ראובן שילוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראובן שילוח
Reuven Shiloah.jpg
ראובן שילוח בדרכו לרודוס לשיחות על שביתת הנשק, 1949
נולד 20 בדצמבר 1909
מקום לידה ירושלים, ארץ ישראל
נפטר 10 במאי 1959 (בגיל 49)
מקום פטירה ישראל Flag of Israel.svg
כינוי "שילוח"
השתייכות המוסד
תקופת שירות 1949 - 1952
תפקידים בשירות

ראש המוסד

ראובן שילוח (נולד זַסְלַנְסקי, אחר כך קיצר ל-זסלני; "שילוח" היה כינויו המחתרתי) (20 בדצמבר 190910 במאי 1959) היה מראשיה של קהילת המודיעין במדינת ישראל וממייסדיה. ממקימי המוסד ומפקדו הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילוח נולד למשפחה דתית בירושלים בסוף ימי השלטון העות'מאני, בנם של שרה והרב אהרן יצחק זסלנסקי. למד בבית הספר "תחכמוני" בעיר ואחר כן בבית המדרש למורים בירושלים, שם למד את השפה הערבית וסיים את לימודיו בשנת 1929. בצעירותו עבר לציונות החילונית, למד באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי המזרח התיכון וגויס על ידי דב הוז למשימות מודיעין מטעם הנהגת היישוב. משימתו הראשונה מחוץ לגבולות ארץ ישראל הייתה ב-1932 כשליח המחלקה לעיראק, בה פעל במסווה של מורה לעברית וסטודנט למדעי המזרח באוניברסיטת בגדד; במסגרת פעילותו העביר דיווחים על מצב יהודי עיראק ועל הערכות הבריטים והעיראקים נוכח המצב בארץ ישראל. ב-1935 נשלח שוב לבגדד, הפעם תחת הכיסוי של עיתונאי ב"פלסטיין פוסט". בשליחות זו פיתח את הקשרים עם פעילים כורדים. לאחר חזרתו פעל בארגון "ההגנה" בתחום המודיעין בקרב הערבים המקומיים. משנת 1936 השתייך למחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, הוא נשלח למשימות איסוף מודיעין בלבנון וסוריה, והיה אחראי על הקשרים עם גופי המודיעין הבריטי. שילוח זיהה את הפוטנציאל בקשרים עם ארצות הברית ופיתח את היחסים עם המשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS) הארגון שקדם ל-CIA.

בשנת 1949 היה חבר במשלחת ישראל לשיחות על שביתת הנשק עם מצרים שנערכו ברודוס, ובשיחות שביתת הנשק עם ירדן הוא עמד בראש משלחת ישראל. במסגרת זו הוא חיפה על פעילות צה"ל לכיבוש הנגב הדרומי ("מבצע עובדה"), ומילא תפקיד חשוב במגעים עם מתווך האו"ם ראלף באנץ' שניהל את השיחות ברודוס.‏[1]

לאחר מלחמת העצמאות נסע לארצות הברית כדי לארגן את הפעילות המודיעינית והמדינית במדינה.

ב-13 בדצמבר 1949 הטיל בן-גוריון על ראובן שילוח להקים את "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין" ולעמוד בראשו. ב-1 באפריל 1951 הועברה פעילותה של המחלקה המדינית לגוף חדש, "המוסד", כמו כן שימש שילוח כממונה על שירותי המודיעין.

בספטמבר 1952 נפצע שילוח קשה בתאונת דרכים, ופרש מראשות "המוסד".

למשך מספר חודשים נשאר יו"ר ועדת ראשי השירותים אולם פרש גם מתפקידו זה כאשר מונה ב-1953 כציר מדיני בשגרירות ישראל בארצות הברית, תפקיד אותו מילא עד 1956. במהלך התקופה שאחרי פרישתו מהמוסד וכן בתקופה ששהה בארצות הברית שימש כיועץ סתרים לראש הממשלה. אחרי סיום תפקידו בארצות הברית קיבל מינוי רשמי כיועץ מדיני במשרד החוץ. בינואר 1959 הוענקה לו דרגה אישית של שגריר.

נפטר ב-1959 מהתקף לב, בן 49 במותו. נקבר בבית העלמין סנהדריה. לצדו נקבר אחיו, הפסיכיאטר הירושלמי ד"ר אריה זסלני.‏[2]

משנת 1936 היה נשוי לבטי לבית בּוֹרְדין, ואב לדב ונעמי. בנו דב (דובי) שירת ב"מוסד", והוא נשוי ליעל, אחותו של ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון.

לזכרו של ראובן שילוח נקרא מכון שילוח לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. אביו הוציא לזכרו מספר ספרים תורניים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חגי אשד, מוסד של איש אחד: ראובן שילוח – אבי המודיעין הישראלי, ירושלים: עידנים, תשמ"ח 1988.
  • הרב אהרן יצחק זסלנסקי, יחי ראובן, ירושלים, תש"ך.
  • אלעד בן-דרור, המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי 1949-1947, הוצאת מכון בן-גוריון, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלעד בן-דרור, המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי 1949-1947, הוצאת מכון בן-גוריון, 2012, עמ' 249-233.
  2. ^ ד"ר זסלני – למנוחות, מעריב, 27 באוגוסט 1968.


דגל ישראל
ראשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

ראובן שילוח · איסר הראל · מאיר עמית · צבי זמיר · יצחק חופי · נחום אדמוני · שבתי שביט · דני יתום · אפרים הלוי · מאיר דגן · תמיר פרדו