רבה בר רב חנן
רבה (או רבא) בר רב חנן, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בנו של רב חנן.
היה חברו של האמורא המפורסם אביי, וכבר בילדותם שניהם היו תלמידיו של רבה, ראש ישיבת פומבדיתא. מסופר עליהם שבילדותם ישבו לפני רבה, ושאל אותם "למי מברכים?" ואמרו: "לרחמנא" (לרחמן, כינוי לאלוהים). שאלם: "והיכן הוא יושב?" רבא בר רב חנן הצביע כלפי התקרה, ואביי יצא החוצה והצביע השמיימה. רבה התפעל מן התשובה וחזה שיגדלו להיות חכמים גדולים[1]. אביי היה קטן ממנו, ונחשב כתלמיד חבר שלו.
רבה העריכו ביותר, וביקש שהוא יספידהו לאחר מותו, יחד עם אביי[2].
נשא ונתן גם בפני רבא[3], וגם רב אויא היה מחבריו[4].
התגורר במקום בשם ארטיבנא (נוסחאות אחרות: ארטבינא, ארטביא, ארטוניא) ליד פומבדיתא, ובשבתות עשה עירוב תחומין לצורך הליכה לעיר התורה פומבדיתא[5]. לדעת רבנו חננאל בפירושו שם, הליכתו נועדה לשמוע את שיעוריו של רב יוסף, שהיה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רבה.
לפרנסתו עסק כנראה בחקלאות. מסופר שהיו לו דקלים על גבול פרדסו של רב יוסף, וציפורים שקיננו על הדקלים הזיקו לפרדס. רב יוסף תבע ממנו להרחיק את הדקלים, והשיב שאיננו רוצה לעקור עצי פרי, אך הוא מרשה לרב יוסף לעשות זאת בעצמו[6].
לא הובאה בגמרא הלכה כלשהי בשמו. עשרות אזכוריו בתלמוד הם בהקשרים של המשא ומתן התלמודי: העלאת התלבטויות שונות או קושיות על דברי חכמים אחרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבה בר רב חנן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ח, עמוד א', על פי הכרעת דקדוקי סופרים ותולדות תנאים ואמוראים כגרסת בה"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ג, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ה, עמוד א', מסכת חולין, דף קכ"ט, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"א, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ו, עמוד א'