רבי יאשיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יאשיה
דור דור רביעי לתנאים
בית מדרש רבי ישמעאל
רבותיו רבי ישמעאל, רבי יהודה בן בתירא
חבריו רבי יונתן

רבי יֹאשיה (נכתב גם יוֹשיה) היה תנא בדור הרביעי, באמצע המאה ה-2. חברו ובר-הפלוגתא של רבי יונתן, ושניהם למדו אצל רבי ישמעאל.‏[1] נקרא גם רבי יאשיה רבה או רבי יאשיה הגדול.‏[2]

רבי יאשיה לא הוזכר במשנה כלל,‏[3] ורק פעם אחת בתוספתא.‏[4] הוא נזכר פעמים רבות במדרשים שיסודם בבית מדרשו של רבי ישמעאל: במכילתא ובספרי על חומש במדבר, וכן בברייתות שבשני התלמודים, ומעט במדרשים שיצאו מבית מדרשו של רבי עקיבא: ספרא וספרי דברים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבבל. על אביו אין בידינו פרטים מלבד שהיה גם הוא תלמיד חכם.‏[5] רבי יאשיה עלה לארץ ישראל והיה תלמידו של רבי ישמעאל, ככל הנראה בסוף ימיו של האחרון. בבית מדרשו של רבי ישמעאל ב"דרום" (כפר עזיז) פגש גם את חברו ובן מחלוקתו, רבי יונתן. מחלוקות רבות שלהם מצויות בתלמוד ובמדרשים. לרוב נחלקו במדרש המקרא[6], למעט פעם אחת בה הם נחלקים בהלכה, לגבי מכסת האנשים שצריכים להיות בעיר הנידחת.‏[7]

עסק בתורה יחד עם רבי מתיא בן חרש, עד שבשלב מסוים נאלץ להפסיק את לימודיו ולעסוק במסחר לפרנסתו.‏[8]

מאוחר יותר חזר לבבל ושהה בבית מדרשו של רבי יהודה בן בתירא בנציבין.‏[9] כן מוזכרות מחלוקות שלו עם חכמים בבליים: רבי נתן,‏[10] מר זוטרא[11] ורבי יצחק.‏[12] לימד תורה בעיר הוצל.‏[13] בתלמוד מסופר כי בזכותו הפכו בני הוצל לתלמידי חכמים עד שרב כהנא קרא עליו את הפסוק ממשלי "צדיק יסוד עולם".‏[14]

ככל הנראה נפטר קודם רבי ואת מקומו מילא בנו, רבי אחי, שכן בפטירת רבי הוא סיפר על עיר מסוימת שבה חיללו שבת, והטיל עליהם רבי אחי ברבי יאשיה שמתא, ונשתמדו‏[15].לעומת זאת, מובא בתלמוד אמרה אותו אמר רבי אלעזר בן פדת לרבי יאשיה "בן דורו". מהמילים "בן דורו", מסיק רש"י[16] שבאותה עת היה קיים עדיין רבי יאשיה הראשון, ולכן הוצרך לומר "בן דורו".

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בהלכות כלאים: לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה שעורה וחרצן במפולת יד.‏[17]
  • ושמרתם את המצות. רבי יאשיה אומר, אל תקרא כן, אלא ושמרתם את המצוות. כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה, אלא אם באה מצווה לידך עשה אותה מיד.‏[18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נ"ז, עמוד ב'
  2. ^ מדרש תהלים, לו, ה; תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט, עמוד א'; רש"י תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ע"א, עמוד א'
  3. ^ לדעת זכריה פרנקל הסיבה היא שבית מדרשו של רבי ישמעאל היה בדרום הארץ ואילו רבי, מסדר המשנה, חי בצפונה; לדעת אהרן היימן ההסבר הוא כי שמו של רבי יאשיה התפרסם רק לאחר שרבי כבר השלים את סידור את המשנה.
  4. ^ שבועות, א, ד. לדעת זכריה פרנקל יש להטיל ספק אם אכן רבי יאשיה שנה מאמר זה, כיון ששמו לא מוזכר בשום מקום אחר בתוספתא, וייתכן שיש כאן שיבושי גרסאות.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, עמוד א'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ז, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ל"ט, עמוד ב'; ובמקומות רבים אחרים בתלמוד ובמכילתא וכן כמה פעמים בספרי
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ט"ו, עמוד ב'
  8. ^ אבות דרבי נתן, פרק א
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ח', הלכה ו'; ובמקומות נוספים
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ח, עמוד א'; ומקומות נוספים
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות , דף י"ג, עמוד ב'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף מ"ה, עמוד א'; ומקומות נוספים
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט, עמוד א'
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"א, עמוד א'
  15. ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ב, עמוד א'
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ו, עמוד ב'.
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ו, עמוד ב'
  18. ^ מכילתא על שמות, יב, יז