קתוליקון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתוליקון (יוונית Kαθολικόν) הוא הכנסייה הראשית במנזר נוצרי אורתודוקסי. מקורות ביזנטיים כינו את הקתוליקון בעבר בכינוים "נאוס" (Nαός) או "אקלזיה" (Εκκλησία).
הקתוליקון ניצב בדרך כלל במרכזו של המנזר, ומאחר שלפי המסורת, התפילה לא יכולה הייתה להיערך בו יותר מפעם אחת ביום, הוקמו במנזרים כנסיות משניות וקפלות, והקתוליקון זכה למעמדו הבכיר.
