ראובן צור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופ' ראובן צור

ראובן צור (נולד ב-1932) הוא חוקר ספרות וחתן פרס ישראל בתחום לשנת ה'תשס"ט. מייסד הגישה המחקרית של "פואטיקה קוגניטיבית".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צור נולד באורדאה שבטרנסילבניה ובנעוריו נלקח עם משפחתו לגטו, שממנו ברחו לתחומי רומניה. במהלך הבריחה נותקו צור ואחותו מהוריהם. בהגיעם לרומניה נשלח לכלא צבאי שממנו שוחרר בהיותו קטין.‏[1]

בגיל 13 התוודע לשירת העולם, כאשר קיבל במתנה את ספרו של אנטל סרב "מאה שירים": שירים ממיטב הספרות העולמית - מקור מול תרגום הונגרי. ספר זה חשף בפניו את אמנות השירה והתרגום הספרותי. צור החל לתרגם את יצירותיהם של ויליאם שייקספיר ובודלר להונגרית ובגיל 17 פרסם לראשונה את עבודתו.

בשנת 1949 עלה לישראל עם משפחתו. הוא נקלט במוסד עליית הנוער "אלוני יצחק" והחל בלמידת עברית באמצעות השוואת תרגומים של יצירות שאותן הכיר. בשירותו הצבאי שירת בחיל הרגלים ובמהלכו, בשנת 1951, פורסם לראשונה תרגומו לעברית של השיר "בלדה על האיש ששר בעינויים". בתום שירותו למד באוניברסיטה העברית לימודי ספרות עברית וספרות אנגלית. במקביל החל צור לעבוד כמורה במוסד עליית הנוער "חוות הנוער הציוני". בזמן זה התפרסמו ספריו הראשונים.

בשנים 1969 - 1971 למד צור לימודי דוקטורט באוניברסיטת סאסקס באנגליה. בשובו החל ללמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. צור ייחס חשיבות רבה להוראה, ושיעוריו התאפיינו בעידוד החשיבה העצמית אצל תלמידיו.

צור נשוי לאילנה, מורה לשיטת אלכסנדר. בתם היחידה, ענבל, נפטרה בשנת 2004, לאחר שנות סבל רבות, ממחלת הטרשת הנפוצה.

תרומתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודת הדוקטור שלו פיתח צור גישה לספרות שאותה הגדיר כ"פואטיקה קוגניטיבית". גישה זו היא בין-תחומית, ומשלבת ספרות, לשון ופסיכולוגיה. היא שמה את הדגש על התהליכים המתרחשים במוחו של הקורא בזמן קליטת היצירה הספרותית, ומנסה לעמוד על הקשר שבין מבנה היצירה לבין האיכות האנושית הנתפסת בה. את הפואטיקה הקוגניטיבית יישם בחקר החרוז, המקצב, המטפורה, הסוגה הספרותית, הביקורת הספרותית, תורת התרגום ועוד. מחקריו עסקו בשירה בשפות רבות, מתקופת המקרא ועד ימינו אלה.

בחקר מקצב השירה פיתח תאוריה המאפשרת לדון לא רק בכללי המשקל ובסטיות מהם, אלא גם במידע החושי התורם להתרשמות הקורא. תאוריה זו מכילה גם תאוריה של ביצוע ריתמי (מקצבי) של השירה, שאותה הוא בוחן בניתוח ממוחשב של קריאות מוקלטות.

צור עסק גם בתורת התרגום, ובדק כיצד באו על פתרונם קשיים לשוניים, בתרגום השומר על מקצב השירה. הוא אף פרסם תרגומים משלו ליצירות ספרותיות רבות.

מחקריו של צור זכו להכרה בינלאומית והתפרסמו בבמות רבות. הוא זכה על עבודתו בפרס ישראל לחקר הספרות הכללית לשנת 2009. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "הוא מחשובי החוקרים של הספרות בארץ ובעל מוניטין בינלאומי והוא ידוע כחוקר ספרות וכתאורטיקן יוצא דופן במקוריותו."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צור תיאר תקופה זו בספרו האוטוביוגרפי בריחה מהגטו: פרקי זכרונות, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשנ"ו.‏