ראדומסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראדומסק
POL Radomsko flag.svg
סמל העיר
POL Radomsko COA.svg
דגל העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Poland.svg  פולין
מחוז ווייוודת לודז'
ראש העיר אנה מילצ'אנובסקה
שטח 62 קמ"ר
גובה 230 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

50,618‏  (נכון ל-2006)
קואורדינטות 51°04′0″N 19°27′0″E / 51.06667°N 19.45000°E / 51.06667; 19.45000קואורדינטות: 51°04′0″N 19°27′0″E / 51.06667°N 19.45000°E / 51.06667; 19.45000
אזור זמן UTC +2
http://www.radomsko.pl

ראדומסקפולנית Radomsko, ביידיש ראַ‏דאָ‏מסק) היא עיר במרכז פולין, ובה היו בשנת 2006 כ-51,000 תושבים. היא יושבת על גדות הנהר ראדומקה, 190 קילומטר דרומית מערבית לוורשה ו-90 קילומטר דרומית ללודז'.

ראדומסק קיבלה מעמד של עיר בשנת 1266.

יהודים ברדומסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1643 אסר המלך הפולני ולדיסלב IV על יהודים להתגורר בעיר. היהודים התיישבו בכפר שכן בשם Bugaj. כמו בערים אחרות, הם עסקו במסחר בעיר, אבל בערב היו צריכים לעזוב אותה. בראשית המאה ה 19, אוחד הכפר עם העיר, אך יהודים המשיכו לגור רק בשטחי הכפר לשעבר. בשנת 1827 הגיע מספר התושבים בעיר לכאלף ושמונה מאות, מתוכם שלוש מאות ושבעים יהודים. האיסור לישיבת יהודים נשאר בתוקף עד לשנת 1862, אז החלו יהודים להתיישב גם בחלקי העיר האחרים. אוכלוסיית היהודים מנתה מעל 5,000 איש (41% מהתושבים) בשנת 1897.

בשנת 1921 היו ברדומסקו 18,732 תושבים, 7,774 מהם יהודים. בבחירות למועצת העיר בדצמבר 1927 נבחרו 8 יהודים מתוך 24 חברי מועצה‏[1].

בגלל היערות הרבים בסביבת העיר, התפרנסו רבים מהתושבים ובכללם היהודים מתעשיית רהיטים ומוצרי עץ.

בהיסטוריה היהודית נודעה העיר בשל חסידות ראדומסק.

אחת המשפחות היהודיות המפורסמות בעיר הייתה משפחת גרינשפן. הוריו של הרשל גרינשפן היו ילידי העיר.

אנדרטה לזכר יהודי ראדומסק שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק

הקהילה היהודית בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדומסקו הופצצה מהאוויר כבר ב-1 בספטמבר 1939, הגרמנים נכנסו לעיר ב-3 בספטמבר.

ב-12 בספטמבר ‏[2] 1939 אספו הנאצים את הגברים היהודים בכיכר השוק. הם אולצו, תוך הכאות בשוטים, לכסות בידיהם תעלות שנחפרו קודם המלחמה כהגנה בפני טנקים גרמניים. הגרמנים השכיבו את היהודים במשך שעות בכיכר תוך איום לירות במי שיזוז. מאוחר יותר, הובלו היהודים לנחל רדומקה והוכרחו ליצר בגופם גשר בעוד אחרים צועדים על "הגשר החי" מגדה לגדה. מקצת היהודים הוכנסו לדוודי מים והושארו שם עד שלא יכלו לנשום.

בשני מקרים, בספטמבר ובנובמבר, נדרשו היהודים לשלם כופר לאחר שכמה מנכבדי הקהילה נתפסו כבני ערובה‏[3].

גטו רדומסקו היה השני שהוקם בפולין. ב-20 בדצמבר 1939 הודיעו הגרמנים כי תוך יום אחד נדרשים היהודים להיכנס לתוכו. בהמשך קלט הגטו גם פליטים מלודז וישובים אחרים ברכבות. הפליטים הוסעו מספר ימים ללא מזון והגיעו באפיסת כוחות לתחנת הרכבת ברדומסקו. אנשי היודנראט היו צריכים להוריד אותם על כפיים מהרכבות ולסחוב אותם לגטו‏[4].

ב-12 בנובמבר 1939 נצטווה יו"ר הקהילה, משה ברגר, להקים יודנראט. במאי 1941 החליף אותו ויקטור גוטשטט‏[5] בתפקיד היו"ר. אנשי היודנראט הקימו בין היתר מטבח ציבורי‏[6]. בגטו הוקם גם, בתמיכת היודנראט, בית יתומים ובו כשישים לדים בני 3-6‏[7].

תושבי הגטו סבלו התעללויות, עבודות כפייה ומשלוחים לאושוויץ ולמחנות כפייה. בגטו רדומסקו התרחשו 2 אקציות: הראשונה ב-9-12 באוקטובר 1942. האקציה כללה כ-10,000 מיהודי הגטו וכן 4000 יהודים שהגיעו באותם ימים מפשדבוז. הם נשלחו ברכבות לטרבלינקה[8]. בגטו נותרו 321 יהודים, בכללם 7 מאנשי היודנראט, אנשי המשטרה היהודית, 8 רופאים ורופאי שיניים וכן בעלי מקצוע שונים. בחודשים לאחר מכן, רוכזו בגטו יהודים מכפרים ועיירות בסביבות העיר. ב-6 בינואר 1943, נשלחו כ-4,500 יהודים לטרבלינקה. בתום האקציה השנייה, החלו הגרמנים ועוזריהם לצוד יהודים שהסתתרו בגטו. מאות מהם נרצחו ונקברו בבית הקברות היהודי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערה בגיטו - יומן מתקופת השואה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יזכור ע. 233
  2. ^ ספר יזכור קהילת רדומסק, עמוד 292
  3. ^ האירוע הראשון מובא בעדותו של מיכאל שטיינלאוף , מס. פריט יד ושם 3548853, (02-605) מתאריך 16/10/57 (המקור בגרמנית), עמוד 5; השני מתועד בספר יזכור קהילת רדומסק, עמוד 293
  4. ^ ספר יזכור עמודים 295-6
  5. ^ ויקטור גוטשטט, באתר geni
  6. ^ ספר יזכור, עמוד 294; יעקב קורץ, ספר עדות, עמוד 184
  7. ^ ספר יזכור, עמוד 298
  8. ^ ספר יזכור, עמוד 299
Flag of Poland.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פולין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.