קתרין דה מדיצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קתרין דה מדיצ'י, רישום בגיר מאת פרנסואה קלואה

קתרין דה מדיצ'י (איטלקית: Caterina de' Medici; ‏13 באפריל 1519 - 5 בינואר 1589) הייתה אשתו של אנרי השני מלך צרפת, ואמם של פרנסואה השני, שארל התשיעי ואנרי השלישי מלכי צרפת, להם הייתה עוצרת ושלטה למעשה במדינה בשמם.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתרין הייתה בתם של לורנצו השני, דוכס אורבינו מבית מדיצ'י, נכדו של לורנצו "המפואר" ושל הנסיכה הצרפתייה מדלין דה לה טור מאוברן. היא התייתמה מהוריה בהיותה ילדה ונשלחה להתחנך במנזר. בהשפעתו של קרובה, האפיפיור קלמנס השביעי (בן הדוד של סבה), הסכים פרנסואה הראשון מלך צרפת להשיא אותה לבנו אנרי הדוכס מאורליאן (28 באוקטובר 1533). ב-1547, לאחר מות אביו, ירש אנרי את כתר צרפת בשם אנרי השני. קתרין ילדה לו עשרה ילדים ששלושה מהם הפכו למלכי צרפת, אך היו לו גם שלוש מאהבות שילדו לו שלושה ילדים נוספים. אחרי מותו של המלך אנרי השני ב-1559, ירש בנו הבכור פרנסואה את הכתר בשם פרנסואה השני. אך מכיוון שהיה בן 15 בלבד, שימשה אמו קתרין דה מדיצ'י כעוצרת בשמו. פרנסואה, שהיה ילד חולני, מת ב-1560 ואחיו שארל ירש את הכתר בשם שארל התשיעי. אך היות שהיה בן עשר שנים בלבד, המשיכה אמו לשמש כעוצרת בשמו. ב-15 בספטמבר 1563 הוכרז שארל כמי שהגיע לפרקו, ואמו קתרין דה מדיצ'י, ויתרה על התואר "עוצרת" אך המשיכה למעשה לנהל את ענייני המדינה. שארל, שהיה חולה בשחפת, נפטר ב-1574 ואחיו אנרי ירש את הכתר בשם אנרי השלישי.

בתקופתה של קתרין דה מדיצ'י החלו מלחמות הדת בצרפת בין הקתולים וההוגנוטים. היא ניסתה לתמרן בין בית גיז הקתולי לבין בית בורבון שתמך בהוגנוטים. היא חששה מניצחון אחד הצדדים, שהיה מביא להשתלטותו על צרפת ועל הכתר. עוד בהיותה עוצרת בשם בנה שארל התשיעי, ניסתה להגיע לפשרה עם ההוגנוטים, שזכו למידה מסוימת של סובלנות דתית (אדיקט סן ז'רמן בינואר 1562 והסכם אמבואז ב-19 במרץ 1563).

ב-1570 הוביל האדמירל גאספאר דה קוליני השני את ההוגנוטים למתקפה על פריז. קתרין דה מדיצ'י הציעה לו את שלום סן ג'רמן-אן-לה, שאושר על ידי בנה המלך שארל התשיעי ב-8 באוגוסט 1570. בספטמבר 1571 הצטרף דה קוליני לחצר המלכות בארמון בלואה (שעל גדות הנהר לואר), ונודעה לו השפעה רבה על המלך הצעיר. הוא הציע לשלוח עזרה צבאית למורדים הפרוטסטנטים בארצות השפלה שלחמו נגד ספרד. המלך נטה לקבל את עצתו, אך קתרין דה מדיצ'י התנגדה לה בתוקף. היא עשתה כל שביכולתה כדי להרחיק מעל המלך את דה קוליני, שבו ראתה מתחרה מסוכן למעמדה בבית המלוכה. הקתולים הזהירו כי ההוגנוטים מתכוננים לחטוף אותה ואת בנה, ובנקודה זו נתנה את הסכמתה לרצח האדמירל דה קוליני.

ב-22 באוגוסט 1572 נורה דה קוליני ליד ארמון הלובר בפריז, ונפצע בידו. ההוגנוטים דרשו להעניש את האשמים, ואחיו של דה קוליני חנה מחוץ לפריז בראש צבא של 4,000 איש. נפוצה שמועה כי ההוגנוטים מתכוננים למרוד. קתרין דה מדיצ'י, שחששה לחייה ולחיי בניה, החליטה על רצח מנהיגיהם. לאחר שנועצה ביועציה האיטלקים, ניסתה לשכנע את המלך הצעיר בדבר הצורך בפעולה מונעת. טבח ליל ברתולומאוס הקדוש החל ב-24 באוגוסט 1572, לאחר שהמלך זעק ברגע של התמוטטות עצבים: "הרגו את כולם", מה שהתפרש כצו לרצח ההוגנוטים בפריז ובערי השדה. באותו לילה נרצח דה קוליני בביתו שבפריז, בידי עושי דברו של אנרי הראשון, דוכס גיז, שהיה מנהיג הקתולים.

אחרי מותו של שארל התשיעי ב-1574, היא הותירה את השלטון בידי בנה המלך אנרי השלישי, נטשה את ארמון הלובר והתגוררה בביתה בפריז. במשך תקופת שלטונו לא חדלה מלשאוף לשלום בממלכה. ב-1576 היא השפיעה על בנה, המלך אנרי השלישי לעשות ויתורים להוגנוטים, אך נתקלה בהתנגדות מצדם של הקתולים בראשות מנהיגם אנרי הראשון הדוכס מגיז. היא עשתה כל שביכולתה כדי לשמור על מעמדו של אנרי השלישי, הבן המועדף עליה, שהיה תחת איום מתמיד מצדו של הדוכס מגיז.

לקתרין הייתה גם בת בשם מרגריט דה ולואה שנישאה בנישואים פוליטיים לאנרי מלך נווארה שהיה מראשי ההוגנוטים, אך שישה ימים בלבד לאחר הנישואים הפך לקתולי מפחד טבח ליל ברתולומאוס הקדוש. ב-1576 שב לאמונתו הפרוטסטנטית אך לבסוף, לאחר מות המלך אנרי השלישי, הוכתר כמלך הקתולי של צרפת בשם אנרי הרביעי, ואשתו מרגריט הייתה למלכת צרפת.

קתרין דה מדיצ'י נפטרה בטירת בלואה שבעמק הלואר בינואר 1589 ונקברה לצד בעלה, המלך אנרי השני, בבזיליקת סן דני שליד פריז. כעבור שבעה חודשים בלבד נרצח בנה, המלך אנרי השלישי, שהיה המלך האחרון של שושלת ולואה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]