ראיון מקוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: נדרש מבוא, סידור כללי וקישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ראיון מקוון הינו ראיון שנערך בכלי תקשורת בין אישי אלקטרוני, כמו טלפון או דואר אלקטרוני. ראיון מקוון יכול להיות ראיון עבודה, סקר, ראיון עיתונאי וכיוצא בזה.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסינכרוניות היא המאפיינת את הראיון המקוון מבחינת המקום, הן אם הראיון נערך באמצעות תוכנת מסרים מידיים, והן אם הראיון נערך באמצעות דואר אלקטרוני. לעומת זאת, מבחינת הזמן בהיבט הסינכרוני הראיון המקוון נחלק לשני סוגים, ראיון באמצעות תוכנת מסרים מיידית שהינו סינכרוני גם מבחינת הזמן, וראיון באמצעות דואר אלקטרוני שהינו אסינכרוני מבחינת הזמן. לשני סוגים אלה יתרונות וחסרונות לעתים מקבילים ולעתים שונים כפי שיפורט להלן.

חיסכון בהוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיסכון בעלויות כספיות ובזמן - לטכניקה של ראיון מקוון יכולת להתגבר על מגבלות זמן ומרחק (ממדים המגבילים מחקר סטנדרטי). המראיין אינו חייב לנסוע אל המרואיין. אין עלויות תחבורה, אין צורך לארגן הסעה למרואיינים, אין זמני נסיעה והסעה. הדבר בולט במיוחד בראיונות שנעשים לבעלי מוגבלויות, זקנים או נשים המטופלות בתינוקות.
אין עלויות הדפסה, הפקה ותעתיק, אין עלויות וזמן שכתוב מתוך הקלטה, ואין עלויות משלוח.
יתרון שמקורו בטכנולוגיה –יש אפשרות להוריד ישירות למחשב את תוצאות הראיון המקוון, כך שנחסך זמן העברה. משמע, יש חיסכון משמעותי בזמן, ובמשאבים כספיים.

אמנם יש עלויות של ציוד ועבודה לפיתוח מחקר ולשליחתו באופן מקוון, אך מעורבות החוקרים היא מינימאלית.

יתרונות אלה חלים הן על ראיונות באמצעות דואר אלקטרוני והן על ראיונות באמצעות תוכנת מסרים מידיים.

חציית מגבלות המרחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגישות נרחבת אל המשתתפים בהשוואה לראיונות פנים אל פנים. ההיקף הגלובלי של הרשת מאפשר מחקר שנראה קודם לכן בלתי אפשרי או כרוך בקשיים רבים. למדיום אפשרות לחצות גבולות מרחק וזמן, שעלולים להגביל מחקר מסורתי. מתאפשרת גישה לקבוצות וליחידים במרחקים גאוגרפיים ניכרים. הדבר בולט במיוחד בנגישות הראיונות שהנעשים למוגבלים, לזקנים או לנשים מטופלות בתינוקות (oConnor & madge 2001 ). ניתן לראיין אנשים שקשה להגיע אליהם. אוכלוסיות מתמחות - מקצועיות נגישות יותר. קיימת אפשרת לחוקרים ליצור קשר עם אוכלוסיות שעבודה עמן עשויה להיות קשה.

יתרונות אלה חלים הן על ראיונות באמצעות דואר אלקטרוני והן על ראיונות באמצעות תוכנת מסרים מידיים.

מקום המפגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין צורך במקום מפגש פיסי. מפגש פנים אל פנים דורש מן המראיין והמרואיין לקבוע מקום מפגש פיסי. דבר שאינו בהכרח נוח לשני הצדדים, ולעתים מקשה מאוד על המחקר. בראיון קבוצתי פנים אל פנים הלוגיסטיקה עלולה להיות מסורבלת. על המראיין לנסוע אל ביתו או אל מקום עבודתו של המרואיין, מקום בו נוכחות המעסיק או עובדים אחרים עלולה למנוע מתן תשובות כנות. היבט בעייתי זה נחסך בראיון הווירטואלי, אשר לו פחות בעיות ודרישות ארגוניות.

כמובן שלצורך המפגש בסוג זה של ראיון יש להיות מחוברים לאינטרנט.

היבטים חברתיים בראיון הווירטואלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין רמזים על גיל, מגדר, אתניות ומעמד חברתי. מאפיינים אלו מאפשרים סוג של שיחות שאינן אפשריות פנים אל פנים. אנו מציגים עצמנו בעולם הווירטואלי ללא קשר לגילנו או למאפיינים אחרים שלנו. בעולם הווירטואלי קיים מרחב חברתי המשוחרר מן המראה החצוני. דוגמה לאפקט החיובי של האנונימיות מובאת במחקר בו נערכו ראיונות בחדר חשוך בו המרואיינים והמראיינים לא ראו זה את זה, בתנאים אלה חשפו המרואיינים פרטים אינטימיים רבים יותר מאשר אלה שהתראיינו בחדר מואר (GERGEN, GERGEN, and BARTON, 1973)‏‏[1]. המשתתפים בראיון בחדר חשוך עזבו את הראיון בתחושה חיובית יותר לגבי האדם השני, בהשוואה לתנאי הביקורת בהם האינטראקציות היו בתנאי תאורה. שיחה בסייבר ספייס נמצאה כבעלת דרגה גבוהה יותר של ספונטניות וחשיפה מאשר שיחה פנים אל פנים (JOINSON, 2001)‏‏[2]. "בחסות גלימת האנונימיות משתמשים נוטים לבטא את תחושותיהם ומחשבותיהם בצורה אמיתית יותר"(SPEARS & LEA, 1994, p. 435) ‏‏[3].

משמע, יש יותר כנות ויושר בראיונות מקוונים, מאשר בראיונות פנים אל פנים. העדר רמזים חברתיים שאינם וורבליים מפחית אי הבנות הנוגעות לשונות תרבותית (SHACHAF, 2005)‏‏[4]. העדר קשר עין ולחיצת יד עשויים להיות לטובה.

בעולם הווירטואלי הפתיחות כלפי זרים, כלפי אנשים שמעולם לא נפגשו, רבה יותר. הסביבה הווירטואלי מעניקה את הזמן הדרוש על מנת להפתח באנונימיות יחסית, דבר המסייע למסתייגים ולביישנים. תקשורת אסינכרונית מבחינת המקום מגינה על אנונימיות המראיין והמרואיין גם בשל אפשרות השימוש בפסיאודונים כך על פי BAMPTON ו- COWTON(2002)‏‏[5]. כאשר נושא המחקר דורש מידע הנוגע לעמדותיו של המתראיין, עדיפות הראיון המקוון ברורה. יש סיכוי רב יותר שמרואיין ייתן תשובה מלאה וכנה, ולאו דווקא זו התואמת את הציפיות החברתיות.

ידידותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביבה ידידותית ובטוחה למשתתף.

סינכרוניות ואסינכרוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות האסינכורניות בזמן בראיון באמצעות דואר אלקטרוני:
המראיין יכול לנסח את השאלות, בזמן ובאופן הנוח לו, ללא הפרעות בהתאם לחופש שיש לו בהיבטי זמן ומקום. המראיין יכול ליטול לעצמו זמן להגיב לדיאלוג המתפתח.
למרואיינים ניתן זמן לבנות בצורה יסודית תשובות לשאלות. קיימת האפשרות להשתהות ממושכת בין המתקשרים. דבר המאפשר למשתתפים לא להיות צמודים לזמן הצגת השאלות.
השהות מאפשרת לאתר אינפורמציה נדרשת, למרות שהחוקרים אינם יודעים אז מאילו מקורות שאב המרואיין.
אין צורך לערוך רשימות בראיון בדואר אלקטרוני, שכן המראיין יכול תמיד לחזור ולראות את השאלות והתשובות שנענו קודם שהוא שולח שאלה נוספת למרואיין.
גמישות רבה בלוח זמנים למראיין ולמרואין[5] - אין חובה למצוא את הזמן המשותף הנוח לשני הצדדים כדי לדבר זה עם זה, דבר הנוח למרואיינים עסוקים.
ניתן לראיין בלשון זרה גם כאשר המראיין אינו שולט במידה מספקת באותה לשון לצורך ראיון פנים אל פנים. ניתן להשתמש בכלי עזר לתרגום בביצוע סוג זה של ראיון.

היבטים טכניים של הראיון המקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורדה ישירה למחשב - יתרון הנעוץ בטכנולוגיה, שהרי התוצאות ניתנות להורדה ישירות למחשב, נחסך זמן העברת החומר.

קלות בניהול הנתונים - קל יותר לנהל את הנתונים: שימוש בנתוני כניסה למחשב, קידוד, חיפוש ודלייה, תצוגה ובניית הקונספט. ניתן להזין את הנתונים ישירות לתוכנה מתאימה.

שטף הדיאלוג - קיים קושי ברישום הערות במהלך הראיון בתוכנת מסרים מידיים, דבר שיש בו אמנם מן החסרון, אך יש בו גם יתרונות, שכן קיים דבר מה מלהיב במידיות של השאלות והתשובות, ובכך שאין עוצרים את שטף החשיבה למען רישום הערות, כך שטף הדיאלוג חלק יותר‏[6].

גודל המדגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקף אוכלוסיית המחקר - הפוטנציאל למשתתפים במחקר (מספר המרואיינים) הוא גדול ביחס להיקפים בשיטות מחקר מסורתיות. ככל שמאגר המשתתפים במחקר גדול יותר האפשרויות למחקר חוצה תרבויות וארגונים רבות יותר.

קולות רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון מקוון אין רעשי הרקע מוקלטים. בעיה העלולה לפגום בראיון פנים אל פנים המתרחש במקום בו יש רעשי רקע. לעתים נוצר מצב בהקלטות שקשה בקטעים מסוימים לשמוע את המרואיין.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדר רמזים חברתיים/תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון מקוון נעדרים כל הרמזים הלא ורבליים, הלא הם הרמזים החברתיים ותרבותיים הקיימים בראיון פנים אל פנים העשויים להואיל להבנת הזולת במפגש פנים אל פנים, כמו למשל מראה, לבוש, צורת התנהגות, דבור ושפת פנים וגוף. כל אלה הם רמזים חשובים בראיון. כלים אלו אינם קיימים בראיון המקוון דבר העלול להגביל במידת מה את התקשורת. על העדר כמה מאפיינים של רמזים חברתיים כמו אינטונציה ניתן לפצות באמצעות שימוש באמוטיקונים, אותם ניתן לשלב במסרים. אולם יש להתחשב בעובדה שהאמוטיקונים צמחו על רקע חברתי/תרבותי מסוים ומשקפים משמעויות חברתיות מסוימות.‏‏[7]

לצירופי המקלדת, היוצרים אמוטיקונים, יש בתרבויות שונות כמה משמעויות שונות. לעתים לאותה משמעות בתרבויות שונות ייתכנו צרופים שונים (MORIS, 1994) ‏‏[8]. על כן כאשר מראיין יוצר קשר עם מרואיין אשר סגנון תרבות התקשורת שלו שונה, עליו להיות מודע לסגנון השימוש שלו באמוטיקונים. אין ודאות שהמרואיין יפרש את האמוטיקונים באופן להם התכוון המראיין. אין האומוטיקונים אוניברסליים‏[9]. למשל רגשות עזים כמו כעס משתקפים בצורה ישירה בתרבות האירופאית והאמריקאית, בעוד שבתרבות היפנית יש לרגשות אלה ביטויים עקיפים וחלופיים. יש חוקרים המזהירים מפני הערכה יתירה של השימוש באמוטיקונים, שכן הודעות דואר אלקטרוני הכוללות אמוטיקונים, אינן מחוללות אינטרפרטציה שונה מהודעות שאין בהן אמוטיקונים. בניהול ראיון זה יש למזער את הנזקים למרות הרמזים החסרים.

נושא המחקר והשאלות הנשאלות הם הקובעים למעשה אם העדרם של רמזים חברתיים/תרבותיים הינו בגדר חיסרון, האם הדבר חסר משמעות, או הינו בגדר יתרון.

שמוש בסימנים וקודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשתמשי מחשב, משתמשי תקשורת online, יש שמושי שפה שמטרתם להחליף מידע וקשר ויזואלי בקיצורי מלים ובסימנים. סוג ראיון שכזה דורש שליטה בשפה זו, יכולת שימוש וביטוי, וכן יכולת ניתוח של הכתוב. קשר בלתי מילולי שכה חשוב בראיון פנים אל פנים אינו קיים. לא ניתן להשתמש בשתיקה, אין אפשרות לעודד את המרואיין על ידי הנהון בראש או על ידי חיוך.

אפשרות מוגבלת ליצור סטנדרטיזציה של מצב סביבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המראיין אינו יכול לראות באילו תנאים נמצא המרואיין, על כן האפשרות ליצור אווירה סביבתית המתאימה לראיון מוגבלת. חוסר סטנדרטיזציה או סטנדרטיזציה נמוכה של תנאי הראיון עלולים לפגוע בראיון. יש מידה רבה של חוסר פיקוח על הסביבה. אין אפשרות לפקח על משתנים חיצוניים. לפיכך האינטרנט אינו מתאים למחקרים הדורשים תזמון מדויק, אינטראקציה בין-אישית ואבחנה בניואנסים. קיימת בעיה של פיקוח על משתתפים במחקרים שאינם מיועדים לילדים. משתתפים יכולים להפסיק את השתתפותם בשל קריסת מחשב או שרת, בעיה בתקשורת אינטרנט, טעויות בתוכנה או נפילת מתח. משתתפים עלולים להפסיק את השתתפותם מרצון בשל שעמום, תסכול, מבוכה, איחור לשיעור, בשל חוסר רצון להפסיד תוכנית טלוויזיה אהובה, או בשמעם צעדים של ממונה או משגיח. אסטרטגיה ליצירת תנאי ראיון הולמים, היא להציג רשימה של דרישות לביצוע המחקר . הדרישות כוללות: שהות במקום שקט, הקצאת זמן מוגדר (לפחות 15 דקות) להשלמת המשימה וסגירת יישומי מחשב אחרים.

הסח הדעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מרואיינים שדעתם מוסחת. בראיון וירטואלי עלול להיווצר מצב בו המרואיין צריך לעסוק בעניינים נוספים. המראיין הווירטואלי שאינו ער למתרחש עלול להמשיך בראיון מבלי לשים לב. לעומת זאת בראיון פנים אל פנים המראיין יכול להגיב לגירויים אלו תוך הפסקת הראיון.[7]

גורמים נוספים בסביבת המרואיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת אפשרות של היות המרואיין "נראה" לעובדים אחרים ומנהלים בארגון. על החוקר לבנות אסטרטגיות שיטפלו בבעיה זו. יש להבטיח תמיכת בעלי המקום בו נמצא המרואיין ומקום עבודה.‏‏[7]

משך הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיון עומק טוב באמצעות תוכנת מסרים מידיים נמשך בזמן פי שניים מראיון פנים אל פנים [10]. בינתיים עלולה מידת הריכוז של המראיין והמרואיין לרדת, ולהשפיע לרעה על איכות הראיון. פתרון אפשרי הוא חלוקת הראיון למספר מפגשי שיחה באמצעות התוכנה, שיתרונם בהיות המראיין והמרואיין מרוכזים יותר, ולמראיין יש את הזמן לעבור על החלק הקודם של הראיון, ולהציג שאלות חדשות.

גם ראיון באמצעות דואר אלקטרוני עלול להתארך זמן רב יותר מראיון פנים אל פנים. בתקשורת אסינכרונית בזמן המרואיין ממתין לעתים ימים או שבועות לפני שהוא עונה על השאלות. הסיכון בכך נעוץ לא רק בעובדה שהמרואיין עלול לאבד עניין במחקר, אלא גם בכך שהמרואיין עלול לשכוח לענות על השאלות. משלוח תזכורות בזמנים נכונים לראיון עלולים לצמצם בעיה זו.

מוטיבציה ועניין של המשתתף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Chen ו hanton 1999, טענו כי ראיון וירטואלי דורש רמת מוטיבציה גבוהה ועניין מן המרואיין. במחשב שלו צריכה להיות מותקנת התוכנה המתאימה, בעבר היה עליו גם לשלם הוצאות שימוש. על המרואיין לכתוב ולקרא, כלומר להקליד ולבדוק את הכתוב על צג המחשב, עליו לשמור על רצף הגיוני של התשובה כפי שהיא מופיעה על הצג. כל זה דורש ממנו מאמץ נוסף. גם המראיין נדרש ליכולת ריכוז גדולה יותר במעקב, לבדוק תשובות שאינן ברורות, לוודא שכל אחד מן המשתתפים נמצא ונוטל חלק, כלומר שהוא לא איבד את המרואיינים.

תהליך בלתי אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיון מקוון בשל מאפייני האנונימיות, האסינכרוניות מבחינת המקום ולעתים גם מבחינת הזמן, הינו תהליך בלתי אישי, דבר שאינו יוצר מוטיבציה ומחויבות של המרואיין כלפי המראיין.

בעיות יצוג במדגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדגמי אינטרנט יש ייצוג חסר של אוכלוסיות אשר להן נגישות נמוכה לאינטרנט. המשיבים/המגיבים יהיו המשתמשים בטכנולוגיות מידע מתקדמות, בעלי הנגישות למחשב. הם מאופיינים, בדרך כלל, בהיותם עובדי הצווארון הלבן, משכילים, מתוחכמים טכנולוגית ועירוניים. על כן תיתכן הטיה בבחירת התשובות.

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשר – קשה ליצור קשר ולגייס משתתפים, קשה למצוא כתובות דואר אלקטרוני של אנשים מתאימים (אין מדריכים לאומיים או גלובליים מקוונים לכתובות מייל). אי לכך, בראיון מקוון הגישה לקהילות ברשת ולספקי אתרים חשובה. כמו גם יש קושי להבטיח שיתוף פעולה לאורך זמן. קיימת אפשרות של איבוד קשר עם משתתפים. נמצא כי 21% מבין אלה שהייתה להם גישה לאינטרנט בתקופה הראשונה של המחקר, לאחר שבעה, שמונה חודשים לא היו מקושרים, לפחות לא באותה כתובת.

אסינכרוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף העובדה שדואר אלקטרוני נותן אפשרות של תקשורת סינכרונית, קיימת אפשרות כי התשובות שתנתנה תהינה ספונטניות פחות מאשר בתוכנת מסרים מידיים, כיוון שלרשות המרואיין זמן רב יותר להחזיר תשובה. ספונטניות עשויה להיות הבסיס למידע עשיר יותר הנאסף בראיונות. אם התנהגות רפלקטיבית זו היא בגדר יתרון או חיסרון, הדבר תלוי בשאלותיו של החוקר‏‏[7]

תשובות/תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכנו מצבים בהם יענו על הראיונות המקוונים אנשים שהראיונות לא היו מכוונים אליהם. קיימת אף אפשרות שאנשים ישיבו כמה תגובות.

אנונימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון מקוון יש קושי לזהות את המרואיין. עניין זה אינו צריך לעצור את המחקר, אך יש להיות מודעים לכך. האנונימיות יכולה להועיל ולהזיק.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגישות מתאימה לטכנולוגיה ויכולת טכנולוגית - למראיין ולמרואיין צריכה להיות אותה יכולת טכנולוגית. שליטה בטכנולוגיה בה נערך הראיון אם בדואר אלקטרוני, או בראיון סינכרוני בתוכנת מסרים מידיים או בוועידת וידאו. יש לוודא שלמרואיין יש טכנולוגיה בסיסית שהוא יודע להפעילה. האפשרויות הטכנולוגיות הם תוצרים של החברה המערבית והיפנית, וכך גם המדיה המלווה טכנולוגיות אלה. בתרבויות מסוימות כמו בתרבות הערבית יש התנגדויות למדיה כל כך תקשורתית, על כן השימוש בתוכנות מסרים באותן תרבויות קטן בהרבה. כמו גם יש הבדלים בתרבויות שונות בהעדפות כלפי סוגי מדיה. יש תרבויות המעדיפות דואר אלקטרוני, אחרות מעדיפות ועידות וידאו, ואחרות תקשורת פנים אל פנים. יש להתחשב בגורמים אלה כאשר הראיון מתבצע עם אנשים מתרבויות אחרות.
גרסאות תוכנה מתאימות - ב- 2001 דיווחה illingworth שבראיון וירטואלי, לחלק מן המרואיינים היו גרסאות וורד מתקדמות יותר משלה במחשב, הדבר יצר בעיות. OCONNOR madge 2001 , גילו שלמרואיינים היו בעיות להוריד את התכנות המתאימות לראיון הסינכרוני והם נזקקו לתמיכה טלפונית. במצבים אלו המראיין תלוי מאוד ברצונו הטוב של המרואיין לפתור את הבעיות הטכנולוגיות ולהבטיח יכולת לקחת חלק במחקר.
רישום/אי-רישום הערות – כיוון שהטכנולוגיה מאפשרת הורדת תוצאות ישירות למחשב, נוצר לעתים מצב של אי רישום הערות במהלך הראיון. להערות הנרשמות על ידי המראיין הינן חשובות לצורך עיון חוזר בשאלות שנענו. בראיון מקוון בתוכנת מסרים מידיים, כאשר המראיין כותב (משוחח) בתיבת השיחה, ובאותה עת רושם רשימות הדבר קשה לביצוע.
אי-הבנות - למרות שבכל הטכניקות של ראיון עלולות לצוץ אי-הבנות בשל משמעות מילוליות והבדלים תרבותיים, בראיון באמצעות תוכנת מסרים מידיים עלולה להיווצר אי הבנה המיוחדת לאמצעי זה, כאשר הן המראיין והן המרואיין מקלידים בעת ובעונה אחת. עם זאת ניתן לראות בתחתית המסך כשהזולת כותב, דבר המצמצם את האפשרות ששניהם יכתבו בו זמנית, וכן מצמצם את אי-ההבנות שעלולות להיווצר בשל כך.
הקלדה - היות שהראיון נערך באמצעות הצורה הבסיסית של החלפת טקסטים כתובים, סוג כזה של ראיון עשוי להתאים לאנשים המקלידים במהירות, במיוחד בתוכנת מסרים מידיים, והוא תלוי גם ביכולת הביטוי, אלה שאישיותם באה לידי ביטוי באמצעות הטקסט באותה בהירות כמו בראיון פנים אל פנים, יתאימו לסוג זה של ראיון.
חוסר רצף - ראיון מקוון יכול להיות קשה יותר מראיון פנים אל פנים, משום שהוא עלול להראות מקוטע מאד. כמה מאינטראקציות האי-מייל יגוועו, אחרות יסתיימו ברצון טוב. אולם אם האינטראקציה היא עמוקה ומתמשכת לא יהיה קושי בסיום הראיון‏‏[11].

סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד ראיון פנים אל פנים וראיון טלפוני, שימושים בצורות מדיה חדשות של תקשורת כמו דואר אלקטרוני, ותוכנות מסרים מידיים פותחים דרכים חדשות לאיסוף נתונים עבור מחקרים איכותניים. הסוג של טכניקת הראיון שיבחר על ידי החוקר תלוי ביתרונות ובחסרונות הקשורים לטכניקת הראיון.

לראיון באמצעות תוכנת מסרים מיידים ודואר אלקטרוני עדיפות כאשר:

  • לרמזים החברתיים של המרואיין אין חשיבות אינפורמטיבית לגבי המראיין. הדבר תלוי כמובן בשאלת המחקר.
  • למראיין אין תקציב ואין זמן לנסיעות.
  • נדרשת גישה לאנשים הנמצאים במקומות סגורים, או מקומות אליהם הנגישות מוגבלת: בתי חולים, קהילות דתיות, בתי כלא, צבא, וכיתות מיסטיות.
  • הסטנדרטיזציה של תנאי הראיון אינה חשובה. נדרשת אנונימיות. המראיין והמרואיין לשניהם מיומנות מספקת בהקלדה ובשימוש במחשב ולשניהם מגישות למחשב ואינטרנט.

לראיון באמצעות דואר אלקטרוני עדיפות על פני תוכנת מסרים מידיים כאשר:

  • כאשר יש פערי זמן גדולים במקרים בהם המראיין והמרואיין נמצאים באזורי עולם שונים, ובאזורי זמן שונים, וראיון סינכרוני משמעו עבור אחד הצדדים ראיון בשעות הלילה.
  • כאשר למרואיין נחוץ זמן כדי להגיב לדיאלוג המתפתח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Gergen, Kenneth J.; Gergen, Mary M., & Barton, William H. (1973). Deviance in the dark. In Psychology Today, 7, 129-130‏
  2. ^ ‏ Joinson, Adam N. (2001). Self-disclosure in computer-mediated communication: The role of self-awareness and visual anonymity. European Journal of Social Psychology, 31, 177-192‏
  3. ^ ‏Spears, Russel, & Lea, Martin (1994). Panacea or panopticon? The hidden power in computer-mediated communication. Communication Research, 21, 427-459‏
  4. ^ ‏Shachaf, Pnina (2005). Bridging cultural diversity. Journal of Global Information Technology Management, 8(2), 46-60‏
  5. ^ 5.0 5.1 Roberta Bampton, Christopher J. Cowton,‏ The E-Interview, באתר FQS (לקוח מכתב העת "Using Technology in the Qualitative Research Process" כרך 3 גיליון 2, 2002)
  6. ^ [1] (POLLOCK, 2004, p. 4) (הקישור אינו פעיל, 26.11.2010)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 ‏‏o'cconor,henrietta2006, exploringonline research methods,university of licester,http://www.geog.le.ac.uk/ORM/interviews (הקישור אינו פעיל, 26.11.2010)
  8. ^ ‏Morris, Desmond (1994). The naked ape. London: Vintage/Ebury‏
  9. ^ [2] (AOKI, 1995) (הקישור אינו פעיל, 26.11.2010)
  10. ^ ‏Markham, Annette M. (2004). The Internet as research context. In Clive Seale, Giampietro Gobo, Jaber Gubrium & David Silverman (Eds.), Qualitative research practice (pp.358-374). London: Sage‏
  11. ^ ‏Mann, Chris & Fiona Stewart (2000). Internet communication and qualitative research. London: Sage‏