רבה בר רב שילא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבא בר שילא
תקופתו אמוראים
מקום פעילות בבל
דור רביעי
רבותיו רב חסדא, רב מתנה
חבריו אביי ורבא

רבא (או רבה או רבי אבא) בר שילא היה בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב חסדא.

על רבותיו נמנו מלבד רב חסדא, רב מתנה, ורב המנונא סבא[1]. שימש כדיין[2].

מסופר, כי מצא את אליהו הנביא. שאלו: מה עושה כעת האלוקים? אמר לו אליהו הנביא: מוסר תורה משמם של חכמי התנאים, חוץ מרבי מאיר, מכיוון שלמד תורה מפיו של אחר. שאל אותו רבה בר שילא: והלא לקח רק את הפנימיות מתורתו, אבל לא למד ממעשיו, כאדם המוצא רימון, שאוכל את תוכו וזורק את קליפתו? הגיב אליהו הנביא: דעת בעקבות דבריך, אומר האלוקים תורה גם מפיו של רבי מאיר - "מאיר בני אומר..."[3]

אמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעולם יבקש אדם רחמים מהאלוהים, אפילו עד כיסוי העפר האחרון שבו יכסו את קברו.‏[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]