ראג' רמוהון רוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל של ראג' רמוהון רוי בבריסטול שבאנגליה

ראג' רמוהון רוי או ראם מוהון רוי (1772 - 1833) – נולד בבנגל למשפחה ממעמד הברהמינים. ג'ווהרלל נהרו מתאר את ראג' רמוהון רוי כאדם מסוג חדש, המשלב את החוכמה העתיקה יחד עם החוכמה העכשווית. רמוהון רוי היה מומחה להגות ופילוסופיה הודית, ידע סנסקריט, פרסית וערבית, הוא היה תוצר של התרבות ההינדו-מוסלמית, שהייתה דומיננטית באותה תקופה בחוגים של משכילים הודיים. הגעתם של הבריטים להודו והעליונות שלהם בתחומים רבים הכריחו אותו להתחיל לחקור את יסודות תרבותם. הוא למד אנגלית, אך זה לא היה מספיק. הוא למד יוונית, לטינית ועברית על מנת להבין את המקורות של הדת והתרבות המערבית. כמו כן הוא נמשך למדע ולהישגים הטכנולוגיים של המערב, למרות שבתקופה ההיא ההישגים הטכנולוגיים האלו עוד לא היו בולטים כמו בהמשך. לרמוהון רוי הייתה נטייה לפילוסופיה ומדע, לכן היה בלתי נמנע שהוא יפנה לספרות עתיקה. האוריינטליסט מונייר-וויליאמס אמר עליו ש"ככל הנראה הוא היה החוקר הרציני הראשון בתחום של דת השוואתית".

דרכו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמוהון רוי שאף לבצע רפורמות בחינוך. הוא צידד בגישה המדעית ובמכתביו למושל הכללי של הודו הדגיש את החשיבות של לימודי "מתמטיקה, נטורפילוסופיה, כימיה, אנטומיה ומדעים מועילים אחרים" . השקפותיו על עליונותם של האנגלים בתחומים רבים ועל חשיבותה של השפה האנגלית כשפת העולם המודרני הובילו אותו בשנת 1817 להקמת ה"הינדו קולג'", מוסד להשכלה הגבוהה הראשון בהודו בו התנהלו כל הלימודים בשפה האנגלית. משנת 1855 קיבל הקולג' גם תלמידים מוסלמים, נוצרים, יהודים, בודהיסטים ומשנת 1897 גם נשים. יחד עם זה בשנת 1826 הוא יסד גם את ה"ודנטה קולג'" בו למדו אנשים מהקאסטות הגבוהות לקרוא טקסטים סנסקריטיים.

יותר מהיותו מדען וחוקר רמוהון רוי היה רפורמטור. למרות היותו נתון להשפעת האסלאם בשנותיו המוקדמות ולהשפעת הנצרות מאוחר יותר, הוא תמיד נשאר נאמן לעקרונות של דתו. אבל הוא רצה לבצע רפורמות בדת זו ולשחרר אותה מקיצוניות וממנהגים מזיקים כמו סאטי ופוליגמיה. בעיקר בגלל דרישתו לבטל את הסאטי, שריפת האלמנות, השלטונות האנגליים אסרו את המנהג. הוא הוכיח שלפי כתבי הקודש של ההינדים סאטי הוא לא מעשה שהאלמנה חייבת לבצע. פעילותו של רמוהון רוי כרפורמטור הובילה אותו לעיסוק בעיתונות. הוא היה אחד מהמייסדים של העיתונות ההודית. היה לו קשר עם מספר עיתונים והוא יסד כתב עת בשתי שפות – בנגלית ואנגלית. מאוחר יותר על מנת להגיע לתפוצה בכל הודו הוא התחיל להוציא שבועון בשפה הפרסית, שפת המשכילים של הודו באותה תקופה. הפעילות הזו הופסקה בשנת 1823 בגלל השליטה על העיתונות שהנהיגו האנגלים.

בשנת 1828 בכלכותה רמוהון רוי מקים את ה"ברהמו סבהא" (האיחוד הברהמיני) שנודע לאחר מכן כ"ברהמו סומאז'". ה"ברהמו סומאז'" הכיר באל אחד ושאב את סמכותו הרוחנית מהוודות. אחד הרעיונות המרכזיים של "הברהמו-סומאז'" הוא בהדגשת מקומה של הישועה. רעיון זה מזכיר את רעיונותיה של הכנסייה האוניטרית. ייחודו של האיחוד היה בכך שהוא אפשר להינדים מהקאסטות העליונות לתרגל מונותאיזם ואוניברסליות במסגרת תרבותם. המצע של התנועה כלל מלחמה ב"סאטי" ובפוליגמיה ושאיפה להדגשת המרכיב המונותיאיסטי בהינדואיזם.

יחסו למערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמוהון רוי היה איש בעל תפקיד בחברת הודו המזרחית הבריטית. בשנת 1830 הוא נשלח לאנגליה כדי לתת פרספקטיבה של אדם הודי לפרלמנט האנגלי שדן בחידוש הצ'רטר של חברת הודו המזרחית. בתקופה הזאת הוא כותב מאמר שדן בתוצאות החיוביות והשליליות של הגירת אנגלים להודו. התוצאות החיובית בעיניו כוללות עליה טכנולוגית, הפחתת אפליה בעקבות היחשפות של האנגלים להודים ושיפר החקיקה והממשל. גם במקרה של ניתוק של אנגליה מהודו, המתיישבים יישמרו על הקשר האירופי ו"ימערבו" את הודו. יחד עם זאת, הוא רואה במהגרים אנגליים חלק אינטגראלי מהמעמד השליט שינסה לשמור על הפריווילגיות ולדכא את ההודים. חסרון נוסף הוא שהגירת המונים אירופית תפחית את דימוי האירופים כעליונים בעיני ההודים, מה שעשוי להוביל למרי ולקריאה לעצמאות . במהלך שהותו באנגליה ראג' רמוהון רוי חלה ונפטר בבריסטול בשנת 1833.