ראשי תיבות בדיעבד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ראשי תיבות בדיעבד הם התייחסות למילה כאל ראשי תיבות, אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעתים שנים רבות לאחר שנוצרה.

ראשי תיבות בדיעבד מקובלים כשעשוע לשון, ולעתים הם מתקיימים כאטימולוגיה עממית.

ראשי תיבות בדיעבד כאטימולוגיה עממית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תיקו" – מילה המופיעה בתלמוד כמילה ארמית שמקורה במילה "תיקום" (תעמוד), כלומר תעמוד השאלה ולא תוכרע. בפירוש התוספות יום טוב למסכת עדיות (ח, ז) נדרשה המילה כראשי תיבות של "תשבי יתרץ קושיות ובעיות".
  • "לעז" – על אף שמשמעותו השורש לע"ז היא ככל הנראה "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו לערבית: لغز לע'ז = חידה), בתקופה מאוחרת נדרשה המילה לעז כראשי תיבות של "לשון עם זר", וזאת על שום שנכתבה במקומות רבים עם גרשיים בתוכה, שהיו סימון מקובל להדגשת מילים מיוחדות, ולאו דווקא לראשי תיבות.
  • המילים "ודו"ק", "וק"ל", כסיום של חידוש תלמודי אצל האחרונים, פורשו כראשי תיבות על שום סימון הגרשיים (פירושן המקורי הוא לא בראשי תיבות: ודקדק בדבר; והדבר קל): ודייק ותמצא קל (או: ועיין דבריי ותמצאם קלים; וקל להבין.
  • בצה"ל נפוץ פיענוח של ראשי תיבות בדיעבד. כך למשל פורשו ראשי התיבות מא"ג כ"מקלע אחיד גדודי", למרות שמקורם בצרפתית: Mitrailleuse d'Appui General (מקלע לשימוש כללי), או טנק המג"ח כ"מרכבת גיבורי חיל". המילה וואסח פוענחה כ"וואלה, סחתיין".
  • היישוב קלי"ה, נקרא על שם חברת "קליה", שנקראה על שם הקליום שבים המלח. ראשי התיבות בדיעבד הם עבור "קם לתחיה ים המוות". כמו כן, שם המושב נעמ"ה, על שום סמיכותו לכפר הערבי נועימה, שונה בדיעבד לראשי התיבות של "נוער עברי מיישב הבקעה".

ראשי תיבות בדיעבד כשעשועי לשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדי גרסיאל, בוא שם עברי, באתר ערוץ 7 (לקוח מגיליון בשבע מספר 141)