קתדרלת עליית הבתולה (ויקטוריה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתדרלת עליית הבתולה
מידע כללי
סוג קתדרלה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם חג עליית מרים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Misrah il-Katidral עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ויקטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1711
תאריך פתיחה רשמי 1711 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל לורנצו גאפה עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 36°02′46″N 14°14′23″E / 36.0462°N 14.2396°E / 36.0462; 14.2396
www.gozocathedral.org
(למפת מלטה רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מראה כללי של הקתדרלה מכיוון צפון-מזרח
חזית הקתדרלה. מגדל הפעמונים נראה משמאל
פנים המבנה. הכיפה מצוירת על התקרה בסגנון Trompe-l'œil והיא איננה קיימת במציאות

קתדרלת עליית הבתולהאנגלית: Cathedral of Assumption) או כנסיית קתדרלת גוזומלטית: Knisja Katidrali ta' Għawdex) היא קתדרלה קתולית בוויקטוריה, העיר הראשית של האי גוזו במלטה. היא משמשת כקתדרה של הבישוף של האיים גוזו וקומינו, מאז הקמת הדיוקסיה ב-16 בספטמבר 1864. הקתדרלה שוכנת בדרומו של הרובע המבוצר של העיר (Citadella או Il-Kastel), וחזיתה פונה אל "כיכר הקתדרלה" (Misraħ il-Katidral) שבצידה הדרום-מערבי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הרומית ניצב באתר מקדש לאלה יונו[1]. בתקופה הביזנטית קמה במקום הכנסייה הראשונה, אשר הוחלפה בכנסיית נורמנית שחרבה ברעידת אדמה ב-1693. בניית הקתדרלה החדשה החלה ב-21 בספטמבר 1697 והיא נחנכה ב-14 באוגוסט 1711, ערב חג עליית מרים, והוקדשה ב-11 באוקטובר 1716. היא תוכננה בסגנון אדריכלות הבארוק, על ידי האדריכל לורנצו גאפה (Lorenzo Gafà), שתכנן גם את קתדרלת פאולוס הקדוש בעיר מדינה. כיפת המבנה לא הושלמה מעולם בשל מחסור במימון.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של הקתדרלה כ-40 מטרים ורוחבה כ-20 מטרים. צורתה כשל צלב לטיני והיא בנויה כולה מאבן גיר. חזית המבנה מתנשאת בקצהו של גרם מדרגות המוביל מן הכיכר. החזית פשוטה למראה ומחולקת לשלושה אגפים, המופרדים זה מזה בעמודים הנושאים כותרות קורינתיות. שני אגפי הצד עשויים מקירות אטומים ואין בהם דלתות או חלונות. האגף המרכזי מחולק לשתי קומות, המופרדות זו מזו בקרניז. בראשונה דלת חומה גדולה מוקפת מסגרת ומעליה מגיניהם של הגראנד מאסטר רמון פריוס אי רוקפול (Ramon Perellos y Roccaful) ושל אחד הבישופים המקומיים. מתחתם לוח שעליו סמל הדיוקסיה של גוזו. בקומה השנייה קבועה גומחה מעוטרת שבה ניצב פסל לבן של הבתולה הצופה אל הכיכר. בראשו של אגף זה גמלון הנושא צלב. משני צדדיה של החזית ניצבים שני תותחים קטנים מתקופת ההוספיטלרים. בפינה הצפון-מזרחית של המבנה ניצב מגדל הפעמונים שרק קומתו העליונה, שבה תלויים חמשת הפעמונים, מעוטרת, ומעליה צריח מסוגנן מוקף במעקה. בין מגדל הפעמונים לגמלון שבחזית, נותר חלל שרצפתו שטוחה, והעצם היחיד הניצב בו הוא התוף שיועד לשאת את הכיפה החסרה.

פנים המבנה מחולק לשלוש ספינות ומעוטר בפאר רב. העמודים התומכים בגג מצופים בבד בגוון ארגמן ומהקשתות שבין הספינות תלויים וילונות בגוון זהה ונברשות מסוגננות. המזבח המרכזי ניצב על בימה קטנה ומעליו חופה, ובכיפת האפסיס שמאחוריו פרסקו המתאר את עליית הבתולה. בתוף הכיפה צויר פרסקו בסגנון "הטעיית העין" (Trompe-l'œil), ולמתבוננים מעלה נראה כאילו הכיפה קיימת. רצפת המבנה מרוצפת בשיש צבעוני, וקבועים בה קברים ולוחות קבורה, כמו גם סמלים כנסייתיים.

בסמוך למבנה שוכן מוזיאון הקתדרלה ובו חפצי אמנות דתית, חפצי קדושה מזהב ומכסף, וכן מרכבתו של הבישוף ומזבח שעווה המתאר את הסעודה האחרונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]