הקרנבל הברזילאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קרנבל ברזילאי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקרנבל הברזילאי, 1999.
מצעד בתי-ספר לסמבה הריו דה ז'ניירו.

הקרנבל הברזילאיפורטוגזית: Carnaval) הוא חג בן ארבעה ימים בברזיל, המתחיל כל שנה חמישים יום לפני חג הפסחא. הוא הגרסה הברזילאית לחג הקרנבל, הנחגג בעולם הנוצרי. בכל העולם הנוצרי, ובפרט בברזיל, הקרנבל מסתיים ב"יום שלישי השמן" (המוכר בצרפתית כמרדי גרא, "Mardi Gras"; בפורטוגזית: "Terça-Feira Gorda"), יום לפני "יום רביעי של האפר" (בפורטוגזית: "Quarta-Feira de Cinzas"), אשר מסמן את תחילת התענית. ספציפית בברזיל, הקרנבל מתחיל רשמית ביום שבת שלפני יום שלישי השמן. למרות השורשים הדתיים, הקרנבל הברזילאי התפתח במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 כחגיגה עממית לאומית, אשר התרחק במידה רבה מהמסורת הנוצרית. הוא מתאפיין בלבישת תחפושות, ביטויי שימחה והתנתקות מהשיגרה היום-יומית.

במהלך ארבעת ימי הקרנבל (ובמקומות רבים בברזיל גם במהלך השבוע שלפני תחילתו הרשמית ועד ליום ראשון שאחרי סיומו הרשמי) אירועי קרנבל רבים מתרחשים ברחבי ברזיל, הכוללים מסיבות פרטיות, מסיבות תחפושות במועדונים, תחרויות תחפושות, חגיגות ותהלוכות רחוב מאורגנות למחצה, ותהלוכות ראווה ענקיות בתשלום (מצעדי "בתי-ספר לסמבה"). רוב האירועים מתלווים בתזמורת כלי הקשה וכלי נשיפה או כלים חשמליים וכן שירה. סגנונות המוזיקה בקרנבל כוללים סמבה, פרבו ומארש. ברוב האירועים הציבור רוקד ו\או שר לצלילי התזמורת.

הקרנבל הברזילאי מושך מאות אלפי תיירים כל שנה מרחבי העולם. היעדים המבוקשים ביותר הם ריו דה ז'ניירו (בשל תהלוכות בתי-הספר לסמבה), סלבדור (בשל צלילי ה"טריו-אלטריקו" - Trio Elétrico - תהלוכות עממיות אחרי משאיות סאונד ענקיות) ורסיפה (בשל קרנבל הרחוב). פעילות התיירות, לצד מיסחור התהלוכות ומכירת תחפושות, שתייה (בעיקר בירה), מוזיקה וסעיפי מסחר אחרים, הופכים את הקרנבל הברזילאי לתעשייה המגלגלת מיליארדי ריאלים לשנה.

לקרנבל הברזילאי מוניטין של חגיגת "שכרון חושים", בו מתמסרים לתענוגי שתייה, אכילה ומין. דימוי זה קיצוני ולרוב מוגזם, אך מבטא במידה מסוימת את העוצמה ואת האופי הליברלי והססגוני של החג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרנבל

באירופה נהגו הנוצרים הקתולים להתנזר מבשרלטינית: Carnis) ומכל הנאה גופנית אחרת במשך 40 יום או שישה שבועות לפני חג הפסחא, כהזדהות עם סבלו של ישו. לפני צום הבשר התקיימו חגיגות זלילה וחטאים, שבצרפת, פורטוגל וספרד התלוו למסיבות רחוב של ריקודים, תלבושות ומסכות. הקרנבל הגיע לשיאו בימי הביניים, אז היה נחגג במקומות רבים באירופה.

התפתחות בברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הקולוניאליסטית הגיעו מנהגים אלו לדרום-אמריקה, ובברזיל השתלבו עם סגנון המוזיקה והריקוד של העבדים האפריקניים.

הקרנבלים הברזילאיים הראשונים החלו בשנות ה-50 של המאה ה-19 בריו דה ז'ניירו, כיוזמה של בני המעמד הבורגני לחיקוי התהלוכות ונשפי המסכות האירופאיים. תהלוכות אלו נקראו "אנטרודו", נשאו אופי מהוגן ואריסטוקרטי וככאלה היו מחוץ לתחום עבור פשוטי העם השחורים. כאלטרנטיבה, קיימו אלה תהלוכות ומסיבות רחוב בעלות אופי עממי יותר ופרוע, אשר עם ביטול העבדות הפכו פופולריות יותר ויותר.

ראשית בתי הספר לסמבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף המאה ה-19 לבש הקרנבל בריו דה ז'ניירו אופי ממוסד ומאורגן יותר עם התארגנות קבוצות צועדים בשם "קורדואיש" (בפורטוגזית: Cordões) שהכינו את עצמן במיוחד לקראת הקרנבל.

ב-1899 החלה מסורת כתיבת שירים במיוחד לקראת הקרנבל. שירים אלו היו בעלי אופי קצבי וקליט, הכילו מלים פשוטות, ושילבו מוטיבים קצביים מקומיים עם קצב המארש והשפעות רגטיים וסווינג. סגנון זה התגבש במהרה לסגנון הסמבה המוכר כיום.

עם השנים הפכה ההתארגנות הקבוצתית לקראת הקרנבל למורכבת יותר, ובשנות ה-20 התמסדו ה"קורדואיש" למעין מועדוני סמבה בשם "בלוקוס" (בפורטוגזית: Blocos). בשנות ה-30 החלו ה"בלוקוס" לראשונה להגדיר עצמם כ"בתי ספר לסמבה" במתכונת המוכרת היום. בתי ספר אלה ("אסקולאש דג'י סמבה") פזורים ברחבי ברזיל כולה, אך בעיקר בריו דה ז'ניירו, וכמו ההתארגנויות המקוריות עוסקים במשך שנה שלמה בהכשרת רקדנים (ביניהם נערים וילדים) לקראת הופעה בקרנבל.

הקרנבל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנבל בריו דה ז'ניירו

ארבעת ימי הקרנבל בברזיל מוגדרים לעתים כ"ארבעה ימים של שכרון חושים", בהם שוכחים המקומיים את טרדות היום-יום וקשיי המחייה ומתמסרים להנאות החיים: תהלוכות רחוב ססגוניות, ריקודים, מוזיקה סוערת, רקדניות בתלבושות חושניות, מסיבות, אוכל ושתייה.

סגנון הקרנבל שונה ממחוז למחוז. המפורסם והנוצץ שבהם הוא הקרנבל בריו דה ז'ניירו אשר שיאו בתחרות בתי הספר לסמבה המתקיימת באצטדיון מיוחד - ה"סמבודרומו" - בו מתחרים בתי הספר לעיני אלפים, בתהלוכות ריקודים, תיפוף, תלבושות ומסכות סביב נושא מסוים.

הקרנבל בריו הוא אמנם המפואר בקרנבלי ברזיל, אך רבים מייחסים לקרנבל בסלבדור שבבאהיה את התואר "הקרנבל האמיתי", בהיותו עממי יותר, פחות ראוותני אך קשור יותר לפולקלור המקומי. ספר השיאים של גינס דרג את הקרנבל בסלבדור כ"חגיגה ההמונית ביותר בעולם". מבין סגנונות הקרנבל שהתפתחו בסלבדור, בולט במיוחד סגנון "טריו אלקטריקו" (Trio Elétrico) הנפוץ גם בערים אחרות בצפון ברזיל. בטריו אלקטריקו עוברת ברחובות העיר משאית ענקית מצוידת ברמקולים גדולים ובימה רחבה, עליה יושבים זמרים המשמיעים שירים מז'אנרים מקומיים, בעוד קהל רב נוהר אחריה ומלווה אותה בריקוד ושירה.

שמו של הקרנבל הברזילאי הולך לפניו, פרסומו חרג זה מכבר מגבולות ברזיל והוא מהווה מוקד משיכה תיירותי נכבד: בכל שנה עם תחילת הקרנבל נוהרים אל ברזיל עשרות אלפי תיירים מרחבי העולם כדי לחזות במראה הרבגוני והמיוחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]