ראול ג'וליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראול ג'וליה

ראול רפאל ג'וליה איי ארסלייאנגלית: Raúl Rafael Juliá y Arcelay; ‏9 במרץ 1940 - 24 באוקטובר 1994) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון פורטו ריקני. זכה בפרס גלובוס הזהב ובפרס אמי ב-1994 על הופעתו בהפקה "העונה הבוערת". התפרסם בסרטים "נשיקת אשת העכביש", "משפחת אדמס", "ירח מעל פארדור" ו"סטריט פייטר".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וליה נולד בפורל פארק שבסן חואן, בירת פוארטו ריקו, וגדל כנוצרי קתולי, המבוגר מבין ארבעה אחים ואחיות. אמו הייתה זמרת מוזיקה קלאסית ואביו היה מהנדס חשמל ובעל מסעדה בסן חואן. הוא למד לדבר אנגלית בבית ספר הקתולי הפרטי בו למד, והחליט ללמוד משחק לאחר שצפה בסרט "הרפתקאותיו של רובין הוד" ובכוכב הקולנוע האוסטרלי ארול פלין. ב"קולחיו סאן איגנסיו דהלוילה" התנסה ג'וליה לראשונה במספר מחזות שייקספיריים. הוא עזב את פוארטו ריקו למשך שנה כדי ללמוד במכללת פורדהאם שבניו יורק וחזר לאחר שהתקבל לאוניברסיטת פוארטו ריקו. אף שהוריו העדיפו שיפתח בקריירה בתחום המשפט, החליט ג'וליה לבחור בקריירת משחק מקצועית.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברודוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קריירת משחק קצרה על בימות תיאטרון בפוארטו ריקו ניסה ג'וליה את מזלו על הבמות הגדולות בברודוויי וב-1968 ערך את הבכורה במחזה "הדבר הקובני". ב-1972 היה מועמד לפרס הטוני וקיבל את פרס שולחן הדרמה עבור תפקידו במחזמר "שני ג'נטלמנים בוורונה", בו גילם את פרוטאוס. ב-1975 היה מועמד בשנית לפרס הטוני על תפקידו בקומדיה "איפה צ'ארלי?". הופעתו במחזמר "אופרה בגרוש" אשר הקנתה לו מועמדות טוני שלישית הצריכה את ג'וליה לדבר לראשונה במבטא בריטי.

בעת שהותו באיטליה קיבל ג'וליה את התסריט למחזמר "Nine". הוא נענה בחיוב לתפקיד גאודיו קונטיני וכהכנה הוא נסע ללונדון ושכר מורה מיוחד לאנגלית כדי לעבוד על הניב הבריטי. על הופעתו היה מועמד לפרס הטוני בפעם הרביעית.

בהוליווד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וליה התפרסם לראשונה כשחקן קולנוע בשנת 1971 בדרמת הפשע "בהלה בפארק הסמים", שם גילם אמן המכור להרואין, לצדו של אל פאצ'ינו בתפקיד הראשי הראשון שלו. ב-1982 נבחר ג'וליה לשחק בעיבוד הקולנועי למחזהו של ויליאם שייקספיר "הסערה" בתפקיד רועה הכבשים היווני קליבונס המחזר אחרי מירנדה (מולי רינגוולד), בתו של פיליפ דמטריוס (ג'ון קאסאווטס). על הופעתו בסרט הועמד ג'וליה לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר. לקראת צילומי הסרט נסע נסע ג'וליה לאיטליה, כדי לחוות מהתרבות שהיוותה השראה למחזה.

הופעתו בסרט בתוספת לקריירה בימתית מרשימה הספיקה לפרנסיס פורד קופולה ללהק אותו לפנטזיה המוזיקלית "אחד מהלב" בו גילם את תפקיד המוזיקאי האפל ריי.

לאחר שנתיים בהן לא הופיע בסרטים חזר ג'וליה להוליווד כדי לגלם את האסיר הפוליטי ואלנטין ארגויי בדרמת כותלי הכלא "נשיקת אשת העכביש", תפקיד שהקנה לו מועמדות לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי. התסריט ריתק את ג'וליה עד כדי כך שסיכם על השתתפותו בסרט עוד לפני שקיבל שכר. ג'וליה נסע לדרום אמריקה וראיין מורדים ואסירים לשעבר בניסיון להבין את שחוו וללמוד את דפוס הפעולה על פיו התנהלו בעת שהותם בכלא.

ב-1986 גילם במותחן "הבוקר שאחרי", בבימויו של סידני לומט, את הספר חואקין הרוצה להתגרש בכל תוקף מאשתו אלכס (ג'יין פונדה). ב-1988 היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בפעם השלישית בזכות הופעתו כפוליטיקאי המושחת רוברטו סטרוסמן בקומדיה "ירח מעל פארדור". על אף המועמדות לפרס גלובוס הזהב, את מירב פרסומו בשנה זו קיבל דווקא בזכות הופעתו במותחן הפשע המצליח של רוברט טאון "טאקילה סאנרייז" בו גילם את איל הסמים המקסיקני קרלוס.

שנת 1990 הייתה עמוסה בקריירה של ג'וליה, בה כיכב בשובר הקופות "בחזקת חף מפשע" בתור עורך הדין סנדי סטרן, פרקליטו של התובע המחוזי רסטי סביץ' (האריסון פורד). לרזומה הוסיף הופעות בדרמה של סידני פולק " הוואנה" בדמותו של הרופא ד"ר ארתורו דוראן, ממנהיגי המהפכה הקובנית, ובסרט הפעולה של קלינט איסטווד "שיעור באש" בתור הגנגסטר הגרמני סטורם, המפעיל משחתת מכוניות בלתי חוקית.

ב-1991 הופיע ג'וליה בעיבוד הקולנועי המרשים לסדרת האנימציה "משפחת אדמס", ג'וליה לוהק לתפקיד אב המשפחה גומז אדמס וגילם את הדמות גם בסרט ההמשך "החיים על פי משפחת אדמס".

שנת 1994, בה נפטר, הייתה גם שנת השיא המקצועית שלו עם זכיות בפרס גלובוס הזהב, פרס אמי ופרס גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר במיני סדרה/סרט טלוויזיה על הופעתו בתור הפעיל החברתי הברזילאי שיקו מנדז בהפקה "העונה הבוערת". תפקידו האחרון של ג'וליה בקולנוע לפני מותו היה בגרסה הקולנועית למשחק הווידאו המפורסם "סטריט פייטר", בסרט גילם את דמות השוטר הדיקטטור, הגנרל מ. בייסון. הסרט, שיצא לאחר מותו, הוקדש לזכרו של ג'וליה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וליה היה נשוי פעמיים במשך חייו. נישואיו הראשונים למאגדה ווסלו החזיקו מעמד ארבע שנים. הוא התחתן בשנית ב-1976 עם השחקנית מרל פולרויי לה נשאר נשוי עד למותו, ולזוג נולדו שני ילדים.

ב-1994 סבל ג'וליה מהרעלת מזון במהלך צילומים במקסיקו. בעקבות ההרעלה ובשל ניתוח קיבה שעבר מספר חודשים קודם לכן, מצבו החל להדרדר. לאחר שעבר טיפולים והתאושש בארצות הברית, חזר לסט הצילומים במקסיקו והשלים את צילומי הסרט, אף שאיבד משקל רב והיה במצב גופני רעוע. אף שקיבל הוראות מפורשות לנוח, היה ג'וליה להוט לקראת תפקידו בסרט "סטריט פייטר" והתכונן לקראתו יחד עם ילדיו, שהיו מעריצים נלהבים של המשחק.

לאחר שסיים לצלם את הסרט החל ג'וליה להרגיש כאבים עזים בקיבתו והוא הוהבל לבית חולים בניו יורק. בתחילה לא ייחס לכך חשיבות רבה, וקרא ממיטתו את התסריט לסרט "דספרדו" בו היה אמור לגלם את המאפיונר בוצ'ו, ואולם מצבו הלך והחמיר. לאחר שעבר שבץ מוחי פתאומי, הניסיונות להציל את חייו עלו בתוהו, והוא הועבר במצב אנוש ממיטת טיפוליו להוספיס מקומי למשך ארבעה ימים שבסופם נפטר מדימום מוחי כשהוא בן 54.

ב-21 בנובמבר 1994 הכריז ראש עיריית ניו יורק רודולף ג'וליאני כאות הוקרה לשחקן על "יום ראול ג'וליה", ב-1996 הוכנס להיכל התהילה של ברודוויי.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]