ראובן ריבלין

ראובן (רובי) ריבלין
תאריך לידה	9 בספטמבר 1939 כ"ה באלול ה'תרצ"ט
ממשלות	29
כנסות	12, 14 - 19
סיעה	הליכוד, ליכוד-גשר-צומת, ליכוד-צומת, הליכוד ישראל ביתנו
תפקידים בולטים	שר התקשורת יושב ראש הכנסת סגן ראש עיריית ירושלים

ראובן (רובי) ריבלין (נולד ב-9 בספטמבר 1939, כ"ה באלול ה'תרצ"ט), הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר שימש כיושב ראש הכנסת וכשר התקשורת. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה

ריבלין נולד בירושלים למזרחן פרופסור יוסף יואל ריבלין, ולרחל "ריי" ריבלין, שניהם בני משפחת ריבלין, שעלתה לירושלים בעליית תלמידי הגר"א, ונישאו זה לזה בנישואים שניים‏.

למד בתיכון בית הכרם. בשנת 1953 התגייס לצה"ל ושירת במודיעין קרבי. ב-1958 סיים קורס קצינים, שירת כקצין מודיעין בגייסות השריון וקמ"ן אילת. בשירות המילואים שירת כעוזר קמ"ן חטיבה 16, קמ"ן אוגדה 720 וקמ"ן אוגדה 382, והגיע לדרגת רב-סרן‏. למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

ריבלין כיהן כחבר מועצת המנהלים של אל על בין השנים 1981-1986, וכן כיו"ר המוסד לבטיחות ולגיהות בין השנים 1985-1988 וכיועץ המשפטי של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

ריבלין גר בירושלים בשכונת יפה נוף, נשוי לנחמה ואב לארבעה. הוא צמחוני מטעמי מצפון מצעירותו‏‏.

פעילותו הציבורית

ריבלין, 2009

ריבלין בדיון בכנסת, 2011

ריבלין כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים בין השנים 1978-1983. הוא המשיך בפעילות פוליטית, ושימש יו"ר סניף תנועת החרות בירושלים ב-1986, ויו"ר ארגון הליכוד בשנים 1988-1993.

ב-1988 שקל ריבלין להתמודד על ראשות עיריית ירושלים, כאשר כיהן כסגנו של טדי קולק. הוא התמודד בבחירות הפנימיות בסניף הליכוד בירושלים על ראשות הרשימה, והיו שהעריכו שהיו לו סיכויים טובים לנצח את קולק בבחירות לראשות העיר. חבר הכנסת אהוד אולמרט זיהה סיכויים אלה, החליט לתמוך ביריבו של ריבלין, שמואל פרסבורגר, ואף קרא לאנשיו בסניף לבחור בו ולא בריבלין. פרסבורגר ניצח בבחירות הפנימיות והפסיד לקולק בבחירות על ראשות העיר. חמש שנים לאחר מכן, בבחירות שהתקיימו ב-1993 נבחר אולמרט למועמד הליכוד לראשות העיר והחליט שלא לשבץ את ריבלין ברשימה למועצת העיר, זאת למרות היותו של ריבלין דמות מפתח בסניף ולמרות הציפיות שישבץ אותו במקום השני.‏‏

נבחר לראשונה לכנסת ב-1988, ובשנית ב-1996, ומכהן בה עד היום. בכנסת ה-15 שימש ריבלין יו"ר סיעת הליכוד וכנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים.

כשהורכבה ממשלת הליכוד ב-2001, הוא נאלץ לוותר על תיק המשפטים כיוון שהתנהלה נגדו חקירה. התיק נסגר מאוחר יותר מפאת חוסר אשמה. ריבלין נאלץ להסתפק בתפקיד שר התקשורת, והמקרה הותיר בו משקע לא מבוטל כלפי מערכות האכיפה.

ב-19 בפברואר 2003, י"ז באדר א' ה'תשס"ג נבחר לכהן כיושב ראש הכנסת ה-16. בתפקידו זה הוא התעמת עם השופט אהרן ברק על רקע מפעל האקטיביזם השיפוטי שהוביל כנשיא בית המשפט העליון‏.

ריבלין התנגד לתוכנית ההתנתקות, אך הוא לא הצטרף ל"מורדי הליכוד" וקרא בכל הזדמנות לכל הצדדים המעורבים לשמור על איפוק, לציית לחוק ולמנוע קרע בעם. התבטאויותיו כנגד ראש הממשלה אריאל שרון גרמו לקרע בין האישים.

בכנסת ה-17 היה חבר בוועדות הכספים, העלייה, הקליטה והתפוצות, בוועדה לזכויות הילד, בשדולה למען ירושלים ובשדולה למען הדרוזים והצ'רקסים.

באפריל 2007 הכריז ריבלין באופן רשמי כי בכוונתו להתמודד על תפקיד נשיא מדינת ישראל לאחר סיום כהונתו של משה קצב‏. בסיבוב הראשון של ההצבעה לנשיאות בכנסת, שהתקיימה ביום 13 ביוני 2007, הגיע למקום השני (37 קולות לעומת 58 קולות לשמעון פרס). ריבלין החליט לפרוש, הכריז בהתרגשות "יחי נשיא המדינה, תחי מדינת ישראל" וקרא לחברי הכנסת לתמוך בשמעון פרס פה אחד.

ב-30 במרץ 2009 נבחר לכהן בפעם השנייה כיושב ראש הכנסת.

בשנת 2012 קיבל את אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון.

קישורים חיצוניים

• ראובן ריבלין, באתר הכנסת
• ראובן ריבלין, באתר כנסת פתוחה
• פרוטקול מליאת הכנסת, דיון על בחירת יושב-ראש הכנסת השש עשרה, באתר הכנסת
• דבר יו"ר הכנסת, ריבלין, בערב יום העצמאות ה-‎57, התשס"ה, באתר הכנסת
• לירון מרוז, רובי ריבלין לא ייתן לקדנציה הקודמת שלו בראשות הכנסת לקלקל את זו הנוכחית, באתר הארץ, 08/05/09