רבי אלעזר בן עזריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אלעזר בן עזריה
Grave of Rabbi Eleazar ben Azariah.JPG
דור שלישי לתנאים
בית מדרש יבנה
רבותיו רבי אליעזר
חבריו רבי טרפון, רבי עקיבא
תלמידיו רבי יהודה
אביו עזריה.

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע), תנא בן הדור השלישי לתנאים, בן דורו של רבי עקיבא. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין לצידו של רבן גמליאל דיבנה. ידוע בייחוסו – כהן, דור עשירי לעזרא הסופר. נולד לאביו רבי עזריה.

מנויו לנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל ייחוסו ועושרו. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל פי התלמוד הירושלמי – 16 שנה). כאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, אשתו טענה שאין לו שערות לבנות של זקנה (כי היה רק בן שמונה עשרה), וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שערות לבנות בדרך נס, וכשדרש באותו היום אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה" – אני נראה כמו בן שבעים שנה, אף על פי שאני בן שמונה עשרה. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל שלושה (לפי חלק מהמקורות שבוע אחד מכל ארבעה). תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש כך שכל תלמיד שהיה רוצה לבוא, יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות או שבע מאות ספסלים (מחלוקת) לתלמידים החדשים.‏[1] בנוסף, באותו יום נשנתה כל מסכת עדיות.

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי הפשט של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם".‏[2] כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית רבי אלעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה",‏[3] "פיקוח נפש שדוחה את השבת"‏[4] ואחרות.

שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים‏[5]: הוא התיר להוציא בשבת פרה לרשות הרבים ברצועה שבין קרניה, מכיוון שהדבר נחשב ל"שבת" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את בהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוין מותר,‏[6] והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים‏[7]. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת שכנו יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.

עושרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות עושרן האגדי מסופר כי המעשר בהמה שהפריש מבעלי החיים שבעדר בביתו, הגיע לסכום של שלושה עשר אלף‏[8].

באחרית ימיו, כנראה, גר בציפורי שבגליל, ומקום קבורתו ליד המושב עלמה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין לאו, "רבי אלעזר בן עזריה: עשה אוזניך כאפרכסת", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 143-137.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]