ראגנארוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רַ‏אגנארוק (Ragnarök) הוא סיפור הקרב של אחרית הימים במיתולוגיה הנורדית, המתאר את מלחמתם של האלים ובני בריתם, בהנהגתו של אודין, כנגד מגוון ענקים ומפלצות בהנהגתו של לוקי. הקרב, במהלכו ימותו רבים מהמשתתפים, ישמיד את מרבית העולם ויוליד עולם חדש.

מקור המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה הוא ככל הנראה בנורדית עתיקה, שילובן של המילה רַ‏גְנַ‏ה (ragna) שמשמעותה אלים או כוחות שולטים ומילה נוספת. ייתכן כי המילה הנוספת הייתה rök שמשמעותה "הסוף המיועד" או האבדון ומניבה את הצירוף "אבדון האלים". ייתכן גם כי המילה הנוספת הייתה rökr שמשמעותה חשכה או דמדומים, צירוף זה מניב את המונח דמדומי האלים[1].

פירוש נוסף, אם כי מקובל פחות, מסתמך על regn שמשמעותה גשם בשבדית ודנית וrök שמשמעותה עשן כדי ליצור את "גשם של עשן" או "גשם של אפר"‏[2]

לפני הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני אירועים חשובים יקדימו את בואו של הראגנארוק.

לידתם של יורמונגנד, פנריר והל[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיר מכניס את ידו לפיו של פנריר

האירוע הראשון הוא לידתם של הנחש יוֹ‏‏רְמו‏ּ‏נְגַ‏נְד, הזאב פנריר והאלה הֵל. צאצאיהם רבי העוצמה של האל לוקי והענקית אנגרבודה. האדה הפרוזאית מספרת כי כאשר למדו על כך האלים הבינו כי צרות לרוב יגרמו ייצורים אלה, במיוחד לאור הנבואות בדבר גורלם אשר היו ידועות לאלים‏[3], אודין ציווה להביא את הצאצאים בפניו. הנחש הוטל לתוך האוקיינוס המקיף ּ‏את העולם וגדל לממדים כה עצומים עד כי נאלץ לנשוך את זנבו שלו. הֵל גורשה להיות מלכת ממלכת המתים ונהייתה אחראית על העולם הלהיים ועל נשמות אלה אשר לא מתו בקרב.

הזאב פנריר הובא לאסגארד ורק האל טיר היה אמיץ מספיק כדי להאכיל אותו. גודלו העצום של הזאב והנבואות על תפקידו בהשמדתם הפחידו את האלים ואלה ניסו לכבול אותו, משום שלא מוכנים היו לזהם את ביתם הקדוש בדם ולהרגו. תחילה, יצרו האלים שרשרת מברזל והציעו לפנריר לנסות את כוחו ולהשתחרר ממנה. הזאב הניח לאלים לכבול אותו ושבר בקלות את השרשרת. גם נסיונם השני של האלים, עם שרשרת חזקה יותר, נכשל. אז שלח אודין את סְקירְניר, אחד מעוזריו של האל פְרֵייר, לבקש מהגמדים לעצב שלשלאות מתאימות.

הגמדים יצרו את השרשרת משישה מרכיבים: צליל צעדיו של חתול, זקן של אישה, שורשיו של הר, שריר צוואר של דב, נשימה של דג ויריקה של ציפור, ומשום כך לא קיימים עוד דברים אלה בעולם. השרשרת, אשר נקראה גְלֵייפְניר, נראתה כסרט משי דק. אז זימנו האלים את פנריר והציעו לו לנסות את כוחו מול גלייפניר. פנריר חשש מתרמית ולכן הסכים רק בתנאי שאחד האלים יכניס את ידו לפיו כמחווה של אמון. רק האל טיר הסכים. משראה הזאב כי נפל למלכודת שטמנו לו האלים, נשך את ידו של טיר אשר נותר מאז עם יד אחת בלבד.

מותו של בלדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוֹ‏קי מכוון את הוֹ‏ד

האירוע השני הוא מותו של האל בלדר. לפי האדה הפרוזאית חלומות בנוגע לחייו הטרידו את בלדר. מחשש לחיי בנה, מבקשת אמו, האלה פְריג, מכל הדברים הקיימים להשבע לא לפגוע בבנה. לאחר שכולם נענו לבקשתה, התחילו האלים להשתעשע ולהכות בבלדר בכלים שונים ואילו זה לא נפגע. אולם, האל לוקי גילה כי צמח הדבקון הלבן לא נחשב בעיני פריג כמסוכן מספיק ולכן לא נתבקש להשבע. לוקי הכין ממנו חץ ומציע אותו לאל העיוור הוֹ‏ד, אחיו של בלדר. הוד לא היה מסוגל להשתתף בעצמו במשחק האלים ושמח על הסיוע אותו הציע לו לוקי. לוקי עזר להוד לכוון והחץ הרג את אחיו. הנסיון של האלים להחזיר את בלדר מעולם המתים הוכשל גם הוא על ידי לוקי.‏[4]

לוקי ניסה להימלט מזעם האלים, אולם לשווא. כשנתפס לבסוף על ידי האלים נענש בצורה אכזרית. הוא נכבל בעזרת קרביו של בנו במערה ומעליו הוצב נחש ארסי שטפטף עליו טיפות ארס. האלים נקמו גם בהוד על מותו של בלדר והרגו אותו. שני האחים יישארו בהלהיים עד לאחר הקרב הסופי ויחזרו לאחריו.

גם באדה הפואטית מופיע אזכור לאירוע, אם כי קצר הרבה יותר.


Tóð um vaxinn völlum hæri מפורסם ונאה בשדות הרמים
mjór ok mjök fagr mistilteinn בוגר וחזק עמד הדבקון
varð af þeim meiði er mér sýndisk מהענף אשר נראה כה עדין ויפה
harmflaug hættlig Höðr nam skjóta בא החץ הקוטל אשר הוד ישלחו
האדה הפואטית, וולוספו - "נבואתה של החוזה", בתים 31 ו-32 ‏[5]

לפני תחילת הראגנארוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממש לפני הראגנארוק יבוא חורף החורפים, הפימְבּ‏וּ‏לְוִינְטֵר - שלושה חורפים עוקבים ללא הפוגה יכסו את הארץ. המוסר יעלם ומלחמות ומאבקים יפשטו בכל רחבי הארץ, בקרעם אחים, משפחות וחברים.

בול מאיי פארו משנת 2003. הספינה נַ‏גְלַפַר מובילה את המתים לשדה הקרב‏‏‏, מאחוריה נמצא הנחש יוֹ‏רְמוּ‏נְגַ‏נְד.
Brœðr munu berjask ok at bönum verðask וילחמו אחים ויפילו איש את רעהו
munu systrungar sifjum spilla ואחיינים יכתימו את קשרי הדם*
hart er í heimi hórdómr mikill קשים החיים על הארץ ואיומה היא הפריצות
skeggjöld, skálmöld skildir 'ru klofnir עת הגרזן, עת החרב, מתפרקים המגנים
vindöld, vargöld áðr veröld steypisk עת הסופות, עת הזאבים, טרם מתמוטט העולם
man engi maðr öðrum þyrma ולא יחוסו עוד בני האדם על זולתם
*בתרבויות הגרמניות היחסים בין איש ואחיינו היו קרובים באופן מיוחד
האדה הפואטית, וולוספו - "נבואתה של החוזה", בית 45 ‏[6]


הזאב סקוֹ‏ל ואחיו הַ‏אטי יבלעו את סוֹ‏ל אלת השמש ואת אחיה מַ‏ני אל הירח. אפלה תמלא את הארץ והכוכבים יפלו אל תוך החשיכה. האדמה תרעד והרעידות ישברו את כבליהם של פנריר ולוקי. הנחש יורמונגנד יצא מן הים ויתפתל על האדמה, יוצר נחשולי מים ומרעיל את השמיים ואת הקרקע בנשימתו הממיתה.

שלושה תרנגולים יקראו אל הקרב האחרון - התרנגול האדום פְיַ‏אלַ‏אר יקרא אל הענקים, התרגול הזהוב גוּ‏לינְ‏קַ‏אמְבי את האלים והשלישי בצבע אדום חלוד יזמן את המתים. מיוּ‏טוּ‏נְהֵיים במזרח יבוא צבא הענקים על הספינה נַ‏גְלַפַר, העשויה מציפרוני המתים. מהלהיים, הנמצאת מתחת לעולמנו, יוביל לוקי את הספינה השנייה אשר תישא את המתים. ענקי האש, מונהגים על ידי סירטיר, יצאו ממוּ‏סְפּ‏ֵלְהֵיים בדרום לעבר שדה הקרב. חרבות האש אותן הם יניפו ישרפו את כל העומד בדרכם. בנוסף לכל, כלב השאול גַ‏ארְם ישתחרר ממקומו בכניסה לעולם המתים גְניפַ‏ּ‏הֵלִיר ויצטרף לצבא האופל על אדמת ויגְריד, שדה הקרב העתידי.

האל הֵיימְדֵייל, שומר אסגארד, יבחין בצבא המתקרב ויתקע בשופרו, הנשמע בכל תשעת העולמות ויאסוף את האלים. אודין ירכב על סוסו סְלֵייפְניר אל מעיין מימיר כדי להיוועץ עם הענק מימיר בפעם האחרונה. לאחר השלמת כל ההכנות יוליך אודין - עטוי בגדי קרב, קסדה עשויה זהב על ראשו וחמוש בחניתו גוּ‏נְגְניר - את כל האלים וצבא הלוחמים האמיצים אשר המתינו עמו בואלהלה אל עבר שדה הקרב, ויגְריד.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב

אודין (בתמונה - רכוב על סוס, חמוש בחניתו גונגניר) ילחם בזאב העצום פנריר אך בסופו של הקרב הארוך יוכרע ויבלע על ידי הזאב. זה יוכנע בידי בנו של אודין, וידאר, אשר יקרע את לסתותיו בידיים חשופות. תור יילחם בנחש יורמונגנד (בתמונה - אוחז בלסתו של הנחש ומניף את מקבתו), ידו תהיה העליונה ובעזרת מקבתו מְיוֹ‏לְניר יצליח להרוג את הנחש. לאחר הניצחון, יספיק לפסוע תשע פסיעות בלבד בטרם יכניעו הארס של יורמונגנד.

פרֵייר ילחם בענק האש סורט ויפסיד משום שמסר את חרבו לעוזרו. טיוּ‏ר בעל היד האחת יאבק בגַ‏ארם כלב השאול ויצליח להרגו, אולם פצעיו הקשים לא יאפשרו לו לשרוד את הבאות. לוֹ‏קי והֵיימְדֵייל, היריבים הוותיקים, יפגשו איש את רעהו בקרב של שווים, ממנו לא יצאו בחיים.

לבסוף סורט, ענק האש, ישלח אש וגופרית לכל עבר, תשעת העולמות יבערו, והאדמה תשקע סופית אל תוך הים, שעוצמתו ועוזו יתעצמו ויציפו את העולם בכחול איזמרג ובאנשי ג'לי.


Sól tér sortna, sígr fold í mar שחורה נהית השמש, הארץ שוקעת אל תוך הים
hverfa af himni heiðar stjörnur הכוכבים הלוהטים מן השמים נופלים
geisar eimi ok aldrnari אדירה נהית הלהבה הניזונה מן החיים
leikr hár hiti við himin sjálfa מזנקת ומגיעה אף למרומים
האדה הפואטית, וולוספו - "נבואתה של החוזה", בית 57 ‏[7]

העולם החדש אחרי הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מן האלים ישרדו: אחיו של אודין וִילי ובניו של אודין וִידַ‏אר ו-וַ‏אלִי. שני בניו המתים של אודין בלדר והוֹ‏ד יחזרו מעולם המתים. בניו של תור מוֹ‏די ומַ‏גְנִי ישרדו וירשו את מקבתו. האל הוֹ‏ניר יזכה לחזות את העתיד לאחר הקרב. אף אלה לא מוזכרת בתיאורי המצב לאחר הקרב אבל יש המניחים כי פְריג, פְרֵייה ואחרות שרדו.

לאחר החורבן, ארץ חדשה תעלה מן הים, יפה למראה ובעלת קרקע פורייה. שמש חדשה תופיע בשמים, שכן אלת השמש סול תלד בת לפני שתיבלע על ידי הזאב. צמד בני אדם, לִיף וליפְתְרַ‏סיר, ישרדו את הקרב מכיוון שיתחבאו עמוק בתוך יֵגְדרַ‏סיל , העץ המקיף את כל היקום, וצאצאיהם ימלאו את הארץ החדשה.

מתוך החשיכה והמים יעלה עולם חדש ואידאלי, כל חולשה וסבל יעלמו לנצח. ייווצר עולם בו בני האדם והאלים יחיו בשלום ובו שפע לכל.


Þar munu eptir undrsamligar ושוב, ביופי מופלא
gullnar töflur í grasi finnask יעמדו השולחנות הזהובים על הדשא
þærs í árdaga áttar höfðu אשר היה של האלים בימי קדם
האדה הפואטית, וולוספו - "נבואתה של החוזה", בית 61 ‏[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילון אוקספורד מציג את שני הפירושים כאפשריים (ראו כאן) וכך גם "מילון זוייגה לאיסלנדית עתיקה" (ראו כאן).
  2. ^ מתוך "ראגנארוק: עידן האש והחצץ", פרק 4 (ראו כאן)
  3. ^ האדה הפרוזאית, גילְפַ‏גינינְג - "הונאתו של גילפי", קטע 34. ראו תרגום לאנגלית כאן
  4. ^ האדה הפרוזאית, גילפגינינג - "הונאתו של גילפי", קטע 49. ראו תרגום לאנגלית כאן
  5. ^ את המקור ניתן לראות כאן, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית אותו ניתן למצוא כאן (בתים 32 ו-33)
  6. ^ את המקור ניתן לראות כאן, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית אותו ניתן למצוא כאן
  7. ^ את המקור ניתן לראות כאן, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית אותו ניתן למצוא כאן
  8. ^ את המקור ניתן לראות כאן, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית אותו ניתן למצוא כאן