רבי יוסי הגלילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוסי הגלילי
The tomb of Rabbi Yose HaGelili (Inside).JPG

קברו של רבי יוסי הגלילי
דור שלישי לתנאים
בית מדרש יבנה
רבותיו רבי טרפון
חבריו רבי טרפון, רבי עקיבא, רבי אלעזר בן עזריה
מקום קבורתו דלתון
חזית קברו של רבי יוסי הגלילי

רבי יוסי הגלילי היה מחשובי התנאים בדור השלישי (תחילת המאה השנייה), ביבנה. לאחר מותו של רבי אליעזר הגדול נותרו ביבנה ארבעה תלמידי חכמים חשובים, רבי יוסי הגלילי ושלושה מחבריו: רבי עקיבא, רבי אלעזר בן עזריה ורבי טרפון.‏[1]

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע כי רבי יוסי הגלילי עבר מהגליל להתגורר ביבנה. לדעת חוקרי המאה הי"ט, רובם נוצרים, תושבי הגליל סבלו מדימוי שלילי‏[2] אך חוקרי ימינו שוללים דעה זו. מכל מקום, הוא השתלב מהר בחברת החכמים שם, והפך לאחד החכמים החשובים ביותר. בניו היו תלמידי חכמים אף הם: רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, רבי שמואל בן רבי יוסי הגלילי ורבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי. מקובל שקברו נמצא סמוך למושב דלתון שבגליל.

חכמתו בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסי נחשב לחכם חריף, ומסופר כי עוד ביום הראשון שהגיע ליבנה, מקום מושבם של גדולי התנאים, החל להתווכח עם גדולי חכמיה - רבי עקיבא ורבי טרפון - וניצח אותם בדברי הלכה[3]. רבי יוסי הגלילי הגדיל עד כדי שהצליח לנצח את רבי עקיבא הגדול בהלכה מספר פעמים‏[4], ופעם אחת אף שב רבי עקיבא והודה לדעתו של רבי יוסי‏[5], עד שרבי ישמעאל המשיל את אורח לימודו של רבי יוסי ל"צפיר העיזים שבא מן המערב", המתואר בידי הנביא דניאל כמי שנגח את האיל - רבי עקיבא, לפי משלו של רבי ישמעאל - וניצחו בדברי תורה‏[6].

במספר מקומות מוצאים מחלוקות בינו לרבי עקיבא, וניכר שהם התווכחו רבות בהלכה. בהזדמנות אחת אמר רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא, בתגובה לשיטתו של רבי עקיבא שלמד את התורה לפי העיקרון של ריבוי ומיעוט: "עקיבא, אפילו אתה מרבה כל היום כולו איני שומע לך." (משנה, מסכת סוטה, פרק ח', ה'.) למרות המחלוקות ביניהם כיבדו רבי עקיבא, ובהזדמנות אחת אנו מוצאים כי אמר על רבי יוסי: "לא לכל אדם, אלא לך, שאתה יוסי הגלילי."[7]

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסי הגלילי נודע גם כצדיק וחסיד. כך מסופר כי היה נשוי לאישה רעת מזג, ולא יכול היה לגרשה כי לא היה לו די כסף כדי לשלם את כתובתה. לבסוף רבי אלעזר בן עזריה שילם במקומו את הכתובה, ורבי יוסי גירש אותה. אישה זו נישאה לאחר מכן ל"שומר העיר" שהתעוור והפך עני. הוא הכריח את אשתו לעבור בשכונות העיר ולקבץ נדבות, אך היא לא הצליחה לאסוף כלום. לשכונתו של רבי יוסי היא לא נכנסה כי התביישה מגרושה - רבי יוסי, ובעלה הכה אותה בשל כך. כאשר שמע רבי יוסי על כך הוא שיכן את שניהם בבית שהיה שייך לו, ופירנס את שניהם לאורך כל שארית ימיהם, בהתבסס על הפסוק: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם" (ספר ישעיהו, פרק נ"ח, ז')[8].

עוד נאמר על רבי יוסי כי בכוחו להביא להורדת גשמים על ידי תפילה: "בשעה שישראל באין לידי עבירות ומעשים רעים הגשמים נעצרים, הן מביאין להם זקן אחד, כגון רבי יוסי הגלילי, הוא מפגיע בעדם, והגשמים יורדים." (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', ב'.)

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדול השלום, שאפילו בשעת מלחמה אין פותחין אלא בשלום
(רבי יוסי הגלילי, ויקרא רבה, פ"ט)

פסקת הפרשנות הידועה ביותר בפרשת בן סורר ומורה היא מדברי רבי יוסי הגלילי:

Cquote2.svg

וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי, אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל?! אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה, שסוף מגמר (מכלה) נכסי אביו, ומבקש למודו (הבשר והיין שהורגל בהם - רש"י) ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם (שודד) את הבריות. אמרה תורה ימות זכאי ולא ימות חייב, שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם, ולצדיקים רע להם ורע לעולם.

Cquote3.svg
מסכת סנהדרין, דף ע"ב, א'

לפי עיקרון זה, בן סורר ומורה "נידון על שם סופו"; כלומר, התורה מחדשת כי דינו נגזר עכשיו, על סמך פשעים שיבצע בוודאות בעתיד.

כמה פסיקות הלכה נודעות נאמרו בשמו, כך לדוגמה: "העוסק במצווה פטור מן המצווה",‏[9] או היתר אכילת בשר עוף בחלב.‏[10] כך גם נודע בשמו עקרון "אפשר לצמצם", לפיו בתפיסת ההלכה אין צורך לעשות שימוש בכלים אבסולוטיים כדי להגיע להכרעה, אלא ניתן לסמוך על החושים האנושיים למרות מוגבלותם הטבעית.‏[11] פרשנות נוספת שלו עוסקת בפסוק: "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ספר ויקרא, פרק י"ט, ל"ב), אודות פסוק זה אומר רבי יוסי: "אין 'זקן' אלא מי שקנה חכמה".‏[12] כן הוא נודע בפסיקה שאין מביאים ביכורים מעבר הירדן, שכן אין היא "ארץ זבת חלב ודבש", ושצער בעלי חיים הוא איסור מדברי חז"ל ולא מהתורה.

לפי מסורת עממית מתקופת הגאונים[13] נקבר בדלתון יחד עם רבי אליהו גאון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין לאו, "רבי יוסי הגלילי: מלקט יפה ללא גסות הרוח", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 227-219.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי יוסי הגלילי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוספתא, מסכת גיטין, פרק ט' (או ז'), א'.
  2. ^ כך לדוגמה בתלמוד בבלי מסכת ערובין, דף נ"ג, ב', אומרת ברוריה לרבי יוסי הגלילי: "גלילי שוטה!"
  3. ^ ספרי, פרשת במדבר, קי"ח; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ז, א'.
  4. ^ דוגמאות: משנה, מסכת סוטה, פרק ח', ה'; מסכת מכות, פרק ב', ז'; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ב, א', ואחרות.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"ו.
  6. ^ ספר דניאל, פרק ח'; על פי תוספתא, סוף מסכת מקוואות.
  7. ^ תוספתא, סוף מסכת מקוואות.
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, דף י"א, ג'. מופיע באופן דומה בבראשית רבה, י"ז ג', וויקרא רבה, ל"ד, י"ד.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, א'.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג, א'.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג א'; וראו בהרחבה: צמצום (הלכה).
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ב, ב'.
  13. ^ 'מגילת אביתר' לרבי אביתר הכהן גאון