רבי אחא בר חנינא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אחא בר חנינא
לידה ארץ ישראל פרובינקיה פלשתינה, האימפריה הרומית
פטירה בבל, האימפריה הסאסאנית
תחומי עיסוק אגדה
רבותיו רבי אסי, רבי יהושע בן לוי.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אחא בר חנינא היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי (המאה ה-4). מופיע רבות בתלמוד הבבלי, ומעט גם בתלמוד הירושלמי[1].

מתולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורו היה תושב דרום הארץ, ובכמה מקומות מופיע הביטוי "כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא" (תרגום: כשבא מן הדרום, כנראה לישיבת טבריה)[2]. כך העביר את מאמריהם של חכמי אזור הדרום, כגון רבי יהושע בן לוי, תושב לוד[3].

בטבריה למד אצל רבי אסי, וממנו קיבל את מאמרי רבי יוחנן. חברו היה רבי יעקב בר אידי, ונמסר על ויכוח ביניהם על משמעותם של הייסורים בעולם[4].

כנראה היה עני, שכן מסופר עליו שיצא לשוק כשנעליו מטולאות[5]. שיבח את לימוד התורה מתוך דוחק הפרנסה[6], והתנגד לשימוש בכספי צדקה[7].

ככל הנראה ירד לבבל, וזוהי הסיבה לשכיחות מאמריו בתלמוד הבבלי דווקא. (במסכת סנהדרין[8] אף מופיעה שיחה בינו לבין רב פפא, מחכמי בבל, אך הגרסה שם אינה בטוחה).

אביו, רבי חנינא, נקרא לעיתים על שמו: "רבי חנינא אביו של רבי אחא"[9]. דודו, אחי אמו (ולגרסה אחרת: סבו, אבי אמו), היה חכם בשם שמואל בר נחום, שנחשב לבקי באגדה[10].

רבי יהודה בר טיטס מסר שמועות בשמו[11].

רוב מאמריו הם בענייני אגדה, וגם בסוגיות הלכתיות הרבה להביא מקורות מן המקרא לביסוס ההלכה[12]. היה גם דורש בפני הציבור בענייני אגדה[13].

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעולם לא יצאה מדה טובה מפי הקדוש ברוך הוא וחזר בה לרעה, חוץ מפעם אחת[14]
  • כל האומר שמועה זו נאה, וזו אינה נאה - מאבד הונה של תורה[15]
  • כל המבקר חולה - נוטל אחד מששים בצערו[16].
  • לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה, על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא - כולו הטוב והמטיב[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כגון בירושלמי ברכות פ"ב ה"ד
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ד, עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נ"ז, עמוד א', שם נח, א, תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ב, עמוד ב'
  3. ^ ברכות ח, ב), וכן של "זקני דרום" תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ב, עמוד ב'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה', עמוד א'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ד, עמוד א'; אך הגרסה שם אינה בטוחה
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד א'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד א'
  8. ^ בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ז, עמוד א'
  9. ^ תנחומא נשא, ד; תנחומא בשלח, כז
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ה, עמוד א'
  11. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה ד'; תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ה', הלכה ח'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"א, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ז, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג, עמוד א'
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד א'
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ה, עמוד א'
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ס"ד, עמוד א'
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ט, עמוד ב'
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ', עמוד א'