ראס מוחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמורת ראס מוחמד מסומנת בירוק
ראס מוחמד
ריף אלמוגים בראס מוחמד

ראס מוחמדערבית رأس محمد, תעתיק מדויק: ראס מֻחַמַד), הוא לשון יבשה הנמצאת בנקודה הדרומית ביותר של חצי האי סיני וחודרת בכיוון דרום-מזרח, למרחק של כשמונה קילומטרים, אל תוך ים סוף. הקצה הדרומי של הלשון נמצא כ-20 קילומטרים מדרום לשארם א-שייח. ממערב ללשון נמצא מפרץ סואץ וממזרח לה נמצא מפרץ אילת. באזור נמצאת שונית אלמוגים מן העשירות באזור והוא נחשב אחד מאתרי הצלילה הטובים בעולם.

לשון היבשה בשמה היווני-רומי, פוסידון (על שם אל הימים במיתולוגיה היוונית), נזכרת לראשונה בחיבורו של הגאוגרף סטרבון מראשית המאה ה-1. במאה ה-12 היה הגאוגרף מוחמד אל-אדריסי הראשון אשר כינה את המקום בשמו הערבי "ראס אבו מוחמד"[1].

למן תחילת המאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20, שלטה האימפריה העות'מאנית בחצי האי סיני. במאבק הכוחות שהתרחש בתחילת המאה ה-20 בין הטורקים ובין האימפריה הבריטית על סיני, הציעו הטורקים לחלק את חצי האי על בסיס קו אל עריש-ראס מוחמד. הצעה זו נדחתה על ידי הבריטים. ב-1956, בעת מבצע קדש, כבשה ישראל את האזור, אך נסוגה ממנו תוך מספר חודשים. ב-1967, במלחמת ששת הימים כבשה ישראל שנית את חצי האי סיני ושהתה באזור עד תחילת 1980. אז שורטט מחדש, במפות ובשטח, קו אל עריש-ראס מוחמד שהיה קו ביניים בנסיגת ישראל לגבול הבינלאומי, כפי שהוסכם בהסכם השלום בין ישראל ומצרים.

ב-1983 הוכרז האזור כשמורת טבע ימית על ידי הסוכנות לענייני הסביבה של מצרים. גודל השמורה הוא 480 קמ"ר. אופי ואקלים שטח הלשון הוא מדברי. חלקו מישור טרשי המכוסה חול וחלוקים וחלקו גבעות נמוכות. הנקודה הגבוהה באזור מגיעה לגובה של 73 מטר מעל פני הים. בחלקים הצפוניים יותר של השמורה מצויים גם ואדיות ודיונות חול. בחלק מהחופים מצויים ריכוזי צמחיית מנגרובים מסוג Avicennia marina ‏[2].

יותר מ-200 מיני אלמוגים מצויים בשוניות שבאזור. מתוכם, 125 הם אלמוגים רכים. סביב אותן שוניות ניתן למצוא יותר מ-1,000 מיני דגים, 40 מיני כוכבי ים, 25 מיני קיפודי ים, 100 מיני רכיכות ו-150 מיני סרטנאים. מבין צבי הים הנמצאים באזור, ניתן לציין את צב הים הירוק וצב הים הקרני הנצפים באזור באופן סדיר.

אזור ראס מוחמד מפורסם בכרישים אשר מגיעים אליו לעתים מים סוף. על שם אותם כרישים נקרא חוף הצלילה המפורסם "Shark Reef" וגבעת התצפית שמעליו "Shark Observatory". כרישים אלו נחשבים כלא מסוכנים לאדם, אולם ידוע על מקרים נדירים בהם הותקפו מתרחצים וצוללים.‏[3] לא רק כרישים מגיעים מים סוף, אלא גם דולפינים, ברקודות ודגים גדולים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב וילנאי, סיני עבר והווה, הוצאת אחיעבר, 1969
  2. ^ וילנאי, שם
  3. ^ סוכנויות הידיעות, שארם א-שיח': תיירת מתה מתקיפת כריש, באתר nrg מעריב, 5 בדצמבר 2010