קשת זווית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קשתות זווית במנזר הוסיוס לוקאס. הקשת האמצעית בצילום היא קשת רגילה ושתי הנוספות הן קשתות זווית

קשת זווית או סקווינצ' (אנגלית: Squinch) היא רכיב מבני המבוסס על קשת המשמש על מנת למלא את הזוויות העליונות של חלל מרובע כך שניתן יהיה ליצור בסיס תקין על מנת להניח עליו כיפה מצולעת או עגולה. השימוש בקשת הזוויתית הוא לרוב בחללים ריבועיים הנקטמים בפינותיהם על ידי ארבע קשתות זוויתיות היוצרות למעשה מתומן מושכלל שצורתו מספיק קרובה לעיגול כדי לבנות מעליו כיפה. לרוב, המשולש ישר הזווית שנוצר במישור האופקי בין הקשת הזוויתית ממולא ברצף קשתות בעלות רדיוס ומפתח הולך וקטן עד הפינה של החלל ויוצרות מעין קמרון פינתי קטן בצורת חצי חרוט שכוּ‏ב.

היה זה פתרון פרימיטיבי לבעיה, כאשר פתרון יותר טוב סופק עם פיתוח הפנדנטיבה באדריכלות הביזנטית. ניתן להכין קשת זווית באמצעות בנייה החוצה מהזווית על זיזים, או באמצעות מילוי הפינה עם לבנים המונחות בתנועת מלקחיים, או באמצעות בניית קשת או מספר קשתות זיזים במבנה דיאגונלי לאורך הפינה.

באדריכלות אסלאמית, ובייחוד בממלכת פרס שהיא המקום המשוער שבו היא הומצאה, קשת הזווית החליפה את המבנים הנטיפיים-זיזיים הידועים כמוקרנאס. כמו כן, קשת הזווית הייתה נפוצה מאוד בכנסיות הנצרות המוקדמת של אירופה עד המאה ה-6 לערך.