קשת (כלי מיתר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קשת של צ'לו

קשת היא כלי שבעזרתו מנגנים על כלי קשת. אין תיעוד היסטורי לתחילת התקופה בה החלו להשתמש בקשתות כדי להפיק צלילים ממיתרים מתוחים, אך ללא ספק מדובר בפרקטיקה קדומה, והיא קיימת בתרבויות עתיקות רבות סביב העולם. הקשתות המוקדמות ביותר היו דומות לקשתות ציד, וייתכן מאוד שאותה הקשת שימשה לשתי המטרות.

הקשת המשמשת היום לנגינה בכלי קשת מערביים מקורה במאה התשע עשרה, והיא פיתוח של קשתות מוקדמות יותר. כיום עשויה הקשת מעץ גמיש, בקשתות מקצועיות - מעץ הפרנמבוקו, עליו רצועה של שיער זנב סוס. בכל אופן, קשתות מתקופות אחרות ותרבויות אחרות בנויות ממגוון רחב של חומרים אחרים.

בשביל להגביר את החיכוך בין המיתר לקשת, מורחים על הקשת שרף (קולופוניום), מופק משרף של עצי מחט. השרף הדָביק מחספס את הקשת ומסייע בהרעדת המיתר.

לכינור, ולצ'לו יש קשת מעט שונה: הקשת של הכינור יותר דקה וארוכה, ואילו הקשת של הצ'לו יותר רחבה מזאת של הכינור, אך עדיין שתיהן דומות מאוד.

בקצה הימני של הקשת יש חלק הנקרא פְרוֹש (בגרמנית: צפרדע, בגלל צורתו), והוא תורם למשקלה של הקשת. הפרוש משמש גם לאחיזת הקשת בידו הימנית של הנגן.

בקצה הימני של הקשת מצוי בורג שבעזרתו ניתן למתוח ולהרפות את שערות הקשת. באמצעות וויסות מתיחות השערות אפשר לשפר את צלילו של הכלי, המשתנה עם תנאי הסביבה.

תפקידה של הקשת להרעיד את המיתר באופן מחזורי (מאות "פריטות" קטנות בשנייה) ובכך להפיק צליל. באמצעות הקשת ניתן לשלוט בעוצמת הצליל, משכו, צבעו ועוד פרמטרים רבים נוספים. צלילים מודגשים מנוגנים בדרך כלל בקשת "יורדת" (כלומר, מן הפרוש עד החוד) וצלילים לא מודגשים בקשת "עולה" (מתחילה בחוד).

תרשים של הקשת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]