ראצק

ראצק
Raczki
סמל ראצק
סמל ראצק
סמל ראצק
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה פודלסיהפודלסיה פודלסיה
נפה סובאלק
שטח 142.25 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 2,100
קואורדינטות 53°59′00″N 22°47′00″E / 53.983333333333°N 22.783333333333°E / 53.983333333333; 22.783333333333 
אזור זמן UTC +1
http://www.raczki.pl
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראצקפולנית: Raczki; ברוסית: Рачки; ביידיש: ראַצק) היא עיירה (לעיתים מוגדרת ככפר) על גדות הנהר הקטן רוֹסְפּוּדַה (Rospuda), בנפת סובאלק שבמחוז פודלסיה (Podlasie) בצפון-מזרח פולין. העיירה שוכנת כ-15 ק"מ מדרום-מערב לעיר סובאלק (Suwałki) וכמרחק הזה מצפון-מערב לעיירה אוגוסטוב (Augustów).

בראייה היסטורית, במשך מרבית המאות האחרונות נמצאה העיירה (והאזור כולו) בתחום השיפוט של ליטא על גלגוליה המדיניים השונים. על כן, יש יסוד להניח כי אחוז ניכר מתושבי האזור הם ממוצא ליטאי. לצד התרבות הליטאית, ספג האזור השפעה תרבותית פולנית נרחבת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום יושב לראשונה בשנת 1513, ומוזכר בשם זה כבר במסמכים משנת 1558. בערך בתחילת המאה ה-19 כבר נמנו במקום 766 תושבים, רובם עסקו במלאכת-יד בעיקר חייטים וסנדלרים. כמו כן התפתח במקום מסחר בפשתן וצמר. שני פונדקים שירתו את האורחים שביקרו במקום בימי השוק והירידים השנתיים. לאחר ההתקוממות של פולין ליטא ובלארוס בינואר 1863 נגד השלטון הרוסי, איבדה רצקי את זכויותיה האזרחיות כעונש על חלקו של האזור בהתקוממות.

יהדות ראצק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע על קיומה של קהילה יהודית במקום כבר בסוף המאה ה-17. ולקהילה אף היה רב משלה, רבי גרשון בערך כבר משנת 1670. עם זאת בתקופה מאוחרת יותר בראשות הקהילה כבר לא עמד רב משלה ובתפקיד זה שימש שוחט העיירה.

בשנת 1789 נמנו בעיירה 542 יהודים, ובשנת 1808 נמנו בה 1,117 יהודים (79.5%) מתוך אוכלוסייה כללית שמנתה אז 1404 תושבים.

בשנת 1900 נמנו בעיירה 1,116 יהודים[1].

בן העיירה, אריה שרנייץ, מספר על זכרונותיו מראצק:[2]

אין לי הסבר לתופעה, שעל אף היות עיירתנו קשישה מסובאלק במאה וחמישים שנה לפחות, היא נשארה בממדיה הזערוריים ומנתה פחות ממאה משפחות יהודיות וכעשרים משפחות נוצריות. כרגיל, כל החיים התרכזו בה סביב השוק ובלבו – הבאר [...] ארבעה רחובות קרנו מהשוק אל ארבע רוחות השמיים ושתיים-שלוש סמטאות חצו אותן במקביל לשוק וסובבוהו. זוהי אם כן קריה רבתי ראצק...
[בחדר המודרני] הדגישו בכל הזדמנות, כי שיטת החדר כבר מיושנת. עדיין חזרו על החומש ועל תנ"ך ולמדו גמרא, אבל שמו את הדגש על פרץ, ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, לימדו מתמטיקה ועוד.
אני ממשיך בדרכי בסימטקה, פוסח על השוק וממשיך אל בית-המדרש. [...] בשבת של יום קיץ היו התושבים יוצאים לטייל בקארצובי פארק. [...] אנו הצעירים היינו מגיעים דרך השדות והגיא אל הנהר, כדי לרחוץ בו. [...] הרבה זכרונות ניטשטשו בראשי... טיול מחנות לחנות בשוק, [...] נסיעה בעגלה לסובאלק, לילה של חביות זפת בוערות בכיכר השוק בשנת 1913, לרגל חגיגת יום השנה ה-300 לשושלת רומנוב הרוסית, את משלוח המנות, הגעלת הכלים בערב-פסח, והעיקר חתונה בעיירה.

אריה שרנייץ, נולדתי בראצק

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הופצצה העיירה בידי הגרמנים, ורבים מיהודיה נמלטו ממנה. עם כניסת הגרמנים לעיירה, החלו אלו בביצוע מעשי שוד בקרב יהודיה, ובחטיפתם לעבודות כפייה משפילות, ובהן ניקוי רחובות היישוב.

עם כניסת יחידות הצבא האדום לעיירה בסוף ספטמבר 1939, ועד להכללת היישוב באופן רשמי בשטח הכיבוש הגרמני בהתאם להסכם ריבנטרופ מולוטוב, עזבו את המקום יהודים נוספים. עם שובם של הגרמנים לעיירה, גירשו אלו את כל היהודים שעוד נותרו בה, וגורלם היה כגורל יהודי היישובים אליהם הגיעו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פנקס הקהילות הוצאת יד ושם.
  • אריה שרנייץ, "נולדתי בראצק", בתוך: ספר קהילת סובאלק ובנותיה: בקלורובה, ויז'אן, סייני, פונסק, פיליפובה, פשרושלה, ראצק (עורכים: יהודה אלראי ויוסף כרוסט), תל אביב: הוצאת יאיר ע"ש אברהם שטרן, תשמ"ט-1989, עמ' 164-165 (בגרסה אינטרנטית באוסף ספרי היזכור של ספריית העיר ניו יורק, תמונות 169-168).
  • "Raczki", in: Encyclopedia of Jewish Life, 2001, p. 1044.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו ראצק, באתר Jewishgen. (באנגלית)
  2. ^ אריה שרנייץ, "נולדתי בראצק", בתוך: ספר קהילת סובאלק ובנותיה: בקלורובה, ויז'אן, סייני, פונסק, פיליפובה, פשרושלה, ראצק (עורכים: יהודה אלראי ויוסף כרוסט), תל אביב: הוצאת יאיר ע"ש אברהם שטרן, תשמ"ט-1989, עמ' 164-165.