קתדרלת יורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החזית המערבית של הקתדרלה
התוכנית של קתדרלת יורק
מבט מאחור על המגדלים המערביים
חלון ויטראז' המתאר את שלמה המלך

קתדרלת יורקאנגלית: York Minster) היא קתדרלה גותית אנגליקנית הממוקמת ביורק בצפון אנגליה. היא מושב הארכיבישופות של יורק וקתדרלה של הדיוקסיה של יורק. קתדרלה זו היא הכנסייה הגדולה ביותר באנגליה וחבר העמים הבריטי.

הקתדרלה בעלת ספינה ראשית רחבה מאוד בסגנון גותי מקושט (Decorated Gothic), בית מועצת הקתדרלה (Chapter House), בית מקהלה וחלק מזרחי בסגנון גותי ניצב (Perpendicular) ובית רוחב בסגנון גותי אנגלי מוקדם. הספינה הראשית מכילה את "החלון המערבי", שנבנה ב-1338 ואת "החלון המזרחי הגדול" (מ-1408) מעל קפלת הגבירה בקצה המזרחי. בבית הרוחב הצפוני נמצאים "חלונות חמש האחיות", גובה כל חלון מחודד הוא כ-16 מטר. העוגב שבבית המקהלה נהרס פעמיים בשריפה והעוגב הנוכחי הוא מ-1829 ושוחזר ב-1993. אורך הקתדרלה הוא 160 מטר, גובה הקמרונות הוא 27 מטר, גובה המגדלים המערביים הוא 56 מטר וגובה המגדל המרכזי הוא 71 מטר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורק הייתה נוכחות נוצרית החל מהמאה ה-4 לספירה. הכנסייה הראשונה במקום הייתה מבנה בעץ שנבנה במהירות ב-627 כדי לספק מקום לבפטיסט אדווין מלך נורת'מבריה. בשנות ה-630 החלו צעדים בכיוון מבנה קבע מאבן, וזה אכן הושלם בידי אוסוולד מלך ממלכת ברניקיה בשנת 637 והוקדש לפטרוס. הכנסייה הדרדרה מהר לעזובה ונהפכה לרעועה ב-670 כאשר וילפריד הקדוש עלה להביט ביורק; הוא השקיע מאמצים בתיקון וחידוש המבנה. בית הספר והספריה הנלווים הוקמו במאה ה-8 והיו מהחשובים ביותר בצפון אירופה.

ב-741 נהרסה הכנסייה בשריפה. היא נבנתה מחדש והפעם כמבנה מרשים יותר, המכיל 30 מזבחות. הכנסייה וכל האזור החליף ידיים בין כמה פולשים וההיסטוריה שלהם מעורפלים עד המאה ה-10. הייתה סדרה של ארכיבישופים בנדקיטים, כולל אוסוולד הקדוש, וולפסטן (Wulfstan) ואלדרד (Ealdred) שנסעו לכנסיית וסטמינסטר להכתיר את ויליאם הכובש ב-1066. אלדרד מת ב-1069 ונקבר בכנסייה.

הכנסייה ניזוקה ב-1069 אבל הארכיבישוף הנורמני הראשון, שהגיע ב-1070, ארגן תיקונים. הדנים הרסו את הכנסייה ב-1075, והיא נבנתה מחדש שוב ב-1080 בסגנון נורמני. אורכה היה כ-111 מטר (365 רגל) והיא נצבעה בקוים לבנים ואדומים. המבנה החדש ניזוק משריפה ב-1137 אבל תוקן במהרה. בית המקהלה והקריפטה דוגמו מחדש ב-1154 וקפלה חדשה נבנתה, הכול בסגנון הנורמני.

הסגנון הגותי הגיע באמצע המאה ה-12. וולטר דה גריי (Walter de Gray) הוכתר כארכיבישוף ב-1215 והורה על הקמת מבנה גותי שישווה לקתדרלת קנטרברי. הבניה החלה ב-1220. בית הרוחב היה המבנה הראשון, והושלם בשנות ה-1250 בסגנון גותי אנגלי מוקדם. מגדל מרכזי מעל מקום המצלב נבנה לאחר מכן, ועל גגו התנוסס צריח מעץ. הבניה המשיכה לתוך המאה ה-15.

בית מועצת הקתדרלה (Chapter House) הושלם בשנות ה-1260. הספינה הראשית הרחבה נבנתה החל משנות ה-1280 על היסודות הנורמניים. הגג החיצוני הושלם בשנות ה-1330 אבל הקמרונות הושלמו רק ב-1360. אחרי סיום הספינה הראשית הבנייה עברה לחלק המרכזי והקפלות, כאשר בית המקהלה הנורמני נהרס בשנות ה-1390. ב-1407 קרס המגדל המרכזי; כתגובה לכך העמודים חוזקו ומגדל חדש נבנה החל מ-1420. ב-1417 הסתיימה העבודה על החלק האחרון של הקתדרלה, המגדל הצפון המערבי וב-1472 הכריזו על השלמת הקתדרלה.

תנועת הרפורמציה הובילה להכתרת הארכיבישוף הפרוטסטנטי הראשון, לבזיזת רוב אוצרות הקתדרלה ולאובדן רוב אדמות הכנסייה. תחת המלכה אליזבת הראשונה בוצע מאמץ מרוכז להסיר כל עקבה של קתוליות מהקתדרלה, מאמץ שכלל גם הרס קברים, חלונות ומזבחות. במלחמת האזרחים האנגלית העיר יורק הושמה תחת מצור ונפלה בידי כוחותיו של אוליבר קרומוול ב-1644, אבל תומאס פיירפקס מנע גרימת נזק לקתדרלה.

בעקבות רגיעה במתחים הדתיים, נעשו עבודות לשחזור הקתדרלה. בין השנים 1730 ל-1736 כל הרצפה של הקתדרלה רוצפה מחדש בשיש וב-1802 החל עוד מבצע שחזור גדול. ברם, הצתה מכוונת של הקתדרלה ב-2 בפברואר 1829 בידי ג'ונתן מרטין הלא-קונפורמיסט[1] גרמה לנזק כבד לחלק המזרחי, ותאונה שהתפתחה לשריפה ב-1840 השאירה את המגדל הדרום-מערבי, הספינה הדרומית ואת הספינה הראשית ללא גג ומפוחמת. הקתדרלה נגררה לחובות, ובשנות ה-1850 הושעו התפילות בקתדרלה. ברם, ב-1858 בוצעו שיפוצים מ-Augustus Duncome והקתדרלה חזרה לפעילות.

במהלך המאה ה-20 רוכז מאמץ רב יותר בשימור הקתדרלה, בייחוד אחרי סקר הנדסי מ-1967 שמצא שהקתדרלה הייתה על סף קריסה. סכום של 2,000,000 לירה שטרלינג גויס ב-1972 והושקע בחיזוק יסודות הבניין והגג. שריפה ב-1984 הרסה את הגג של בית הרוחב הדרומי, וכ-2.5 מיליון ליש"ט הושקעו בתיקונים. עבודות התיקונים הושלמו ב-1988 וכללו אבני-מפתח קישוטיות חדשות לגג בתכנונים שזכו בתחרות שארגן ה-BBC. עבודות תחזוקה ושיפוצים נמשכים בקתדרלה עד היום.

המגדלים והפעמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתדרלת יורק היא בעלת 3 מגדלים. גובה המגדלים המערביים הוא 56 מטר וגובה המגדל המרכזי הוא 71 מטר.

שני המגדלים המערביים הם בעלי פעמונים המצלצלים לפי שעות. המגדל הצפון-מערבי מכיל את הפעמון "פטר הגדול" השוקל 10.8 טון ו-6 פעמוני שעון (הגדול מביניהם שוקל 3 טון). המגדל הדרום-מערבי מכיל 14 פעמונים, שנועדו לצלצולים מוזיקליים (Change ringing) ו-11 פעמוני צלצול שמופעלים על ידי מקלדת.

פעמוני השעון מצלצלים כל רבע שעה בזמן היום, ופעמון "פטר הגדול" מצלצל כל שעה שלמה. הפעמונים המוזיקליים מצלצלים כל יום ראשון לפני התפילה בכהסיה, ובזמנים אחרים כגון אימונים של המצלצלים בימי שלישי בערב. פעמוני הצלצול מופעלים לפני תפילות וטקסים.

מידות וממדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך: 160 מטר.
  • רוחב: 76 מטר.
  • גובה פנימי הספינה הראשית: 27 מטר.
  • גובה מגדל המצלב (המרכזי): 71 מטר.
  • גובה המגדלים המערביים: 56 מטר.

חלונות ויטראז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורק ובייחוד הקתדרלה הם בעלי מסורת ארוכה של יצירת ויטראז'ים צבעוניים. חלק מחלונות הויטראז' בקתדרלה תוארכו למאה ה-12. החלון המזרחי הגדול, בגובה של כ-23 מטר (76 רגל), שנוצר בתחילת המאה ה-15 הוא חלון הויטראז' הגדול ביותר שנוצר בימי הביניים. חלונות מרהיבים אחרים בקתדרלה כוללים חלון רוזטה מצועצע ואת חלונות "חמש האחיות" בגובה 16 מטר. בגלל תקופות הזמן הארוכות בהן הותקנו החלונות, ניתן לראות טכניקות שונות של זיגוג וצביעה שהתפתחו במהלך השנים. יש כ-2 מיליון פיסות זכוכית צבעונית שמרכיבות 128 חלונות ויטראז' בקתדרלת יורק. חלק רב מהזכוכית הוסר ואחר כך הותקן מחדש במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה. כיום, החלונות מנוקים ומשוחזרים כדי לשמר את יופיים.

השעון האסטרונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השעון האסטרונומי של קתדרלת יורק הותקן בצד הצפוני של בית הרוחב של הקתדרלה ב-1955. השעון הותקן לזכר אנשי צוות האוויר שפעלו מבסיסים באזורים יורקשייר, דורהאם ונורת'אמברלנד שנהרגו בעת מילוי תפקידם בזמן מלחמת העולם השנייה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Jonathan Martin: The Man Who Burned York Minster", אתר BBC, ‏1 ביולי 2005


קואורדינטות: 53°57′43″N 1°4′55″W / 53.96194°N 1.08194°W / 53.96194; -1.08194