קתדרלת השילוש הקדוש (אדיס אבבה)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
קתדרלה של הכנסייה האורתודוקסית  |
| מיקום |
אדיס אבבה |
| מדינה |
אתיופיה |
| מייסדים |
היילה סלאסי, קיסר אתיופיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1928 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1928 |
| קואורדינטות | 9°01′51″N 38°46′00″E / 9.030799°N 38.766562°E |
|
(למפת אדיס אבבה רגילה)   קתדרלת השילוש הקדוש | |
  | |
קתדרלת השילוש הקדוש (באמהרית: መንበረ ጸባኦት ቅድስት ሥላሴ, מֶנְבֶּרֶה צֶבַּאוֹת קְדְסְת שְׂלַסֵה) היא קתדרלה אתיופית, המוקדשת לשילוש הקדוש, והשוכנת באדיס אבבה, בירת אתיופיה. הקתדרלה היא החשובה בעיר והשנייה בחשיבותה במדינה, לאחר כנסיית גבירתנו מרים מציון באקסום. היא גם המבנה הכנסייתי הגדול באתיופיה. הקתדרלה היא מקום מושבה של הארכידיוקסיה של אדיס אבבה, ובה נערכים טקסי ההסמכה של בכירי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנסייה נוסדה על ידי הקיסר מנליק השני, לאחר שהעביר את מעוזו מהרי אנטוטו שמצפון לעיר, וקבע את בירתו באדיס אבבה. המבנה המקורי שהקים הקיסר, נבנה מעץ בעזרת אמנים מהודו, ושכן בקרבת הארמון הקיסרי. ב-1928 החלה הקיסרית זאודיתו להקים את מבנה האבן הנוכחי, צפונית-מערבית למבנה הישן, אך העבודות התקדמו באיטיות והופסקו לחלוטין בעת כיבוש אתיופיה בידי איטליה. הקתדרלה הושלמה ב-1942, בשנה שלאחר שחרור המדינה, והוקדשה לשילוש הקדוש לאות הוקרה על סיום הכיבוש. מבנה הקתדרלה הישן, מבנה עץ עגול הנושא גג ירוק, נותר על כנו ומשמש ככנסייה המוקדשת לחגו של האל הבן (באלה וולד).
האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקתדרלה שוכנת ב"אראט קילו" שבחלקו הצפוני של מרכז העיר. אזור זה משמש כרובע השלטוני. לצד דרך הגישה הקצרה המובילה אל הקתדרלה ממערב, שוכנים בנייני הפרלמנט של אתיופיה והקולג' התאולוגי של השילוש הקדוש. עוד סמוכים למקום משרד ראש הממשלה (מדרום) והמוזיאון להיסטוריה של הטבע (מצפון).
המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגנונו של מבנה הקתדרלה אירופי בעיקרו, אך הוא מערב סגנונות שונים. המבנה מלבני, ולאורכו שלוש ספינות. המבנה נושא כיפה גדולה ומוקפת בצריחונים, ובצידו הדרומי צמוד לו מגדל פעמונים מצועצע בן ארבע קומות. המגדל והכיפה נושאים בראשם צלבי שמש. בקירותיו החיצוניים של המבנה שולבו פסלים של ארבעת המבשרים, מתי, מרקוס המבשר, לוקאס ויוחנן כותב הבשורה. בקדמת המבנה נרתקס שבו שבעה פתחים בצורת קשתות, המרכזי שבהם גבוה ורחב באופן ניכר מששת האחרים.
פנים המבנה מעוטר בציורי קיר ובעבודות זכוכית צבועה, כולם בסגנון מקומי. על הקיר הדרומי ציור קיר גדול המתאר את נאומו של היילה סלאסי בפני חבר הלאומים, לאחר כיבוש אתיופיה בידי האיטלקים. ציורים אחרים מתארים את המדונה והילד כשהקיסר ורעייתו כורעים ברך משני צדדיהם, ואת הקיסר מניף את דגל אתיופיה במהלך מסדר צבאי. הסצינות המוצגות בחלונות הזכוכית הצבעונית, מתארות, בין היתר, את טבילת ישו, את החטא הקדמון, את צליבת ישו ואת הולדתו. המזבח המרכזי מוקדש לשילוש הקדוש, הימני לגבירתנו של הרחמים והשמאלי ליוחנן המטביל. עוד ניצבים בכנסייה שישה מושבי כס - שניים גדולים לקיסר ולאשתו, וארבעה נוספים לילדיהם. בקיר הדרומי שוכנת קפלת מיכאל הקדוש, ובה מונח התבות המוקדש למלאך. זה נלקח על ידי הצבא הבריטי בשנת 1868 במהלך המשלחת הצבאית לאתיופיה, עם כיבושה וביזתה של הבירה מקדלה. התבות התגלה באקראי באדינבורו, והושב למדינה בשנת 2002.
קבורה באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקריפטה של הקתדרלה הקים הקיסר היילה סלאסי מאוזוליאום לבני המשפחה הקיסרית, ובה נקברו חלק מצאצאיו. הקיסר עצמו ואשתו, מנן אספאו, קבורים בקברים בסגנון אדריכלות אקסום הנמצאים בבית הרוחב הצפוני. עצמותיו של הקיסר המנוח הופקדו במקום בשנת 2001. בקירות המבנה הוטמנו שרידיהם של קורבנות טבח גרציאני, שהתרחש לאחר ניסיון כושל להתנקש בחייו של מרשל רודולפו גרציאני, המושל הכללי של מזרח אפריקה האיטלקית. אנדרטת יכתית 12 הממוקמת לא רחוק מהקתדרלה, מנציחה את זכר קורבנות. שטח הקבורה בחזית הקתדרלה מוקדש ללוחמים שנאבקו באיטלקים, בין בתחומי המדינה ובין מחוצה לה, ומלבד אלה קבורים בו רק ארבעה בני אדם נוספים שזכו באישור מיוחד של פטריארך הכנסייה האתיופית. במקום ניצב גם פסלו של אבונה מיכאל שהוצא להורג בידי האיטלקים וגופתו לא נמצאה מעולם. מדרום למבנה הקתדרלה ניצבים אנדרטה ומאוזוליאום שבו שמורים שרידיהם של שישים בכירי השלטון הקיסרי באתיופיה, אשר הוצאו להורג ב-23 בנובמבר 1974 בפקודת החונטה הצבאית האתיופית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
