ר"י מיגאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר"י מיגאש
Bb11.jpg
מהדורה ראשונה של חידושי הר"י מיגאש על מסכת בבא בתרא, אמסטרדם, 1702
תאריך לידה ד'תתל"ז, 1077
תאריך פטירה ד'תתק"א, 1141
השתייכות חכמי ספרד בתור הזהב
רבותיו הרי"ף
תלמידיו רבי מימון הדיין, ובנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר
חיבוריו חידושים על התלמוד, שו"ת ואחרים

רבי יוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש;‏[1] ד'תתל"ז, 1077, ספרד - ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה גדול תלמידי החכמים בספרד בדורו, ראש ישיבה ופוסק הלכה ספרדי נודע. היה תלמידו הבולט של הרי"ף.

כינויו - "מיגאש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנציקלופדיה העברית שם הערך הוא "מגש", ואין איזכור לפרשנות באשר למקור הכינוי,‏[2] אך יש משערים שלשמו התווסף הכינוי 'מיגאש' מיוונית ('Μέγας'), המציין גודל וחשיבות ('נהדר' או 'גדול'; מקביל ל-"great").‏‏[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו למד תורה מאביו (רבי מאיר הלוי) ומרבי יצחק בן רבי ברוך אבן אלבליה בסביליה. כאשר היה הר"י מיגאש בן 12, הגיע מצפון אפריקה הרי"ף, ופתח ישיבה בעיר אליסנה. הר"י מיגאש עבר לשם, ובמשך 14 שנים, היה לתלמידו המובהק של הרי"ף והלה סמכו להוראה. איתו למדו בישיבה גם רבי יהודה הלוי ורבי ברוך בן רבי יצחק. לאחר מות הרי"ף בשנת ד'תתס"ג (1103), ירש הר"י מיגאש את מקומו בראשות הישיבה בהיותו בן 25, והמשיך לעמוד בראשה עד מותו כעבור 38 שנים.

למדו אצלו בישיבה תלמידי חכמים כרבי מימון הדיין, ובנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר.

הר"י מיגאש הוא, ככל הידוע, הראשון בין חכמי ספרד שכתב חידושים על מסכתות תלמוד, ובכך יצר את בית המדרש הספרדי. בעקבותיו באו חכמים כמו הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ה והריטב"א שפיתחו סוגה זו של כתיבה תורנית. הרי"ף התבטא לשבחו בצוואתו ש"אפילו בדורו של משה רבנו לא נמצא חכם ונבון כמותו". הרמב"ם התייחס אליו בהערכה רבה, והוא מזכירו פעמים מספר בספרו הגדול משנה תורה, בניגוד למנהגו שלא להזכיר כמעט דברי חכמים מאוחרים יחסית לתקופתו: "הורו רבותי רבי יהוסף הלוי ורבו" (הר"י מיגאש ורבו - הרי"ף),‏[4]ובפירוש המשנה כתב כי היה מופלא בעומק שכלו בעיון, "וכמוהו לא היה לפניו מלך כמנהגו ודרכו", עוד כתב עליו: "לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו", ומסתבר ששיטת לימודו החדשנית היא העומדת ברקע דברים אלה. עם זאת הרמב"ם לא נמנע מלחלוק עליו.

במקומות רבים הוא מופיע בטעות כמורו של הרמב"ם, טעות שנובעת בין השאר מביטויי ההערכה של הרמב"ם כלפיו. הדבר בלתי אפשרי בהתחשב בכך שהר"י מיגאש נפטר בהיות הרמב"ם כבן שש. על כן מקובל לומר כי היה מורו של אביו של הרמב"ם - רבי מימון הדיין, והרמב"ם התייחס אליו כמורו שלו.‏[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רבי מנחם המאירי, הר"י מיגאש חיבר פירוש לכל התלמוד עם פסקי הלכה, וידוע לנו כי חיבר חידושים על חצי מהתלמוד לפחות, וכן על כך שחיבר ספר "השגות" (ויכוחים הלכתיים) על ספרו של רבו - הרי"ף.‏[2] בנוסף, על פי הספר "תעודה בישראל" הוא חיבר ספרים ב"חכמת התכונה" (אסטרונומיה),‏[3] אך בידנו מצויה כמות דלה מכתביו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנציקלופדיה העברית, מגש, יוסף בן מאיר הלוי אבן (כרך כ"ב, עמ' 182), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב, תש"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמו מאוית לעתים בכתיב חלקי או חסר: "מגש", "מיגש" או "מגאש".
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 האנציקלופדיה העברית, מגש, יוסף בן מאיר הלוי אבן
  3. ^ 3.0 3.1 תעודה בישראל - גדרי התורה והחכמה, עמוד 45, הערת שוליים 3.
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שאלה ופיקדון, פרק ה', ו' י"ד.
תקופת חייו של ר"י מיגאש על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן