קתי ברבריאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קתי ברבריאןאנגלית: Cathy Berberian4 ביולי 1925 - 6 במרץ 1983) הייתה זמרת סופרן ומלחינה אמריקאית. היא ביצעה בפרשנות משלה מוזיקה עכשווית משל מלחינים שונים, בהם לוצ'אנו בריו, ברונו מדרנה, ג'ון קייג', אנרי פוסר, סילוואנו בוסוטי, דריוס מיו, רומן האובנשטוק-רמתי ואיגור סטרווינסקי. כמו כן העניקה פרשנות משלה ליצירות מאת קלאודיו מונטוורדי, הייטור וילה-לובוס, קורט וייל, פיליפ צו אולינבורג, הביטלס, שירי עם מארמניה, ושרה יצירות פרי עטה היא. היצירה המוכרת ביותר שלה היא "סטריפסודי" (1966), שבה היא מנצלת את הטכניקה הקולית שלה בשימוש באונומטופיאה של צלילי קומיקס.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתי ברבריאן נולדה באטלבורו שבמאסצ'וסטס להורים ארמניים. בשנת 1937, בהיותה בת 12, עקרה המשפחה לניו יורק, שם סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון לבנות במנהטן. מגיל צעיר גילתה עניין במוזיקה העממית ובמחולות העם של ארמניה, כמו גם באופרה. עוד בהיותה תלמידת תיכון ניהלה את "הלהקה העממית הארמנית" של ניו יורק והופיעה עמה כסולנית. זמן מה למדה לתואר ראשון באוניברסיטת ניו יורק, אך עזבה אותה ונרשמה ללימודי ערב בתיאטרון ומוזיקה באוניברסיטת קולומביה; בשעות היום עבדה למימון לימודיה. בשנת 1948 יצאה לפריז ללמוד אצל מיירה פרוינד, וכעבור שנה נסעה למילאנו ללימודי שירה אצל ג'ורג'ינה דל ויגו בקונסרבטוריון של מילאנו. בשנת 1950 קיבלה מלגה מקרן פולברייט להמשך לימודיה במילאנו. אף כי הופיעה בכמה הפקות סטודנטים, שידורי רדיו וקונצרטים לא רשמיים בראשית שנות ה-50', הופעת הבכורה הרשמית שלה הייתה ב-1957 ב"אינקונטרי מוזיקלי", פסטיבל מוזיקה עכשווית בנאפולי. שנה לאחר מכן ביצעה את "אריה עם פונטאנה מיקס" של ג'ון קייג' בהופעת הבכורה העולמית של היצירה, ביצוע שביסס את מעמדב כתומכת חשובה במוזיקה ווקאלית עכשווית. הופעת הבכורה שלה בארצות הברית הייתה ב-1960 בפסטיבל המוזיקה של טנגלווד, שם שרה בביצוע בכורה את "מעגלים" של המלחין האיטלקי לוצ'אנו בריו.‏[1]

משנת 1950 עד 1964 הייתה ברבריאן נשואה ללוצ'אנו בריו, שאותו פגשה כששניהם למדו בקונסרבטוריון של מילאנו. ב-1953 נולדה בתם, כריסטינה לואיזה. בריו ראה בברבריאן את המוזה שלו הן בתקופת נישואיהם והן אחריה. הוא ניתח את קולה למרכיביו ב"נושא (הוקרה לג'ויס)" Thema) (Omaggio a Joyce משנת 1958 וכתב בשבילה את "מעגלים" (1960), "שירי עם" (1964), "סקוונצה III לקול אישה" (1965) ו"רסיטל I (לקתי) (1972). ‏[2]

סילוואנו בוסוטי, ג'ון קייג', האנס ורנר הנצה, ויליאם וולטון, איגור סטרווינסקי ואנתוני ברג'ס חיברו גם הם יצירות לקולה של קתי ברבריאן. אף כי מקום מושבה הקבוע של ברבריאן היה ונשאר מילאנו מאז תקופת לימודיה שם, היא לימדה הן באוניברסיטת ונקובר בקנדה והן בבית הספר הגבוה למוזיקה בקלן במהלך שנות ה-70'.לאחר מותה הלחין בריו את "רקוויאס: לזכר קתי ברבריאן" (Requies: in memoriam Cathy Berberian), שביצוע הבכורה שלו היה בלוזאן ב-26 במרץ 1984.

קתי ברבריאן מוזכרת בשיר של סטילי דן "שיני הזהב שלך" מן האלבום "ספירה עד לאקסטזה" מ-1973:

"אפילו קתי ברבריאן יודעת / שיש סלסול אחד שלא תוכל לשיר"

ברבריאן עסקה גם בתרגום. היא תרגמה לאיטלקית יחד עם אומברטו אקו יצירות של ג'ולס פייפר ווודי אלן. אקו וברבריאן עבדו יחד במיזמים נוספים והוא הצמיד לה את הכינוי magnificathy. כינוי זה, בשינוי קל: magnifiCathy, שנבחר על ידי ברבריאן עצמה, שימש בהמשך ככותרת לאלבום המפורסם ביותר שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנדרו פורטר, "קתי ברבריאן" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ גרוב