קרצינומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרצינומה
Heme.jpg
חתך היסטוכימי של קרצינומה של השד (סרטן השד)
שם בלועזית Carcinoma
ICD-O
(אנגלית)
8010‏-8580
OMIM
(אנגלית)
8010/3
MeSH
(אנגלית)
D002277

קרצינומהיוונית: karkinos - סרטן, oma - גדילה) היא מונח רפואי המתייחס לסוג השכיח ביותר של סרטן אצל בני אדם.
באופן כללי, קרצינומה היא סוג של סרטן שמקורו ברקמה המצפה איברים חיצוניים או פנימיים בגוף וקרויה רקמת אפיתל.
מקור הרקמה בשכבת האנדודרם (endoderm) או בשכבת האקטודרם
(ectoderm) המתמיינות ברחם במהלך ההיריון (אמבריוגנזה).

באופן ספציפי יותר, קרצינומה היא גידול רקמתי של תאי אפיתל, שכתוצאה מפגיעה או מגירוי שהופעל עליהם החלו להציג מאפיינים אבנורמליים ותכונות סרטניות, כגון היכולת להתחלק ללא בקרה ולשלוח גרורות.

קרצינומה ממקור ראשוני לא ידוע (CUP)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח קרצינומה מיוחס גם לגידולים ממאירים המורכבים מתאים שמקורם אינו ידוע, שעברו טרנספורמציה סרטנית ומציגים כעת מאפיינים היסטולוגיים הקשורים לתאי אפיתל, כגון ציטוקרטין, פניני קרטין, מאפיינים של תאי קשקש וכדומה.

פתוגנזה של סרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטן מתפתח כאשר תא מסוים (progenitor cell) עובר מוטציות ושינויים אחרים המתרחשים בדנ"א שלו או בחומרים אחרים המרכיבים את הגנום של התא.

השינויים כוללים למשל את אלה:

  • היכולת להמשיך ולהתחלק ללא בקרה ולייצר תאי בת סרטניים (מיטוזה לא מבוקרת)
  • היכולת לחדור לרקמות ולתאים בריאים בגוף (מידת חדירה)

אם מערכת החיסון של הגוף אינה מצליחה לגבור על התהליכים האלה, התוצאה היא שיש בגוף מספר רב של תאים סרטניים המשפיעים על תפקודים רבים ועל פונקציות ביוכימיות שונות בגוף, וזה עלול להוביל למוות.

סרטן קרצינומה מורכב מתאי אפיתל וכולל מאפיינים ציטולוגיים והיסטולוגיים השייכים לתאי אפיתל.

סוגי סרטן אחרים הם למשל סרקומה, שמקורה ברקמת חיבור או בעצם, ולויקמיה - גידול של שורות תאי דם שונים.

סרטן קרצינומה שכיח מאוד אצל אנשים מבוגרים ונדיר אצל ילדים. אחת הסיבות לכך היא שקרצינומה מתפתחת מגירוי מסוים לתאי האפיתל, גירוי הנבנה במהלך השנים: קרינת השמש, גירוי של מערכת העיכול, הפעלת אסטרוגן על רקמת השד או הרחם, ועוד. הגירוי הזה מביא בסופו של דבר להתמרה סרטנית.

קרצינומה in situ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח קרצינומה in situ, או CIS, מתייחס לקרצינומה ממוקמת, כלומר קרצינומה שלא חדרה עדיין את ממברנת הבסיס באזור שהתחילה בו. ממברנת הבסיס היא קרום התוחם את רקמת האפיתל מהרקמות שמתחתיה, וחדירתה על ידי הגידול הופכת את הקרצינומה לחודרנית (invasive). על כן, קרצינומה שטרם חדרה את הממברנה אינה נחשבת לגידול חודרני אלא לגידול טרום חודרני (pre-invasive cancer) ויש לכך משמעות בקביעת הפרוגנוזה ובאופן הטיפול בחלק מן המקרים.

במרבית סוגי הסרטן מסוג קרצינומה in situ (קרצינומה שלא חדרה את ממברנת הבסיס) הגידול יתפשט ויחדור את ממברנת הבסיס ויהפוך לגידול חודרני. עם זאת, אם מתבצע טיפול להסרת הקרצינומה טרם חדירתה (הסרה כירורגית, צריבה על ידי לייזר, קריותרפיה ועוד) הרי ששיעורי הריפוי קרובים ל-100%.

במקרים מסוימים, CIS (קרצינומה in situ) עוברת רגרסיה ונהיית גידול שפיר או עוברת פיברוזיס ואינה מתפשטת יותר. דוגמה לכך היא גידולי CIS מסוג קרצינומה קשקשית הנמצאים בריאה, שלאחר הפסקת העישון עוברים רגרסיה ואינם מתפתחים לגידול חודרני. דוגמה נוספת היא שהמערכת החיסונית של הגוף מצליחה להתגבר על נגיף הפפילומה האנושי (HPV), ובעקבות כך נוצרת נסיגה (רגרסיה) של נגעי CIS בתאי האפיתל של צוואר הרחם שעברו טרנספורמציה כתוצאה מהנגיף (וירוס הפפילומה).

קלסיפיקציה של קרצינומה[דרושה הבהרה][עריכת קוד מקור | עריכה]

גידולים ממאירים הם מסוגים שונים ובעלי מאפיינים שונים ופרוגנוזות שונות. קיימות דרכים רבות לחלק את מגוון הגידולים לתת-סוגים. אחת הדרכים המקובלות יותר היא לפי הרקמה הבסיסית שהגידול נוצר ממנה:

  • תאי אפיתל - קרצינומה
  • תאי מזנכימה - סרקומה
  • תאים המטופויטים - לויקמיה, לימפומה
  • תאי נבט - גרמינומה

וכן הלאה.

סוגים היסטולוגיים שונים של קרצינומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרצינומה המאופיינת במבנה מיקרוסקופי של בלוטות היכולות להפריש חומרים שונים כגון מוצין.

קרצינומה שמאפייניה כוללים קרטיניזציה, גשרים תוך-תאיים ופניני קרטין, הנפוצים בתאי אפיתל קשקשיים.

קרצינומה מעורבת, הכוללת הן מאפיינים של תאי קשקש והן מאפיינים של אדנוקרצינומה.

מתייחסת לקבוצה הטרוגנית של קרצינומות שתאיהן חסרים מאפיינים היסטולוגיים או ציטולוגיים שונים. במרבית המקרים, הקרצינומות האלה בעלות פרוגנוזה שאינה טובה.

קרצינומה של תאים גדולים, עגולים או מונוטוניים בצורתם, עם ציטופלסמה רחבה.

קרצינומה של תאים קטנים, עם ציטופלסמה מעטה סביבם.

קיימים סוגים נוספים של קרצינומות כגון קרצינומות לא ממוינות, פלאומורפיות, של תאי כישור (spindle cell) או סרקומטואידיות.

אזורים שכיחים לקרצינומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שד: כ-80% ממקרי סרטן השד הם מסוג קרצינומה דוקטלית (ductal carcinoma) - הצומחת בדוּקט. דוּקט הוא אחד מצינורות הובלת החלב מבלוטות החלב בשד אל הפיטמה.
    סוג אחר של קרצינומה המופיע בכ-15%-10% ממקרי סרטן השד הוא קרצינומה לובולארית Lobular Carcinoma. הוא נקרא כך על שום מיקומו באחת האוּנִיות (Lobules) שהן הבלוטות המייצרות את החלב בשד (אוּנה באנגלית - Lobe). סוג קרצינומה זה בדרך כלל אינו מתגלה בבדיקות ממוגרפיה ואולטרה סאונד.
  • ערמונית: הגידול הנפוץ ביותר של סרטן הערמונית הוא סרטן מסוג אדנוקרצינומה.
  • מעי גס ורקטום: כמעט כל סוגי הסרטן במעי הגס וברקטום הם מסוג קרצינומה (אדנוקרצינומה או קרצינומת תאי קשקש).

חדירה וגרורות של קרצינומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן ההיכר של גידול ממאיר הוא יכולתו לחדור ולהתפשט לרקמות שכנות ולהביא לבסוף לגרורות מרוחקות. קרצינומה חודרת ומתפשטת לרוב דרך כלי הדם או צינורות הלימפה.

דיאגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאגנוזה של קרצינומה נעשית בדרכים שונות, כגון ביופסיה (ביופסיית מחט, ביופסיית חרוט, הסרת בלוטת לימפה וכדומה). לאחר מכן מתבצעת בדיקה פתולוגית של הביופסיה כדי להעריך את סוג הגידול ומידת התמיינותו.

דירוג הגידול - staging[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דירוג גידול סרטני

ביצוע דירוג או סטייג'ינג לקרצינומה הוא תהליך משולב הכולל בדיקה פיזיקלית קלינית, בדיקות מעבדה והדמיה ובדיקות היסטולוגיות, שמטרת כולן להעריך את מידת ההתפשטות של הגידול, גודלו, והאם נוצרו גרורות. סטייג'ינג זה נעשה לצורך הערכת החולה, הפרוגנוזה הצפויה ויכולת ההתערבות הרפואית.

הדירוג לגידול ניתן בספרות רומיות. במרבית הקלסיפיקציות, סטייג' I וסטייג' II מציינים מצב רפואי שבו הקרצינומה התפשטה לאזורים מקומיים בלבד. סטייג' III ניתן לגידול שהתפשט לבלוטות לימפה אזוריות או לרקמות שכנות.
סטייג' IV כולל גידול ששלח גרורות מרוחקות.

בכמה סוגי קרצינומות, סטייג' 0 מבטא קרצינומה in situ שתוארה לעיל.

תחת דירוגים אלה, קיימים תת-דירוגים (כגון a,b,c) כדי לתאר באופן מדויק יותר תת-קבוצות של מטופלים בעלי מאפייני גידול דומים (למשל, בסרטן השחלה, גידול מסוג 1a - הינו גידול המוגבל לשחלה אחת, ללא מעורבות של הקפסולה וללא גידול על פני השטח של השחלה).

מרכיבים שונים בשיטת הדירוג (המתחשבת בגודל הגידול, מידת חדירתו ובגרורות) יכולים להשתנות באופן דרמטי בהתאם לסוג הרקמה המעורבת. כך למשל, במעי הגס ובשלפוחית השתן יש חשיבות פרוגנוסטית גדולה לעומק חדירת הגידול; בסרטני השד יש חשיבות לגודל הגידול; ובקרצינומה של הכליה יש חשיבות הן לגודל הגידול והן לעומק חדירתו.

grading[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצוע grading לקרצינומה הוא האופן שבו קובעים את מידת ההתמיינות המיקרוסקופית של הגידול, ועד כמה הוא דומה במאפייניו לתאים נורמליים. באופן כללי, ככל שתאי הגידול ממוינים היטב ודומים במראם לתאים נורמליים, כך ה-grade נמוך יותר והפרוגנוזה טובה יותר, וככל שהתאים אינם דומים לתאים בריאים אלא מציגים תמונה היסטולוגית שאינה ממוינת היטב, כך הפרוגנוזה גרועה יותר. שיטת המיון הזו כוללת ארבעה תת-סוגים של מיון, מ-1 עד 4, באופן הזה:

  • grade 1 - גידול ממוין היטב - תאי הגידול הסרטני דומים מאוד במראם לתאים בריאים.
  • grade 4 - גידול שאינו ממוין או שממוין באופן גרוע - קרצינומות אלה אינן דומות כלל לתאים המקוריים והבריאים שמהם נוצרו. אין מאפיינים ברורים ומובנים של תאים בריאים בגידול זה.

סוגי קרצינומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי קרצינומה על פי קודי ICD-O (סיווג מחלות אונקולוגיות בינלאומי; International Classification of Diseases for Oncology)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]