רבובנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ראבובנק הוא קואופרטיב הולנדי בינלאומי לשירותים כלכליים ופיננסיים – בנק קואופרטיבי. הקואופרטיב כולל 136 בנקים עצמאיים, ארגון מרכזי בשם ראבובנק-הולנד, וחברות בת נוספות שתחומי התמחותן חופפים את אלו של הבנק. בראשיתו היה ראבובנק בנק חקלאי ועד היום הוא מחזיק בנתח שוק של 85-90% מהשירותים למגזר החקלאי בהולנד. לאורך השנים, הרחיב הבנק את קהלי היעד שלו והתמקד גם בחברות ועסקים קטנים ובינוניים. ראבובנק הוא כיום אחד מ-30 המוסדות הפיננסיים הגדולים ביותר בעולם. נכון לחודש יוני 2012, סך נכסיו מוערך בכ- 771,000,000,000 אירו והרווח הנקי שלו מסתכם ב- 1.3 מיליארד אירו. הוא ממוקם במקום השמיני ברשימת הבנקים הבטוחים העולם. הבנק מחזיק בכ-40% מחשבונות החסכון בהולנד ו- 30% מהמשכנתאות הפרטיות במדינה, ניתנו על ידו. הבנק הוא הבנק השלישי בגודלו בנתח השוק הקמעונאי, ושני בגודלו במספר חשבונות העובר ושב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנק נוסד בהשראת בנק האיכרים הראשון שנוסד ב-1864 בגרמניה. השמועות על המודל הגיעו להולנד בסוף המאה ה-19. באותה התקופה, התקשה המגזר החקלאי בהולנד להשתלב בשוק הקפיטליסטי ורבים מהחקלאים היו נתונים באופן מתמיד תחת סכנה של עוני ופשיטת רגל. בשלב מסוים, הם החליטו לנסות לסייע אחד לשני להשיג גישה למשאבים הדרושים כדי להוציא עצמם מהקושי אליו נקלעו. הם התאגדו יחד, והקימו שני בנקים קואופרטיבים. הראשון נוסד באוטרכט והשני באיינדהובן. במשך עשרות שנים לא התאחדו שני הבנקים, על אף הדמיון ביניהם. הסיבה לכך, טמונה ככל הנראה באי הסכמות על בסיס דת- חברי הבנק באיינדהובן היו קתולים, בעוד שחברי הבנק באוטריכט היו פרוטסטנטים. שוני נוסף בין שני הבנקים בא לידי ביטוי ביחסם לסניפיהם המקומיים. הבנק באיינדהובן נהג במדיניות ריכוזית מאוד, בעוד שסניפי הבנק באוטריכט נהנו מאוטונומיה ומעצמאות כלכלית. שני הבנקים אפשרו לחקלאים גישה למשאבים שנזקקו להם כדי להניע את הייצור, והביאו לשגשוג בקרב המגזר החקלאי במדינה. ב-1972, התאחדו לכדי בנק אחד- ראבובנק. הגורמים שהביאו להחלטה על האיחוד: גידול במספר הסניפים שהוביל לתחרות קשה, צמצום הפער האידאולוגי בין שני הבנקים ודרישה גוברת להון בתעשייה ההולנדית שהעלתה את קרנם של עסקי הבנקאות. בשנות השמונים הפך הבנק לבנק בינלאומי. ההחלטה על ההתרחבות נבעה בעיקר משאיפתו של הבנק לסייע למגזר החקלאי בעולם כולו, ולא רק בהולנד. כחלק ממגמה זו רכש בשנות התשעים בנקים באוסטרליה ובניו זילנד שזוהו גם הם עם המגזר החקלאי. ב-2006, ייסדה ראבובנק בנק אינטרנטי לחסכונות בלבד שהחל לפעול באירלנד ולאחר מכן הוקמו סניפים שלו גם בבלגיה, ניו זילנד ובאוסטרליה. הקמפיין הפרסומי שנערך במדינות הללו העלה את קרנו של הבנק, ולא רק בתחום החסכונות, אלא גם בתחום ההלוואות. ב-2010, החליט הבנק לאחד את כל הבנקים האינטרנטיים תחת שם אחד- רבודיירקט (rebodirect). ראבובנק השלים את רכישתו של ה-mid-state bank & trust, ב-2007- מה שאפשר לו לפתוח סניפים גם בארצות הברית.

תהליך ההתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנקים הקואופרטיביים שגשגו כבר מראשית הדרך. הסיבה המרכזית לכך הייתה שבעלי הבנק היו חקלאים בעצמם, ועל כן הכירו טוב יותר מהבנקים בעיר את המגזר החקלאי, ידעו לאמוד ולהעריך בצורה טובה יותר את כושר ההחזר שלהם, ולפיכך להציע ריבית נמוכה יותר. הבנקים המקומיים נוהלו בצורה אוטונומית על ידי חבריהם. הם דבקו בעיקרון של ניהול ללא שכר, ובחרו את חבר המנהלים מתוכם. היחיד שקיבל משכורת היה הקופאי. הייתה זו משכורת סמלית בלבד, והראיה לכך היא שרוב הקופאים החזיקו במשרה נוספת. משרד הבנק המקומי, היה בשנות החמישים מעין "סלון" של הקופאי ותו לא. בשנות השישים, עברו רוב הבנקים המקומיים למשרדים חדשים ומודרניים. משרת הקופאי, הוחלפה במשרה של מנהל בנק מקומי. מאז 1998, מנהל הבנק המקומי הוא בנקאי מקצועי, אשר עומד בראש דירקטוריון שחבריו נבחרים מבין חברי הבנק. אחד הדברים שאפיינו את הבנק מרגע האיחוד, הוא האוטונומיה שישנה לבנקים המקומיים. זו האחרונה תמיד הייתה בעלת חשיבות עליונה, אך מפעם לפעם נאלץ הבנק לקבל החלטות בעלות אופי ריכוזי, ולפגוע בעצמאות הסניפים המקומיים. הסיבה לכך הייתה הצורך לשמור על היכולת להעניק תנאים טובים ולספק שירותים טובים מספיק ללקוחות. הביקוש הגובר של לקוחות למוצרים סטנדרטיים וזמינים באופן נרחב שיחק גם הוא חלק משמעותי בהתפתחות זו. באופן מסורתי שימש הבנק בעיקר חקלאים ועסקים קטנים. בשנות השישים, גדל בצורה משמעותית מספר הלקוחות הקמעונאיים מה שהביא את ראבובנק להיות שחקן מרכזי בתחום חשבונות החיסכון והמשכנתאות בהולנד.

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת ראבובנק מורכבת מרשת של בנקים מקומיים, מראבובנק- הולנד, ומשורה של חברות בת. באופן רשמי רשת הבנקים המקומיים היא ארגון האם, וראבובנק הולנד הוא ארגון הבן. יחד עם זאת, אחד הדברים המעניינים המאפיינים את הבנק, הוא הדינאמיקה הייחודית בין חברת האם וחברת הבת. בעוד שברוב החברות חברת האם היא המכתיבה לחברת הבת את המדיניות, במקרה של ראבובנק, הסיטואציה מורכבת יותר. פעמים רבות, דווקא ראבובנק-הולנד, על אף היותה חברת הבת, מתערבת בעניינייהם של הבנקים המקומיים ופוגעת באוטונומיה שלהם, אף כי באופן רשמי מהווים הם את חברת האם. בעת המיזוג היו חמישה מנגנוני ניהול בראבובנק הולנד.

  • אסיפה כללית- בפורום זה מיוצגים הדירקטוריונים של כל הבנקים המקומיים.
  • ועד מייעץ- פורום זה מורכב מנציגים מהבנקים המקומיים.
  • הנהלה כללית- הנהלה זו הוותה באופן תאורטי גוף מנהל אוטונומי, אבל בפועל נאלצו חבריה לקחת בחשבון החלטות שהתקבלו במנגנון הרביעי- המועצה המנהלת.
  • המועצה המנהלת- מועצה מייעצת עצמאית שהיו"ר שלה גם נכח בישיבות של ההנהלה הכללית.
  • דירקטוריון מפקח.

ב - 2002, הוחלט כי מבנה זה מסורבל מדי וכי יש לערוך בו שינויים. כחלק מהשינויים הללו הוחלט על פירוק המועצה המנהלת. עקב כך קיבלה ההנהלה הכללית את כל הסמכות הקשורה בניהול הבנק. כמו כן, הוגדר מחדש תפקידו של הדירקטוריון המפקח, והובהר כי הפיקוח יערך אך ורק על ידו.

ימינו אנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יוני 2012 הורידה סוכנות הדירוג מודי'ס את הדירוג של הבנק לAa2. בשל שיטת דירוג חדשה שנכנסה לתוקף בנובמבר 2011 על ידי סוכנות סטנדרד אנד פור'ס דירוג האשראי שלו הופחת מAAA ל-AA. סוכנות הדירוג פיץ' העניקה לבנק את דירוג האשראי AA.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]