סווטיצחובלי

סווטיצחובלי
სვეტიცხოვლის საკათედრო ტაძარი
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 3, 4
חלק מתוך המונומנטים ההיסטוריים של מצחתה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
סוג קתדרלה של הכנסייה האורתודוקסית, קניין תרבותי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מצחתה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – המאה ה־11
תאריך פתיחה רשמי המאה ה־11 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי cross-in-square עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°50′32″N 44°43′16″E / 41.84228°N 44.72105°E / 41.84228; 44.72105
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קתדרלת סווטיצחובליגאורגית: |სვეტიცხოვლის საკათედრო ტაძარი, תרגום לעברית: "העמוד נותן החיים") או בקיצור סווטיצחובלי (בגאורגית: სვეტიცხოვლი), היא קתדרלה של הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית, הממוקמת בעיר ההיסטורית מצחתה, שבגאורגיה, כ-20 ק"מ צפונית לעיר הבירה, טביליסי.

סווטיצחובלי הייתה במשך זמן רב כנסייה גאורגית מובילה, ונשארה אחת מהכנסיות המכובדות במדינה. בתפקידה כיום היא משמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף של מצחתה ושל טביליסי שהוא באותו הזמן הפטריארך הקתולי של גאורגיה.

הקתדרלה הנוכחית נבנתה במאה ה-11, על ידי האדריכל הגאורגי ארסוקידזה, אף שהאתר עצמו קדום יותר (מתוארך לתחילת המאה הרביעית) ואפוף במספר אגדות המתייחסות לתחילת המסורות הנוצריות.

רצפת הקתדרלה כוללת חלונות זכוכית שדרכם ניתן לראות את יסודות הכנסייה, ובשל המנהג לקבור בעלי שם בקריפטה של הכנסייה, הלכה למעשה דורכים העוברים בכנסייה על הקברים.

הקתדרלה היא השנייה בגודלה בגאורגיה, אחרי קתדרלת סאמבה (שילוש), החדשה יחסית (משנת 1994). הקתדרלה היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו יחד עם שאר המונומנטים ההיסטוריים של מצחתה.

אגדת סווטיצחובלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סווטיצחובלי
מראה בתוך המבנה
מונומנט בכנסייה אשר לפי הטענה קבורה מתחתיו גלימת ישו

הכנסייה המקורית נבנתה במאה הרביעית. בתקופת שלטונו של מיריאן השלישי, מלך איבריה. נאמר כי נינו הקדושה בחרה את מפגש הנהרות, הקורה ואראגווי, למיקום של הכנסייה הגאורגית הראשונה.

האגדה, המסופרת ברשומות הגאורגיות מימי הביניים, שנכתב על ידי לאונטי מרובלי מהמאה ה-11, קושרת את היהודים הגאורגים עם סיפור צליבתו של ישו. מסופר בה כי שליחים מירושלים התייצבו בפני יהודי מצחתה, וביקשו נציגים שייקחו חלק במשפטו של ישו. שניים מראשי היהודים, אֶלִיעוֹז ממצחתה (גאו') ולונגינוז מקרסני (ლონგინოზ კარსნელი)[1], יצאו לירושלים. הם נוכחו בעת צליבת ישו וקנו את כותנתו של ישו, מחייל רומאי מגבעת הגולגולתא שבירושלים, מקום קבורתו של ישו. בשובם למצחתה, יצאה צידוניה (גאו'), אחותו של אליעוז לקבל את פניהם, חיבקה את הכותונת, נפלה ומתה מצער על מותו של ישו. את גלימתה לא ניתן היה להסיר ממנה, ולכן היא נקברה כשהכותונת בזרועותיה, ובמקום קבורתה צמח עץ ארז מארזי הלבנון. על פי המסורת מצבת קבר במרכזה של כנסיית סווטיצחובלי שבמצחתה היא קברה של צידוניה. ייתכן שאגדה זו רומזת לכך, שבקרב היהודים שהתגוררו בגאורגיה היו "יהודים-נוצרים" עוד לפני שנינו הקדושה ניצרה את הגאורגים. בהוראת נינו הקדושה נגדע העץ לשבעה עמודים שישמשו לבניית הכנסייה. העמוד השביעי סיגל לעצמו כוחות מגיים ונצמח שוב באוויר. הוא ירד בחזרה לארץ מכוח תפילתה של נינו הקדושה. העמוד גרם לזרימה של שמן קדוש שריפא את האנשים מכל המחלות. בשפה הגאורגית "סווטי" פירושו עמוד ו"צחובלי" פירושו נותן חיים, ומכאן שמה של הקתדרלה. השתלשלות העניינים מתוארת באיקונין שנמצא בכניסה לקתדרלה בעמוד השני מצד ימין. האיקונין מראה את צידוניה עם מלאך, מרימה את העמוד, בגן עדן. נינו הקדושה בחזית. המלך מיריאן ואשתו, המלכה ננה (אנ'), נמצאים מימינה ומשמאלה. גאורגיה מאמצת את הנצרות באופן רשמי בשנת 317.

על פי גרסה אחרת, אף היא מאותו מקור, קבורים בה המלך מיראן עצמו ואשתו שקיבלו עליהם את הנצרות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתדרלת סווטיצחובלי, נבנתה במקור במאה הרביעית. הושחתה מספר פעמים בהיסטוריה, במיוחד בפלישות של הערבים, הפרסים, טימור לנג ולאחרונה על ידי הסובייטים. כמו כן ניזוק המבנה על ידי רעידות אדמה.

במהלך השחזור של 19701971, שנוהל על ידי, וו. צ'ינצ'אדזה, נמצא בסיס בזיליקה, שנבנה בסוף המאה החמישית, על ידי וחטנג גורגסלי (וחטנג הראשון). הבזיליקה הייתה האדריכלות הדומיננטית של הכנסיות הגאורגיות בראשית עידן בניית הכנסיות. לפניה סגנון האדריכלות הנפוץ של הכנסיות היה "כיפה על צלב יווני". שהתבסס על הסגנון היווני-ביזנטי.

הקתדרלה הנוכחית, שנבנתה במאה ה-11, התבססה על אדריכלות של תוכנית צלב יווני, ונמשכה 19 שנה (10101029). היא נבנתה על ידי האדריכל ארסוקידזה, בהזמנת הקתוליק מלכיצדק של גאורגיה. המלך של גאורגיה באותה תקופה היה גיאורגי השני.

הקתדרלה מוקפת בחומה, הבנוי מאבן ולבנים, שנבנתה בתקופתו של ארקלה השני בשנת 1787. המפלס העליון עוצב לשימושים צבאיים והיו חרכי ירייה. הכניסה לקתדרלה מהחומה, היא מכיוון דרום. לחומה שמונה מגדלים, ששישה מתוכם הם בצורת גליל, ושני הנותרים מרובעים. בממצאים ארכיולוגיים, משנת 1963, נתגלה ביתו של הפטריארך מהמאה האחת עשרה, בחלק הדרומי של החומה. בפנים, בחצר הפנימית של הכנסייה, נתגלו שאריות של 2 סיפורי מצודה על הפטריאך אנטון השני.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס של בזיליקת שלושת המפלסים, שהייתה אמורה להיבנות על ידי וחטנג גורגסלי אחרי הכנסייה הראשונית של נינו הקדושה, רוהטה על ידי ארכאולוגים במהלך השחזור של 1970–1971.

אדריכלות קתדרלת סווטיצחובלי המודרנית, המתוארך לסביבות שנת 1020, הייתה מבוססת על עקרון אדריכלי של כנסיות שנקרא "תוכנית צלב יווני", ששולבה בגאורגיה בתחילת ימי הביניים, והפכה לסגנון המוביל אחרי איחוד גאורגיה על ידי בגרט השלישי אשר פעל בשנים 9781014. אחד ממאפייני סגנון הזה הוא שהכיפה ממוקמת לאורכו ורוחבו של כל אחד מארבעת הצדדים של הכנסייה. מראה המרחב מבפנים מרשימה והמבנה כולו מיועד להבטיח אקוסטיקה טובה. כיפת סווטיצחובלי שוקמה מספר פעמים במהלך השנים כדי לשמר את הכנסייה במצב טוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סווטיצחובלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קָרסַנִי (גאו') - כפר בנפת מצחתה, גאורגיה