קתדרלת נוטרדאם (פריז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קתדרלת נוטרדאם דה פארי: חזית מערבית (ראשית) וכיכר הנוטרדאם
קתדרלת נוטרדאם דה פארי: חזית מערבית (ראשית) וכיכר הנוטרדאם
חלקי הקתדרלה
חלקי הקתדרלה

קתדרלת נוטרדאם דה פאריצרפתית: Cathédrale Notre-Dame de Paris) היא קתדרלה גותית בעיר פריז, מקום מושבו של הארכיבישוף של פריז. הקתדרלה נמצאת באי איל דה לה סיטה (l'île de la Cité) שבנהר הסן במקום אשר משמש כמקום פולחן כבר כ-2,000 שנה. המבנה הגותי הנוכחי, בנייתו החלה ב-1163, תחת שלטון לואי השביעי, ונסתיימה ב-1345.

משמעות שמה של הקתדרלה היא "גבירתנו" בצרפתית. כנסיות וקתדרלות רבות בצרפת קרויות בשם "נוטרדאם" (על שם מריה, אמו של ישו) ולכן נהוג להבדיל את זו שבפריז על ידי הוספת הסיומת "דה פארי" (לפי ההגייה הצרפתית), כלומר: "של העיר פריז". הקתדרלה נחשבת ללבה ההיסטורי של העיר והיא אחד ממוקדי התיירות החשובים והמרכזיים בעיר עד היום.

על הקתדרלה הגותית נכתב הסיפור הגיבן מנוטרדאם מאת ויקטור הוגו שהיה פעיל מרכזי בתנועת התחייה הגותית לשימור ושחזור מבנים וקתדרלות שנבנו בסגנון הגותי.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

הספינה הראשית
הספינה הראשית
מבט ממזרח. ניתן לראות את התמיכות הדואות, את צריח המצלב, ומאחור את שני המגדלים המערביים
מבט ממזרח. ניתן לראות את התמיכות הדואות, את צריח המצלב, ומאחור את שני המגדלים המערביים
תוכנית הקתדרלה של נוטרדאם דה פארי. הקתדרלה בנויה מספינה ראשית בת חמישה אגפים, ובית מקהלה בן חמישה אגפים המסתיים באפסיס מעוגל. הקתדרלה מקורה בקמרונות בני שש צלעות
תוכנית הקתדרלה של נוטרדאם דה פארי. הקתדרלה בנויה מספינה ראשית בת חמישה אגפים, ובית מקהלה בן חמישה אגפים המסתיים באפסיס מעוגל. הקתדרלה מקורה בקמרונות בני שש צלעות

[עריכה] רקע כללי

לקראת סוף המאה ה-12 החלה באירופה תקופה של פריחה דתית, תרבות, אדריכלותית וכלכלית. הערים גדלו והתחזקו והמסחר פרח. מסעות הצלב הפכו את הבנייה מלבנים לנפוצה הרבה יותר, לצד השפעות נוספות באמנות ובתרבות שבאו מהמזרח התיכון. תקופה זו של יציבות ופריחה אפשרה בניית מבנים מפוארים מלבנים, בניגוד למבני העץ שהיו נשרפים אחת לכמה זמן. כוחה של הכנסייה בתקופה זו היה חזק, והעושר הרב שלה התבסס הן על נחלות ורכוש והן על תרומות מצד אצילים ופשוטי העם. בערים, הבישופים היו בעלי מעמד רם והשפעה רבה ולעתים אף ניהלו רבעים שלמים. על רקע זה החלה בנייה של קתדרלות אבן מפוארות, שנוצרו כדי לרומם את מעמד הכנסייה בפני פשוטי העם, וכן להוות ביטוי נשגב לאמונה הנוצרית. תחילה מבנים אלה נבנו בסגנון הרומנסקי הכבד, אך במרכז צרפת החלה להתפתח הסגנון הגותי (1140) שהעמיד מבנים מפוארים, גדולים ויפים הרבה יותר.

האתר של קתדרלת נוטרדאם משמש כמקום פולחן זה כאלפיים שנה. תחילה היה בו מקדש גאלו-רומני לכבוד האל יופיטר, ובהמשך נבנתה במקום הכנסייה הנוצרית הראשונה של פריז - בזיליקת סנט אטיין. בשנת 528 שילדבר הראשון, מלך הפרנקים, הקים על חורבות המבנים הקודמים כנסייה גדולה יותר, אשר הפכה לקתדרלה הראשונה של העיר כבר במאה העשירית. בהמשך נבנתה קתדרלה רומנסקית, ולבסוף הקתדרלה הגותית.

בניית הקתדרלה הנוכחית החלה ב-1163, תחת שלטונו של לואי השביעי, ונסתיימה ב-1345.

[עריכה] בניית הקתדרלה

ב-1160, אחרי שהבזיליקה במקום נהפכה ל"כנסייה הקהילתית של מלכי אירופה" החליט הבישוף מוריס דה סולי (Maurice de Sully) שהבזיליקה הרומנסקית לא מספיק ראויה לתפקידה הרם והרס אותה ברגע שנתמנה לבישוף של פריז. דה סולי הושפע קרוב למדי מהכנסיות הגותיות הראשונות: בזיליקת סן דני בפריז (1140), קתדרלת סנס (1142) והחזית של קתדרלת שארטר (1145) שהציגו מבנים מפוארים ותמירים, מרובים בקישוטים, פיסול גותי ואור לעומת האדריכלות הרומנסקית הפסאודו-מבצרית שהתבטאה בכנסיות חשוכות ופשוטות יחסית. לפי האגדה, לדה-סולי היה חזון של קתדרלה חדשה ומפוארת עבור פריז, והוא שרטט אותה בחול שמחוץ לכנסייה המקורית. כדי להתחיל את הבנייה הרס הבישוף מספר בתים באי וסלל דרך חדשה על מנת לספק חומרי בנייה לכנסייה החדשה. שאיפתו גם הייתה לבנות קתדרלה שתהיה גבוהה יותר מכל קודמותיה והרף שהוצב היה אולם תווך הגבוה בשליש מהאולם הגבוה ביותר שהיה בצרפת עד אז.

הבנייה החלה ב-1163 תחת שלטון לואי השביעי והדעות חלוקות האם היה זה הבישוף מוריס דה סולי או האפיפיור אלכסנדר השלישי שהניח את אבן הפינה של הקתדרלה, אך מוסכם ששניהם נכחו בטקס זה. הבישוף דה סולי הקדיש את רוב חייו ועושרו לבניית הקתדרלה.

הקמת החזית המערבית, ושני מגדליה, החלה בסביבות 1200, לפני שהספינה הראשית הושלמה. הקתדרלה הייתה אחד מן המבנים הראשונים שנעשה בהם שימוש בתמיכות דואות, תמיכות חיצוניות דמויות צלעות בצורת חצי קשת, שתמכו בעומס הרב של המבנה הגבוה. למעשה, פיתוח טכנולוגיית התמיכות הדואות נולד מהרצון ליצור אולם תווך גבוה כל כך בנוטרדאם. לאחר כמה נסיונות ומודלים מבניים של סוג התמיכות החדש, החלה בנייתן ותקופה קצרה מאוחר יותר החלו להיבנות תמיכות דואות גם בקתדרלות נוספות ברחבי צרפת.

בזמן תקופת הבנייה, מספר אדריכלים עבדו על הקתדרלה, כפי שעולה מן הסגנונות השונים בקומות השונות של המגדלים. בין השנים 1210 ל-1220 האדריכל הרביעי השגיח על בניית הקומה עם חלון הרוזטה וההיכלים הגדולים מתחת למגדלים. המגדלים הושלמו ב-1245 והקתדרלה עצמה הושלמה בסביבות 1345.

הקתדרלה עצמה בנויה בשילוב סגנונות גותי מוקדם (Early Gothic) וגותי בשל (High Gothic).

[עריכה] שלבי הבנייה

  • 1160: הבישוף מוריס דה סולי מורה על הרס הקתדרלה הרומנסקית.
  • 1163: הנחת אבן הפינה של הקתדרלה הגותית החדשה. הבנייה מתחילה.
  • 1175: תחילת העבודות על הספינה הראשית.
  • 1182: בניית האפסיס ובניית בית המקהלה (Choir) מושלמות.
  • 1196: הספינה הראשית נשלמת. הבישוף דה סולי מת.
  • 1200: מתחילה העבודה על החזית המערבית.
  • 1220: מותקנת הרוזטה בחזית המערבית, בקוטר 9.6 מטר.
  • 1225: נשלמת העבודה על החזית המערבית.
  • 1250: בניית המגדלים המערביים מסתיימת.
  • 1250: מותקן חלון הרוזטה הצפוני מאת Jean de Chelles, בקוטר 12.9 מטר.
  • 1260: מותקן חלון הרוזטה הדרומי מאת Pierre de Montreuil , בקוטר 12.9 מטר.
  • 1345: נשלמת בניית הקתדרלה.

[עריכה] המבנה

[עריכה] החזית

פרטי החזית המערבית בלילה, לחצו על התמונה להגדלה.
פרטי החזית המערבית בלילה, לחצו על התמונה להגדלה.

חזית הקתדרלה כוללת שני מגדלי פעמונים ושלושה שערים.

בטימפנון של השער המרכזי מופיע תיאור יום הדין האחרון: ישו שופט את האנושות, הצדיקים בגן עדן מימינו, הרשעים בגיהנום משמאלו. בחלקה התחתון של הקשת – הביאה השנייה של ישו. ימינה מהשער - דמות הנצרות - פניה גלויות. שמאלה - דמות היהדות, פניה מכוסות (הצגת ה"אקלזיה", הכנסייה השולטת, מול ה"סינגוגה", היהדות המושפלת, מוטיב האקלזיה וסינגוגה בולט באמנות הנוצרית בימי הביניים). השער הדרום-מערבי מוקדש לאנה הקדושה, אמא של מריה הקדושה, לה מוקדש השער הצפון-מערבי.

החזית המערבית, בליווי הסברים
החזית המערבית, בליווי הסברים

מול השערים נמצאת גלריית המלכים: 28 פסלים מסמלים את מלכי ישראל ויהודה. בעת המהפכה הצרפתית נותצו הפסלים על ידי ההמון שחשב אותם למלכי צרפת (ראשי הפסלים המנותצים מוצגים כיום במוזיאון קלוני ברובע הלטיני שבעיר). הפסלים שוחזרו והוצבו במקומם שנית.

הרוזטה - קוטרה 9.6 מ', היא נבנתה בצורה כה טובה, כך שאין בה כל עיוות גם אחרי 700 שנה.

בחזית – הבתולה והילד ישו, עם 2 מלאכים לצידם; משני צידי הרוזטה - פסלו של אדם (מימין) וחוה (משמאל).

גם החזיתות של בית הרוחב של הנוטרדאם הן דוגמה מצוינת לסגנון הגותי: קווים אנכיים, פיסול גותי רב ותמיכות דואות בנות 2 קומות (חלקן באורך 15 מטר). התמיכות הדואות לא היו בתכנון המקורי, אך נוספו עקב העומס שנוצר בהגבהת הקיר הדק. כל חזית מאוגפת בשני צריחים מחודדים.

[עריכה] המגדלים

מבט מדרום מזרח על הקתדרלה. הצריח המרכזי הוא הפלש שהוסיף ויולה לה דוק.
מבט מדרום מזרח על הקתדרלה. הצריח המרכזי הוא הפלש שהוסיף ויולה לה דוק.

שני מגדלי הקתדרלה לא הושלמו מעולם. גובה כל מגדל 69 מטר מהקרקע. עמנואל - הפעמון הגדול במגדל הדרומי (ימני) - שוקל 13 טון וענבלו 500 ק"ג (אותו הניע קווזימודו, הגיבן המכוער בסיפורו של ויקטור הוגו, שאהב את אסמרלדה היפה). מסופר שנשות פריז זרקו תכשיטי זהב וכסף אל כור ההתכה ובו נחושת רותחת, וצליל הפעמון נעשה לזך וטהור במיוחד.

בראש המגדלים נתן הארכיטקט דרור לדמיונו, ועיצב מיני דמונים (יצורים מפלצתיים בעלי כוח על אנושי) וחימרות, בעלי הבעה משונה, גופות בעלי צורה מוזרה ודמויות גרוטסקיות של מפלצות העולות מתוך פינות המגדלים. אוסף פסלי הגרוטסקים והחימרות ידוע כ"גלריית החימרות". לצד הגרוטסקים נבנו גם גרגוילים - מרזבים המעוצבים כשדים, דרקונים או דמויות מעוותות. מטרתם, מלבד ניקוז המים, היה להפחיד רוחות רעות ולמנוע מהם להיכנס לקתדרלה.

בנוסף למגדלים המערביים, מעל למקום המצלב (crossing) מתנוסס צריח מחודד מסוג flèche שבנה ויולה לה דוק, המתנשא לגובה של 90 מטר. [1]

[עריכה] פנים

פנים הקתדרלה גדול מאוד - 9,000 איש יכולים להתכנס באולם שאורכו 134 מטר (לשם השוואה: אורכו של מגרש כדורגל - 90 מ') רוחבו 48 מ' וגבהו 35 מ'. למבנה צורת צלב, והוא פונה מזרחה, לשמש העולה. העמודים שמול שערי הכניסה תומכים את המגדלים וקוטרם - 5 מ'.

קיר בית המקהלה (Choir): ניתן לראות מעבר מקיר בן 4 אזורים לקיר בן 3 אזורים עם קומת תאורה מוגדלת
קיר בית המקהלה (Choir): ניתן לראות מעבר מקיר בן 4 אזורים לקיר בן 3 אזורים עם קומת תאורה מוגדלת

במקור הקיר היה מחולק ל-4 אזורים (קומת קשתות, גלריה, חלון רוזטה קטן וחלון יחיד בקיר), אך שיפוצים שנעשו במאה ה-13 הגדילו את קומת התאורה על חשבון הטריפוריום (קומת היציע בה מספר קשתות מאוחדות בקשת אחת). בשיפוצים של ויולה לה דוק הוחזר המראה המקורי לחלק המזרחי של הספינה הראשית אך החלק המערבי נותר עם 3 אזורי קיר. [2] השימוש בקמרונות בני 6 צלעות מעיד גם הוא על כך שהקתדרלה נבנתה במקור בסגנון גותי מוקדם ורק אחר כך שופצה בסגנון גותי בשל (High Gothic).

באוצר הכנסייה - חלקים מן הצלב המקורי, כתר הקוצים של ישו, ומסמר קדוש מן הצלב.

בפנים נמצאת הקריפטה ובה קברים של האפיפיורים של פריז ובקשת הפנימית - ציורי תבליט מחיי ישו.

[עריכה] חלונות הרוזטה

אחד מחלונות הרוזטה, בסגנון Rayonnant.
אחד מחלונות הרוזטה, בסגנון Rayonnant.

בקתדרלת נוטרדאם יש שלושה חלונות רוזטה (חלונות עגולים ובהם תחרת חלונות המזכירה עלי כותרת של פרח): בחזית המערבית (בקוטר 9.6 מטר), בחזית הצפונית ובחזית הדרומית (שניהם בקוטר 12.9 מטר). חלונות הרוזטה בשתי קצוות בית הרוחב (טרנספט) נבנו בשנים 1250-1260 ותוכננו בסגנון גותי בשל (High Gothic), בעוד שהרוזטה בחזית המערבית תוכננה בסגנון גותי מוקדם (זאת ניתן לראות מהאופן השטוח בו יושבים חלונות אלה על הקירות לעומת החלון המערבי).

חלון הרוזטה הדרומי, מאת Pierre de Montreuil, מתאר את "ניצחונו של ישו" וסצינות מהברית החדשה ושולט בו גוון צבע של סגול. בחלון הצפוני (שמאלית מהכניסה), מאת Jean de Chelles מתוארות סצינות מהתנ"ך סביב מריה, אם ישו ושולט בו גוון צבע של כחול. ברוזטה המערבית (מעל העוגב מהמאה ה-18) ובה סמלי גלגל המזלות, חודשי השנה והתכונות הטובות והרעות.

חלונות הרוזטה הצפונית והמערבית שמרו על רוב הזכוכית המקורית בעוד שהחלון הדרומי הוא רפליקה של החלון המקורי.

[עריכה] ממדים ומאפיינים

תמיכות דואות סביב המבנה
תמיכות דואות סביב המבנה

[עריכה] הכתרות, טקסים ואירועים חשובים

מזבח הקתדרלה
מזבח הקתדרלה

במהלך ההיסטוריה הארוכה שלה, קתדרלת נוטרדאם הייתה אתר של מספר טקסים ואירועים חשובים, ביניהם:

[עריכה] הרס ושחזור

פיגומים בצד שמאל של החזית המערבית, חלק מתוכנית השיפוץ, השימור והניקוי של הקתדרלה (2002).
פיגומים בצד שמאל של החזית המערבית, חלק מתוכנית השיפוץ, השימור והניקוי של הקתדרלה (2002).

בזמן שלטונם של לואי ה-14 ולואי ה-15, בסוף המאה ה-17, נערכו שינויים משמעותיים בקתדרלה כחלק מגל חידוש קתדרלות ברחבי אירופה. בתהליך זה נהרסו קברים וחלונות ויטראז', אך למרבה המזל חלונות הרוזטה שבקצוות הצפוני והדרומי של בית הרוחב ניצלו מגורל זה.

ב-1548, ההוגנוטים (Huguenots) שהתפרעו בעקבות מועצת טרנט פגעו בקתדרלה. ב-1793 בזמן המהפכה הצרפתית הקתדרלה הפכה ל"מקדש ההיגיון" ורבים מאוצרותיה הושמדו או נגנבו. מספר פסלים נותצו ונהרסו, ובמשך תקופה החליפה "הגברת חירות" את מריה הקדושה על מספר מזבחים. בזמן המהפכה הצרפתית הותכו כל הפעמונים פרט לגדול שבהם לתעשיית הנשק, והמבנה שימש מחסן מזון.

בעקבות מאמציהם של אנשי רוח שהפיחו את רוח התחייה הגותית ובראשם ויקטור הוגו, יזמה הממשלה תוכנית שחזור שהחלה ב-1845. על השחזור הופקדו ז'אן-בפטיסט-אנטואן לאזוס (Jean-Baptiste-Antoine Lassus) ואז'ן עמנואל ויולה לה דוק (Eugène Viollet-le-Duc). השחזור נמשך 23 שנה וכלל את הבנייה של צריח מצלב מחודד מסוג פלש (flèche) וכן הוספת פיסלי חימרה בגלריית החימרות.

ב-1871 התקוממות אזרחית הובילה להקמתה של הקומונה הפריזאית, שכמעט הציתה את הקתדרלה באש. מספר תעודות טוענות שמספר ספסלים בקתדרלה הוצתו.

ב-1939 היה חשש שמפציצים גרמנייים יהרסו את החלונות ויפזרו רסיסי זכוכית בשטח הכנסייה וסביבה, על כן ב-13 בספטמבר 1939 הוסרו החלונות. הם הוחזרו למקומם בתום המלחמה.

ב-1991 יזמה ממשלת צרפת תוכנית מקיפה של אחזקה ושימור, שיועדה להימשך כ-10 שנים אבל נכון ל-2005 עדיין מתקדמת. היא כוללת ניקוי ושחזור של פסלים ישנים. ב-2007 הוסרו הפיגומים מהחזית המערבית.

[עריכה] העוגב

העוגב
העוגב

אף כי מספר עוגבים הותקנו בקתדרלה לאורך השנים, הראשונים שבהם לא היו מתאימים למבנה. העוגב הראשון שראוי לציון הותקן בתחילת המאה ה-18 בידי קליקו (Cliquot). חלק מהצינורות המקוריים של קליקו בחטיבת הדוושות ממשיכים להישמע בעוגב גם היום, למעלה מ-270 שנה אחרי שהותקנו. העוגב שופץ ונבנה מחדש כמעט לחלוטין במאה ה-19 בידי אריסטיד קאבאייה-קול (Aristide Cavaillé-Coll). בתחילת 1989 נעשה עוד שחזור נוסף בארגון, שהסתיים ב-1992.

לעוגב של קתדרלת נוטרדאם יש 7800 צינורות, 900 מהם מסווגים כהיסטוריים. העוגב בעל 109 משלבים, חמש מקלדות בנות 56 קלידים כל אחת ומקלדת דוושות בת 32 קלידים. בדצמבר 1992 הושלמו העבודות למחשב את העוגב, וכללו את חיבורו לרשת LAN מקומית.

משרת נגן העוגב של קתדרלת נוטרדאם נחשבת לאחת המשרות הנחשקות ביותר בתחום זה בצרפת, ביחד עם משרת התואר של הקדוש סולפיץ בפריז, שם נמצא העוגב הגדול ביותר של קאבאייה-קול. בין נגני העוגב הידועים ביותר של נוטרדאם נמנה לואי ויירן (Louis Vierne), שהחזיק בה בשנים 1900-1937. בכהונתו, שונה צבע האורגן של קאבאייה-קול, בייחוד בשנים 1902 ו-1932. פייר קושרו (Pierre Cochereau) הוביל שינויים נוספים (רבים מהם תוכננו בידי ויירן), כולל הפיכת הפעולה לחשמלית (בין השנים 1959-1963). הקונסולה המקורית של קאבאייה-קול הועברה למוזיאון הקתדרלה והוחלפה בקונסולה חדשה בסגנון אנגלו-אמריקני. שינויים נוספים כללו הוספת משלבים בין השנים 1965-1972, בייחוד בחטיבת הדוושות (פדלים); חיבור מחדש של תערובת המשלבים; וההוספה של 3 מעצורי קנים "en chamade". אחרי מותו הפתאומי של קושרו ב-1984 מונו 4 נגני עוגב לנוטרדאם ב-1985: ז'אן-פייר לגה (Jean-Pierre Leguay), אוליבייה לטרי (Olivier Latry), איב דברנה ( Yves Devernay) שמת ב-1990 ופיליפ לפבר (Lefévre). זה היה זכר למנהג מהמאה ה-18 שבו לקתדרלה היו 4 נגני עוגב רשמיים, כל אחד מנגן 3 חודשים בשנה.

[עריכה] סביבה

קתדרלת נוטרדאם בשמי פריז, מבט ממגדל אייפל.
קתדרלת נוטרדאם בשמי פריז, מבט ממגדל אייפל.

קתדרלת נוטרדאם נמצאת בלב ליבה של העיר פריז על האי איל דה לה סיטה שמרכז הסן. אף על פי שהקתדרלה מצויה על אי, היא מקושרת היטב למרקם העירוני של פריז באמצעות מספר גשרים ולכן הייתה יכולה לשמש כמרכזה ההיסטורי של העיר. סביב הקתדרלה היו בנויים בעבר בנייני מגורים אשר נהרסו עם השנים. כיום, חלקה הדרומי וחלקה המזרחי של הקתדרלה פתוח לכיוון הנהר וניתן אף לראות אותה מהגדה השמאלית (הדרומית) של הנהר, אך עד המאה ה-19 הוסתר חלקה התחתון של הקתדרלה על ידי בניינים אלו ורק חלקה העליון התבלט מלמעלה בקו הרקיע. התבלטות צריחיה של הקתדרלה הרבה מעבר לקו הבניינים השכנים היה קיצוני הרבה יותר עוד בימי הביניים טרם נבנו מבנים גבוהים נוספים בפריז. באופן זה שימשה הקתדרלה כנקודת ציון עירונית ברורה מאוד שנראתה מרחוק וסימנה את מרכז העיר.

נקודת האפס ממנה מודדים מרחקים לפריז
נקודת האפס ממנה מודדים מרחקים לפריז

סביב הקתדרלה היו רחובות צרים ובהם מסחר ובנייני מגורים (כיום נשאר רחוב רק במצידה הצפוני) אשר לא איפשרו לראות את כל הקתדרלה במבט מהרחוב. מסיבה זו נתפשה הנוטרדאם, בייחוד עם פסלי הגרוטסק והגרגוילים המקיפים אותה, כמבנה מפחיד ואפוף מיסתורין. הכיכר, הנמצאת מול חזיתה המערבית של הקתדרלה הייתה מרחב פתוח עוד מימי הביניים שבה גם נראתה החזית הראשית במלוא הדרה. בכיכר זו היה מתקיים שוק והיא היוותה את החלל הציבורי החשוב ביותר של פריז של בעת זו. עד היום מצויה בכיכר נקודה בולטת בריצוף הכיכר המכונה "נקודת האפס של צרפת" ("Point zéro") והיא המרכז הגאוגרפי הרשמי של פריז. נקודה זו שהייתה אבן המילין ההיסטורית מופיעה עד היום כנ.צ. רשמי של מרכז העיר בכל המפות. על פי אמונה עממית, כל מי שנעמד מעל נקודת האפס, בהכרח יחזור עוד לפריז בחייו.

[עריכה] קתדרלת נוטרדאם בתרבות

קתדרלת נוטרדאם נחשבת לפנינה אדריכלית וכאב-טיפוס של האדריכלות הגותית. היותה אחת מהמבנים הגותים הראשונים באירופה ששילב את רוב המאפיינים הגותיים, ועוד בדרגה גבוהה של גימור, הפכו אותה לסמל.

עד להקמת מגדל אייפל הייתה הקתדרלה המבנה הגבוה בפריז, ומגגה נשקף נופה של העיר.

בעקבות המהפכה הצרפתית ועלייתו של נפוליאון החל בצרפת, ובייחוד בפריז, גל של הריסת ארמונות וכנסיות, כנקמה ב"שלטון הישן" של האצולה והכמורה. הנוטרדאם, בשל מעמדה הרם, הצליחה לשרוד גל זה.

הנוטרדאם כיכבה בספרו הנודע של ויקטור הוגו, "הגיבן מנוטרדאם", ספר שהקנה לה פופולריות רבה בקרב הציבור הרחב ואף ביטל תכנונים של מהנדסי פריז להרסה. ויקטור הוגו היה ממובילי תנועת התחייה הגותית וקרא לשמר את הקתדרלות העתיקות ורבות ההוד. מאמצי השימור שלו נשאו פרי והיוו גורם מכריע בהישרדות המבנים הגותיים, שעד המאה ה-18 זכו לבוז בתור מבנים מפלצתיים מעידן ישן וחשוך.

מאז הופיעה הנוטרדאם במספר רב מאוד של סרטי קולנוע, בהם הסרט המצויר של וולט דיסני "הגיבן מנוטרדאם", ואף במספר משחקי מחשב.

פסלי גרוטסק ופנורמה של פריז ממרפסת הנוטרדאם
פסלי גרוטסק ופנורמה של פריז ממרפסת הנוטרדאם

[עריכה] גלריית תמונות

[עריכה] ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
פורטל פריז
פורטל האדריכלות
פורטל הנצרות

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קתדרלת נוטרדאם דֶּה פָּארִי

כלים אישיים