ראשי תיבות בדיעבד

ראשי תיבות בדיעבד הם התייחסות למילה כאל ראשי תיבות, אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעתים שנים רבות לאחר שנוצרה.

ראשי תיבות בדיעבד מקובלים כשעשוע לשון, ולעתים הם מתקיימים כאטימולוגיה עממית.

ראשי תיבות בדיעבד כאטימולוגיה עממית

• "תיקו" – מילה המופיעה בתלמוד כמילה ארמית שמקורה במילה "תיקום" (תעמוד), כלומר תעמוד השאלה ולא תוכרע. בפירוש התוספות יום טוב למסכת עדיות (ח, ז) נדרשה המילה כראשי תיבות של "תשבי יתרץ קושיות ובעיות".
• "לעז" – על אף שמשמעותו השורש לע"ז היא ככל הנראה "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו לערבית: لغز לע'ז = חידה), בתקופה מאוחרת נדרשה המילה לעז כראשי תיבות של "לשון עם זר", וזאת על שום שנכתבה במקומות רבים עם גרשיים בתוכה, שהיו סימון מקובל להדגשת מילים מיוחדות, ולאו דווקא לראשי תיבות.
• המילים "ודו"ק", "וק"ל", כסיום של חידוש תלמודי אצל האחרונים, פורשו כראשי תיבות על שום סימון הגרשיים (פירושן המקורי הוא לא בראשי תיבות: ודקדק בדבר; והדבר קל): ודייק ותמצא קל (או: ועיין דבריי ותמצאם קלים; וקל להבין.
• בצה"ל נפוץ פיענוח של ראשי תיבות בדיעבד. כך למשל פורשו ראשי התיבות מא"ג כ"מקלע אחיד גדודי", למרות שמקורם בצרפתית: Mitrailleuse d'Appui General (מקלע לשימוש כללי), או טנק המג"ח כ"מרכבת גיבורי חיל". המילה וואסח פוענחה כ"וואלה, סחתיין".
• היישוב קלי"ה, נקרא על שם חברת "קליה", שנקראה על שם הקליום שבים המלח. ראשי התיבות בדיעבד הם עבור "קם לתחיה ים המוות". כמו כן, שם המושב נעמ"ה, על שום סמיכותו לכפר הערבי נועימה, שונה בדיעבד לראשי התיבות של "נוער עברי מיישב הבקעה".

ראשי תיבות בדיעבד כשעשועי לשון

• למילה "שבת" הוצעו ראשי התיבות הרקורסיביים "שינה בשבת תענוג" (ילקוט ראובני, פרשת ואתחנן).
• אמת – אמת מארץ תצמח (תהלים פה, יב).
• שנתיים לאחר הקמתו של המושב זרעית שונה שמו לכפר רוזנוולד, על שמו של נדבן יהודי-אמריקאי, ויליאם רוזנוולד. השם הלועזי עורר התנגדות עזה של התושבים, ולכן הציע יהודה זיו, שהיה יושב ראש ועדת השמות הממשלתית, לקבוע כי זרעית פירושו זכר רוזנוולד עמנו ישאר תמיד.‏
• לשמותיהן של חברות תעופה רבות ניתנו ראשי תיבות בדיעבד, למטרות סאטיריות. "El Al", למשל, מוצגת כראשי התיבות Every Landing Always Late.

ראו גם

• גזירה לאחור
• רקורסיה לשונית