רביעיית גוארנרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רביעיית גוארנרי (Guarneri Quartet) היא רביעיית מיתרים אמריקאית, הקרויה על שם משפחת בוני הכינורות המפורסמת, גוארנרי. ראשיתה של הרביעייה בשנת 1964, בפסטיבל מרלבורו בוורמונט, ארצות הברית. החברים ניגנו מוזיקה קאמרית עם הפסנתרן רודולף סרקין, מייסד הפסטיבל, והכנר אלכסנדר שניידר שכנע אותם להתכנס יחדיו לרביעיית מיתרים.‏[1]

בשנת 2001 התחלף בה הצ'לן. נכון לשנת 2005 חברי הרביעייה הם:

עד שנת 2001 כללה הרביעייה את

הרביעייה יצאה לסיורי קונצרטים בארצות שונות. בפריז ניגנה עם ארתור רובינשטיין ובלונדון ביצעה את מכלול רביעיות המיתרים של בטהובן ואף הגישה כיתות אמן.‏[1]

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביעיית גוארנרי יצרה הקלטות רבות מספור במהלך שנות קיומה הרבות, ביניהן כמה מן היצירות החשובות ביותר בספרות לרביעיית מיתרים ומוזיקה קאמרית בכלל. הרביעייה הקליטה לחברות ערבסק, RCA Red Seal, פיליפס, ו-Surroundedby Entertainment. להלן רשימת הקלטות חלקית: Herbert Glass/R

  • חואן אריאגה - מכלול רביעיות המיתרים
  • בלה ברטוק - מכלול רביעיות המיתרים
  • לודוויג ואן בטהובן - מכלול רביעיות המיתרים (הוקלט פעמיים: ב-RCA ובפיליפס), חמישיית מיתרים (עם פנחס צוקרמן
  • אלכסנדר בורודין - רביעיית מיתרים מס' 2
  • יוהנס ברהמס - מכלול רביעיות המיתרים, מכלול חמישיות המיתרים (עם פנחס צוקרמן), חמישיית פסנתר בפה אופוס 34 (עם ארתור רובינשטיין ב-RCA, עם פיטר סרקין בפיליפס), מכלול רביעיות הפסנתר (עם ארתור רובינשטיין)
  • קלוד דביסי - רביעיית מיתרים (הוקלטה פעמיים: ב-RCA וב-Surroundedby Entertainment
  • ארנסט פון דוהנאני - רביעיית מיתרים מס' 2 ברה במול מז'ור
  • אנטונין דבוז'אק - חמישיית פסנתר מס' 2 אופוס 81 (עם ארתור רובינשטיין), רביעייה בדו מז'ור אופוס 61, בפה מז'ור אופוס 96 ("האמריקאית"), בסול מז'ור אופוס 106, בלה במול מז'ור אופוס 105, חמישיית ויולה במי במול מז'ור אופוס 97 (עם וולטר טרמפלר), טרצטו אופוס 74.
  • גבריאל פורה - רביעיית מיתרים אופוס 121 (הוקלטה פעמיים: ב-RCA וב-Surroundedby Entertainment), רביעיית פסנתר בדו מינור אופוס 15 (עם ארתור רובינשטיין)
  • אדוארד גריג - רביעיית מיתרים בסול מינור אופוס 27 (הוקלטה פעמיים: ב-RCA ובפיליפס)
  • יוזף היידן - רביעיות מיתרים ברה מז'ור אופוס 20 מס' 4, בסול מינור אופוס 74 מס' 3, בסול מז'ור אופוס 77 מס' 1, בפה מז'ור אופוס 77 מס' 2
  • האנס ורנר הנצה - חמישיית פסנתר (עם פיטר סרקין)
  • לאוש ינאצ'ק - מכלול רביעיות המיתרים
  • פליקס מנדלסון - רביעיית מיתרים אופוס 13, רביעיית מיתרים ברה מז'ור אופוס 44 מס' 1, חמישיית ויולה במי במול מז'ור אופוס 87 (עם פנחס צוקרמן, שמינייה במי במול מז'ור אופוס 20 (עם רביעיית המיתרים אוריון)
  • וולפגנג אמדאוס מוצרט - מכלול רביעיות הפסנתר (עם ארתור רובינשטיין), "מוזיקת לילה זעירה" (עם יוליוס לוין), 6 רביעיות מיתרים המוקדשות ליוזף היידן (הוקלטו פעמיים: ל-RCA ול-פיליפס) (בסול מז'ור ק.387, ברה מז'ור ק.421, במי מז'ור ק.428, בסי במול מז'ור ק.458, בלה מז'ור ק.464, בדו מז'ור ק.465), רביעיית מיתרים ברה מז'ור ק.499], רביעיית מירים ברה מז'ור ק.575, רביעיית מיתרים בסי במול מז'ור ק. 589, רביעיית מיתרים בפה מז'ור ק.590. מכלו8ל חמישיות הוויולה (עם אידה קאוואפיאן, סטיבן טננבאום וקים קשקשיאן)
  • מוריס ראוול - רביעיית מיתרים (הוקלטה פעמיים: ל-RCA ול-Surroundedby Entertainment)
  • פרנץ שוברט - רביעיית מיתרים ברה מז'ור 804 (הוקלטה פעמיים: ל-RCA ולערבסק), בדו מז'ור "פרק רביעייה", ברה מינור 810'D "המוות והעלמה" (הוקלטה פעמיים: ל-RCA ולערבסק), בסול מז'ור D887, חמישיית מיתצרים בדו מז'ור D956 (עם ליאונרד רוז), חמישיית דג השמך D667 (עם עמנואל אקס ויוליוס לוין)
  • רוברט שומאן - מכלול רביעיות המיתרים, אופוס 41, חמישיית פסנתר במי במול מז'ור אופוס 44 (עם ארתור רובינשטיין)
  • יאן סיבליוס - רביעיית מיתרים ברה מינור אופוס 56 "קולות אינטימיים"
  • בדז'יך סמטנה - רביעיית מיתרים במי מינור ("מתוך חיי")
  • פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי - רביעיית מיתרים מס' 1 ברה מז'ור אופוס 11, "זכרונות מפירנצה", שישיה אופוס 70 (עם בוריס קרויט ומישה שניידר)
  • ג'וזפה ורדי - רביעיית מיתרים במי מינור
  • הוגו וולף - "סרנדה איטלקית"

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005: The Ford Honors Award, University Musical Society of the University of Michigan.
  • 2004: The Richard J. Bogomolny National Service Award, Chamber Music America.
  • 1992: Award of Merit, Association of Performing Arts Presenters in New York City.
  • 1983: Honorary Doctorate degrees by the State University of New York.
  • 1982: New York Seal of Recognition.
  • 1976: Honorary Doctorate degrees by the University of South Florida

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • I. Fink & C. Merriell with the Guarneri String Quartet (1985). String Quartet Playing, New Jersey: Paganiniana Publications, Inc. ISBN 0866220070
  • David Blum (1986). The Art of Quartet Playing: The Guarneri Quartet in Conversation with David Blum, New York: Alfred A. Knopf Inc. ISBN 0394539850.
  • Arnold Steinhardt (1998). Indivisible by Four: A String Quartet in Pursuit of Harmony, New York: Farrar, Straus and Giroux. ISBN 0374236704.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הרברט גלאס, "רביעיית גוארנרי", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין.