קתרין גרייסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתרין גרייסון
Kathryn Grayson
לידה 9 בפברואר 1922
וינסטון סיילם, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בפברואר 2010 (בגיל 88)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Zelma Kathryn Elisabeth Hedrick עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון מניואל ארטס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • John Shelton (11 ביולי 1941–17 ביוני 1946)
  • Johnnie Johnston (22 באוגוסט 1947–3 באוקטובר 1951) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.kathryngrayson.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קתרין גרייסון ומריו לנצה בסרט הזמיר מניו אורלינס

קתרין גרייסון (באנגלית: Kathryn Grayson‏; 9 בפברואר 1922 - 17 בפברואר 2010) הייתה זמרת אופרה (סופרן קולורטורה) ושחקנית קולנוע אמריקאית. הופיעה בעיקר במחזות זמר בהפקת אולפני MGM בשנות הארבעים, בסרטים "Thousands Cheer" ו"הרימו עוגן" לצד ג'ין קלי ופרנק סינטרה ו"ספינת השעשועים" ו"נשקיני קייט" לצד הווארד קיל. בשנות השישים הופיעה במחזות זמר בתיאטרון בהם הפקת "קאמלוט" בברודוויי בין 1962 ל-1964. כמו כן כיכבה בהפקות-קיץ של מספר בתי אופרה בתפקידים הראשיים בלה בוהם, לה טרוויאטה, מאדאם באטרפליי ואורפאוס בשאול.

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם זלמה קתרין אליזבת הדריק (Zelma Kathryn Elisabeth Hedrick) בצפון קרוליינה. כשקתרין הייתה בת כ-12 עברה המשפחה לסנט לואיס, מיזורי וקתרין החלה ללמוד פיתוח קול בבית האופרה העירוני ובבית האופרה של שיקגו.

ב-1940 גילה אותה סוכן של MGM בפסטיבל מוזיקלי וב-1941 לוהקה לסרט "Andy Hardy's Private Secretary" בו הופיעה במספר אירועים מוזיקליים עם מיקי רוני. שנה לאחר מכן הופיעה בסרטים "The Vanishing Virginian", ‏"Rio Rita" (בתפקיד הראשי, לצד אבוט וקוסטלו) ו-"Seven Sweethearts", כולם עיבודים קולנועיים למחזות זמר.

ב-1943 הופיעה בסרט Thousands Cheer בבימויו של ג'ורג' סידני, סרט שנועד להעלאת המורל של חיילי צבא ארצות הברית, לצד ג'ין קלי ומיקי רוני. בשנתיים לאחר מכן התגייסה לבידור חיילים והופעות בתחנות רדיו צבאיות. ב-1945 חזרה להופיע על הבד בסרט הרימו עוגן גם הוא בבימויו של ג'ורג' סידני, כצלע הנשית לצד פרנק סינטרה וג'ין קלי. כן הופיעה בתפקידי אורח כזמרת בסרטים "שגיונות זיגפלד" ו"עוד תעלה תזרח השמש" (לצד סינטרה וג'ודי גרלנד).

לאור הצלחת סרטים אלה ניסו מנהלי MGM ליצור מסינטרה וגרייסון צמד וליהקו אותם יחדיו לסרטים הכושלים "זה קרה בברוקלין" (1947) ו"The Kissing Bandit"‏ (1948). השילוב בין קולו של סינטרה לקולה האופראי של גרייסון נחשב ללא מוצלח בלשון המעטה.

ב-1949 לוהקה לצד מריו לנצה, שקולו והופעתו התאימו לה יותר, לסרט "נשיקת חצות". ב-1950 הופיעה שוב לצד לנצה בסרט "הזמיר מניו אורלינס". השיר אותו שרה בסרט, Be My Love, היה מועמד לפרס אוסקר. ב-1951 הופיעה בהפקת הסרט "ספינת השעשועים", שהיה שובר קופות, לצד הווארד קיל ואווה גרדנר. באותה שנה הופיעה לצד קיל בסרט "Lovely to Look At", עיבוד לסרטם של פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס "רוברטה" מ-1935. ב-1953 הופיעה בפעם האחרונה לצידו של קיל בסרט "נשקיני קייט". לאחר מכן פרשה ממשחק בסרטים.

לאחר שפרשה עברה להופיע על הבמות במחזות זמר כ"ספינת השעשועים", "נשקיני קייט" ו"האלמנה העליזה". בין השנים 1962 ל-1964 החליפה את ג'ולי אנדרוז ב"קאמלוט" בברודוויי. במקביל הופיעה בהפקות-קיץ של בתי אופרה. למרות רצונה העז, מעולם לא הוזמנה לשיר במטרופוליטן אופרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קתרין גרייסון בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קתרין_גרייסון&oldid=37975016"