ראש הגשר הרומני
ראש הגשר הרומני (בפולנית: Przedmoście rumuńskie) הוא ראש גשר פולני (היום האזור נמצא באוקראינה) על גבול רומניה, שם רוכז הצבא הפולני הנסוג מפני המתקפה של צבא גרמניה הנאצית.
בשעה שגרמניה הנאצית תקפה את פולין (המתקפה החלה ב-1 בספטמבר 1939), הייתה האחרונה בברית הגנה הדדית עם רומניה, אולם פולין העדיפה לא לבקש מרומניה את עזרתה הצבאית, אלא להשתמש בשטח רומניה כעורף אסטרטגי, דרכו תוזרם אספקה לצבא הפולני. את האספקה היו אמורות להביא לנמלי הים השחור של רומניה ספינות ציי אנגליה וצרפת, אך הם התמהמהו.
ב-14 בספטמבר הורה המפקד הפולני העליון, מרשל אדוארד רידז שמיגלי, לכוחות הפולניים שממזרח ל-ויסלה, להתרכז באזור הגבול עם רומניה, אזור שכונה "ראש הגשר הרומני". ההוראה ניתנה לכ-20 דיוויזיות. מטרת הפיקוד העליון הפולני הייתה לרכז את הצבא באזור הסמוך לגבול הרומני, אזור משופע במכשולים טבעיים (ביצות ונהרות), לשמר בו את הכוח הצבאי הפולני ולארגן את המגננה נגד הגרמנים עד שבני הברית המערביים יפתחו בחורף במתקפה המובטחת במערב גרמניה. הפולנים סמכו על כך שדרך הגבול הרומני יקבלו הספקה שוטפת ויחס ידידותי. התוכנית הפולנית הוכנה מראש למקרה בו הצבא הפולני לא יצליח להתמודד עם הצבא הגרמני הפולש. כניסת הצבא האדום לפולין, ב-17 בספטמבר, חיסלה למעשה את התוכנית הפולנית, אך בראש הגשר הרומני כבר התרכז כוח צבאי גדול.
במהלך נפילת פולין וגם זמן מה לאחריה, חיילים פולנים רבים עברו את הגבולות עם רומניה ועם הונגריה בניסיון לעבור דרכן אל אזורים שנשלטו על ידי כוחות בני בריתם. החיילים שהגיעו לרומניה נכלאו, אך בני הברית לשעבר, הרומנים, עצמו עין מבריחות המוניות ואיפשרו למעשה לפולנים להמשיך במסעם. כ-120,000 אנשי צבא פולנים עשו את הדרך הזאת ולצידם גם פליטים אזרחים רבים. גם רכוש הבנק הממלכתי הפולני הוברח בדרך הזאת.
מרבית אנשי הצבא הפולנים הגיעו לצרפת (חלקם לסוריה שהייתה בשלטון צרפתי) ומשם המשיכו את מלחמתם בגרמנים. עם נפילת צרפת, כוחות פולניים רבים עברו לשטחים בריטיים וגם משם המשיכו להילחם. הפולנים, שישבו בסוריה, עברו לארץ ישראל, בתיאום עם השלטון הבריטי, וכאן התארגנו מחדש עד למעבר למצרים יחד עם צבא אנדרס.