נכסי הקרן נקובים או צמודים לאותו מטבע. מדיניות ההשקעה מבחינת דירוג, סחירות, טווח ומח"מ היא כמו בקרן כספית שקלית. הרווח הריאלי לצורכי מיסוי מחושב יחסית לשער היציג של המטבע.

קרנות כספיות בחו"ל [עריכה]

הקרנות הכספיות בארצות הברית נקראות Money fund או Money market fund. בניגוד לקרנות הכספיות בארץ, המקבילות האמריקאיות שומרות על מחיר יחידה קבוע של דולר אחד. הן מחלקות את רווחיהן כדיבידנד בסוף כל חודש או כאשר המשקיע פודה את יחידותיו. הן מנפיקות פנקסי צ'קים וכרטיסי כספומט למשקיעיהן, ובכך מהוות תחרות לחשבונות העו"ש בבנקים.

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]