קשרי הון-שלטון

קשרי הון-שלטון הם קשרים עסקיים בין אנשי עסקים ובין פוליטיקאים, במסגרתם פוליטיקאים עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי העסקים בתמורה לטובת הנאה מסוימת. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי שדלנים או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. רבים רואים בקשרים אלה שחיתות שלטונית.

מבחינתו של איש העסקים, קשרים עם אנשי השלטון עשויים להניב רגולציה הנוחה לבעל ההון, כגון חקיקה המקלה עם פעילותו העסקית והפרטה המאפשרת לו לרכוש נכסי מדינה, וכן הטיה של המדיניות לפי השקפת עולמו, גם בתחומים שבהם לא צומחת לו תועלת עסקית.

מבחינתו של הפוליטיקאי, קשרים עם איש העסקים מספקים לו טובות הנאה קטנות (טובות הנאה גדולות עלולות להיחשב כשוחד), תמיכה בדרכו הפוליטית מצד אדם בעל השפעה ועוד.

פוליטיקאים בדמוקרטיה נמצאים בעמדה רגישה, בשל הצורך לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם. תמיכה של פוליטיקאי בעמדות גופים שסייעו למימון מסע הבחירות שלו תביא בהכרח לרינונים בדבר קשרי הון-שלטון. תומכי הפוליטיקאים יצהירו כי אם מושאי תמיכתם פועלים לטובת הצדדים המממנים, הרי שזהו צירוף מקרים בלבד. מנגד, תעלה התהייה מדוע גופים אלו מממנים פוליטיקאים אם הם לא מקבלים דבר בתמורה? במקרים רבים נוהגים תאגידים עסקיים, במיוחד הגדולים בהם, לתמוך בכל המפלגות או המתמודדים העיקריים, לעתים תוך מתן יחס מועדף לאחד על פני השאר.

במדינות רבות ובכללן ישראל מנסה שלטון החוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג חוק מימון מפלגות, שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת.

בקרב הדרג המקצועי בשירות הציבורי נעשה נסיון להגדיר תקופת צינון שבמהלכה מנועים משרתי ציבור לשעבר מלעבוד עבור גורמים עסקיים עליהם פיקחו במסגרת תפקידם. בתחום זה הושם דגש תקשורתי ניכר על המעברים התכופים של בכירי משרד האוצר אל השוק הפיננסי הפרטי.

ראו גם

• שדלנות (לוביזם)
• שיטת השקשוקה

קישורים חיצוניים

• גידי וייץ, דיוני הוועדה המיוחדת לבחינת קשרי הון-שלטון: חלק מהפוליטיקאים בישראל פועלים כמו משפחות פשע, באתר הארץ, 18 בפברואר 2011

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.