קתדרלת קלרמון-פראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קתדרלת קלרמון-פראן (מבט מצפון מערב) - הקתדרלה הגותית השחורה שולטת בשמי העיר.
מבט מדרום מערב על הקתדרלה השחורה וזוג צריחיה המחודדים, המתנשאים מעל העיר (בגובה 108 מטרים)
החזית המערבית (הנאו-גותית) של הקתדרלה
פנים הקתדרלה: הספינה הראשית ובית המקהלה, מבט מזרחה

קתדרלת קלרמון-פראן היא הקתדרלה הגותית Notre-Dame de l’Assomptionעברית: "גברתנו (מריה) של העלייה השמיימה") בעיר קלרמון-פראן שבצרפת. קדמו לה באותו המיקום שלוש קתדרלות נוצריות. חלק הארי של הקתדרלה הנוכחית נבנה במאה ה-13 בסגנון גותי והחזית המערבית נבנתה במאה ה-19 בסגנון התחייה הגותית.

היא ממוקמת בראש הגבעה המרכזית המהווה את המרכז העתיק של קלרמון-פראן, על כיכר הניצחון, ממש לצד פסלו של האפיפיור אורבנוס השני, יוזם מסע הצלב הראשון בשנת 1095. הקתדרלה, שבנויה מסלע אנדזיט-טרכיט שחור, בולטת למרחוק עם זוג צריחיה המחודדים והשחורים, המתנשאים לגובה 108 מטר מעל גגות העיר.

שלבי הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה החמישית הקים נמאציוס הקדוש, בישוף מהעיר ארוורן, את הקתדרלה הראשונה. את הבניין הוא הקדיש לשני הקדושים ויטליס ואגריקולא, אשר את שרידיהם הוא שלח להביא מבולוניה. תוכנית הבזיליקה מוכרת לנו מתיאור שהופיע אצל גרגוריוס מטור. אורכה היה 43 מ', והיא הייתה מקושטת בשיש. הייתה בה ספינה ראשית ושתי ספינות צדדיות מקורות, טרנספט ו-70 עמודים. בשנת 760 נהרס המבנה בפקודתו של פפין הגוץ.

זה האחרון, שהתחרט על מעשהו, העניק סכום כסף גדול לבישוף הדלברט כדי לממן את בנייתה של קתדרלה חדשה. בנייתה נמשכה מ-764 עד 768. המבנה החדש נהרס אף הוא, על ידי הנורמנים, בשנת 915.

הבישוף סטפנוס השני בנה קתדרלה שלישית, בסגנון רומנסקי, שנחנכה בשנת 946. קתדרלה זו שימשה, כנראה, כאבטיפוס למספר כנסיות שנבנו באוברן.

הקריפטה היא מן המאה העשירית. היא כוללת אמבולטוריום וסביבו קפלות. יש בה סרקופג משיש לבן, מן המאה הרביעית.

בשנת 1248 החליט הבישוף הוגו דה לה טור להקים קתדרלה חדשה, שתשאב את השראתה מסנט שאפל, ששבתה את עין רואיה כאשר הופיעה בפריז. בניית כנסייה בסגנון הגותי המפואר של הצפון הייתה עתידה לאפשר לו לקבוע את סמכותו העליונה בעיר: נוטרדאם-די-פור (Notre-Dame-du-Port), כנסייה רומנסקית גדולה שנבנתה בהשראת הקתדרלה של סטפנוס השני, נועדה להתגמד מול הקתדרלה החדשה.

הבנייה הופקדה בידי האדריכל ז'אן דשאן (Jean Deschamps), שאחראי גם לקתדרלות של נארבון ולימוז'. הוא עבד משנת 1248 עד 1287 על בית המקהלה, שם השיא לואי הקדוש את בנו, פיליפ השלישי לעתיד, עם איזבלה מאראגון. ייתכן שלצורך אירוע זה המלך מימן חלק מן הוויטראז'ים, שנראה שמוצאם מאותו בית ייצור כמו אלה של סנט-שאפל. בית המקהלה, הטרנספט ותחילת הספינה הושלמו לקראת 1295.

פייר דשאן (Pierre Deschamps) המשיך את עבודתו של אביו עד 1325. המשיך בעבודת הבנייה פייר דה סבאזה (Pierre de Cébazat), שידוע מעבודותיו בלה שז דייה (la Chaise-Dieu). הוא השלים את שלושת החללים הפנימיים של הספינה, שאפשרו לצרף את המגדלים הרומנסקיים של כנסייתו של סטפנוס השני. מוראותיה של מלחמת מאה השנה לא אפשרו לו להשלים את יצירתו. במשך השנים הבאות הסתפקה מועצת הקדרלה בבניית משקוף חדש ומפוסל עבור דלת חדר תשמישי הקדושה.

הרוזטה בכחול שעל השער הצפוני היא מן המאה ה-14, וכן זו שבכתום, המעטרת את השער הדרומי. שתיהן נחקקו כל אחת בתוך ריבוע שאורך צלעו 8.5 מטרים.

בין 1444 ו-1474 נבנה מעל בית המקהלה מגדל פעמונים שכונה "צריח החזרה", שנראה ממש כמעשה תחרה עשוי אבן. הוא נהרס אחרי 1741.

בין 1507 ו-1512 נבנה גג גבוה מצופה עופרת, שהחליף את הגג המקורי. מועצת הכנסייה דחתה הצעה לפרויקט להקמת חזית בסגנון "גותיקת הלהבות", כי הייתה יקרה מדי.

בזמן המהפכה הצרפתית ביקשו המהפכנים להרוס את הכנסייה, אבל הנזיר הבנדיקטיני ורדייה-לאטור הצליח לשכנע אותם שהכנסייה היא מקום מצוין לקיים בו אסיפות עממיות. כיוון שכך נשארה הכנסייה על עומדה, אבל נהרס רוב הריהוט שבה (מלבד מנורת הפסחא מאת פיליפ קאפיירי), המזבחות והפסלים, ושלושה מגדלים מבין מגדלי הטרנספט הוחרבו. המגדל הגבוה ביותר ("מגדל השומר") נשאר על מקומו מטעמים מעשיים: היה בו שעון.

החזית הרומנסקית של הקתדרלה שבנה סטפנוס השני נהרסה ב-1851.

רק ב-1866 החלו לראשונה בעבודות שנועדו להשלים את בניית הכנסייה, בפיקוחו של אנאטול דה בודו (de Baudot) על פי תוכניותיו של מורו, ויולה-לה-דוק. ב-1884 נבנתה החזית המערבית על שני צריחיה, ובכך הושלמה לבסוף הספינה הראשית, תוך כיבוד כל שיטות הבנייה של ימי הביניים: רק הסיתות ה"יבש" יותר של האבנים מסגיר את ההבדל. כל הקירות הפנימיים של הכנסייה מצוירים בחיקוי של בנייה באבן. במהלך עבודות הבנייה המאוחרות נהרס הבית שבו נולד בלז פסקל.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הקתדרלה

הקתדרלה בנויה בסגנון גותי קורן (Rayonnant), מסלע אנדזיט-טרכיט שחור. כמו כנסיות קורנות אחרות, חלונות קומת התאורה כוללים מקטעים גדולים של זכוכית לבנה, וזאת כדי לאפשר לאור רב יותר לחדור לחלל המבנה וכן כי לבן מסמל טוהר, בתולין ותהילה. לצידם מכילה הקתדרלה גם חלונות ויטראז' מזכוכית צבעונית בהם בולט הצבע הכחול. חלונות הויטראז' של הקתדרלה נודעים ביופיים.

החזית המערבית בנויה בסגנון התחייה הגותית ובמרכזה חלון רוזטה בסגנון גותי קורן (Rayonnant). היא בעלת שער ראשי אחד. החזית מאוגפת בשני מגדלי פעמונים ובראשם צריחים מחודדים המתנשאים לגובה 108 מטרים. כיום לקתדרלה 6 מגדלים: 2 מגדלים מערביים, 2 מגדלים בדרום בית הרוחב (נהרסו מגובה הגג ומעלה) ו-2 מגדלים בצפון בית הרוחב, מהם רק "מגדל השומר" בנוי מעל גובה הגג.

הספינה הראשית בת 4 המפרצים מתנשאת לגובה של כ-28 מטר והיא בעלת 5 אגפים: אולם התווך ו-2 ספינות משניות מכל צד. מצידי הספינה הראשית נמצאות 5 קפלות. בית הרוחב הוא ברוחב הספינה הראשית על אגפיה ולא בולט מעבר לה. בכל קצה ישנו שער כניסה אחד. בית המקהלה הוא בן 3 מפרצים ו-5 אגפים גם הוא. הוא מסתיים באפסיס שבסופו אמבולטוריום וסביבו שווה (Chevet) בעל 5 קפלות. הקתדרלה מקורה בגג הנתמך בידי קמרונות בני 4 צלעות האופיינים לגותיקה בעיצומה, כאשר במקום המצלב (בו הספינה הראשית חותכת את בית הרוחב) ישנו קמרון כוכב.

ממדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך כולל: 99 מטר.
  • אורך בית המקהלה הוא 36 מטר.
  • אורך הספינה והטרנספט: 46.75 מטר.
  • רוחב הטרנספט: 32.70 מטר.
  • גובה מקום המצלב: 28.70 מטר.
  • גובה מגדל באייט: 50.70 מטר.
  • גובה הצריחים המערביים: 108 מטר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 45°46′43″N 3°05′09″E / 45.778727°N 3.085766°E / 45.778727; 3.085766